איוב 4:21
הלא נסע יתרם בם ימותו ולא בחכמה׃
הלא נסע יתרם בם ימותו ולא בחכמה׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
19אף שכני בתי חמר אשר בעפר יסודם ידכאום לפני עש׃
20מבקר לערב יכתו מבלי משים לנצח יאבדו׃
13יבלו בטוב ימיהם וברגע שאול יחתו׃
4כי אין חרצבות למותם ובריא אולם׃
20רגע ימתו וחצות לילה יגעשו עם ויעברו ויסירו אביר לא ביד׃
17בעת יזרבו נצמתו בחמו נדעכו ממקומם׃
18ילפתו ארחות דרכם יעלו בתהו ויאבדו׃
12ואדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו׃
21כי מה חפצו בביתו אחריו ומספר חדשיו חצצו׃
22הלאל ילמד דעת והוא רמים ישפוט׃
23זה ימות בעצם תמו כלו שלאנן ושליו׃
10כי יראה חכמים ימותו יחד כסיל ובער יאבדו ועזבו לאחרים חילם׃
24רומו מעט ואיננו והמכו ככל יקפצון וכראש שבלת ימלו׃
2אמנם כי אתם עם ועמכם תמות חכמה׃
14תמת בנער נפשם וחיתם בקדשים׃
7מדוע רשעים יחיו עתקו גם גברו חיל׃
20והחכמה מאין תבוא ואי זה מקום בינה׃
10וגבר ימות ויחלש ויגוע אדם ואיו׃
11אזלו מים מני ים ונהר יחרב ויבש׃
16הן לא בידם טובם עצת רשעים רחקה מני׃
2כציץ יצא וימל ויברח כצל ולא יעמוד׃
16כי אין זכרון לחכם עם הכסיל לעולם בשכבר הימים הבאים הכל נשכח ואיך ימות החכם עם הכסיל׃
16כי רוח עברה בו ואיננו ולא יכירנו עוד מקומו׃
21יכבדו בניו ולא ידע ויצערו ולא יבין למו׃
12והחכמה מאין תמצא ואי זה מקום בינה׃
13לא ידע אנוש ערכה ולא תמצא בארץ החיים׃
12עדנו באבו לא יקטף ולפני כל חציר ייבש׃
18יהיו כתבן לפני רוח וכמץ גנבתו סופה׃
23הוא ימות באין מוסר וברב אולתו ישגה׃
9לא רבים יחכמו וזקנים יבינו משפט׃
6בבקר יציץ וחלף לערב ימולל ויבש׃
4תצא רוחו ישב לאדמתו ביום ההוא אבדו עשתנתיו׃
7כגללו לנצח יאבד ראיו יאמרו איו׃
14כצאן לשאול שתו מות ירעם וירדו בם ישרים לבקר וצירם לבלות שאול מזבל לו׃
19איך היו לשמה כרגע ספו תמו מן בלהות׃
22ומשך אבירים בכחו יקום ולא יאמין בחיין׃
1¶ מדוע משדי לא נצפנו עתים וידעו לא חזו ימיו׃
1¶ הצדיק אבד ואין איש שם על לב ואנשי חסד נאספים באין מבין כי מפני הרעה נאסף הצדיק׃
5כי החיים יודעים שימתו והמתים אינם יודעים מאומה ואין עוד להם שכר כי נשכח זכרם׃
6גם אהבתם גם שנאתם גם קנאתם כבר אבדה וחלק אין להם עוד לעולם בכל אשר נעשה תחת השמש׃
18הבל המה מעשה תעתעים בעת פקדתם יאבדו׃
4אדם להבל דמה ימיו כצל עובר׃
21המחכים למות ואיננו ויחפרהו ממטמונים׃
24אך לא בעי ישלח יד אם בפידו להן שוע׃
20מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח׃
11כי זרח השמש בחמתו וייבש את החציר ויבל ציצו וחסד מראהו אבד כן יבול העשיר בהליכותיו׃
26יחד על עפר ישכבו ורמה תכסה עליהם׃
20אדם ביקר ולא יבין נמשל כבהמות נדמו׃
22ותקרב לשחת נפשו וחיתו לממתים׃
11ימי עברו זמתי נתקו מורשי לבבי׃