תהילים 68:12
מלכי צבאות ידדון ידדון ונות בית תחלק שלל׃
מלכי צבאות ידדון ידדון ונות בית תחלק שלל׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
11אדני יתן אמר המבשרות צבא רב׃
13אם תשכבון בין שפתים כנפי יונה נחפה בכסף ואברותיה בירקרק חרוץ׃
30הלא ימצאו יחלקו שלל רחם רחמתים לראש גבר שלל צבעים לסיסרא שלל צבעים רקמה צבע רקמתים לצוארי שלל׃
16ואמיץ לבו בגבורים ערום ינוס ביום ההוא נאם יהוה׃
30גער חית קנה עדת אבירים בעגלי עמים מתרפס ברצי כסף בזר עמים קרבות יחפצו׃
3מקול המון נדדו עמים מרוממתך נפצו גוים׃
4ואסף שללכם אסף החסיל כמשק גבים שוקק בו׃
8ואתמול עמי לאויב יקומם ממול שלמה אדר תפשטון מעברים בטח שובי מלחמה׃
9נשי עמי תגרשון מבית תענגיה מעל עלליה תקחו הדרי לעולם׃
12לשלל שלל ולבז בז להשיב ידך על חרבות נושבת ואל עם מאסף מגוים עשה מקנה וקנין ישבי על טבור הארץ׃
23נטשו חבליך בל יחזקו כן תרנם בל פרשו נס אז חלק עד שלל מרבה פסחים בזזו בז׃
1¶ הנה יום בא ליהוה וחלק שללך בקרבך׃
2ואספתי את כל הגוים אל ירושלם למלחמה ונלכדה העיר ונשסו הבתים והנשים תשגלנה ויצא חצי העיר בגולה ויתר העם לא יכרת מן העיר׃
3כל קציניך נדדו יחד מקשת אסרו כל נמצאיך אסרו יחדו מרחוק ברחו׃
29מקול פרש ורמה קשת ברחת כל העיר באו בעבים ובכפים עלו כל העיר עזובה ואין יושב בהן איש׃
27וחצית את המלקוח בין תפשי המלחמה היצאים לצבא ובין כל העדה׃
20ויקח דוד את כל הצאן והבקר נהגו לפני המקנה ההוא ויאמרו זה שלל דוד׃
20בתוך חללי חרב יפלו חרב נתנה משכו אותה וכל המוניה׃
14רק הנשים והטף והבהמה וכל אשר יהיה בעיר כל שללה תבז לך ואכלת את שלל איביך אשר נתן יהוה אלהיך לך׃
4מה תתהללי בעמקים זב עמקך הבת השובבה הבטחה באצרתיה מי יבוא אלי׃
15כי מפני חרבות נדדו מפני חרב נטושה ומפני קשת דרוכה ומפני כבד מלחמה׃
10גם היא לגלה הלכה בשבי גם עלליה ירטשו בראש כל חוצות ועל נכבדיה ידו גורל וכל גדוליה רתקו בזקים׃
5אשתוללו אבירי לב נמו שנתם ולא מצאו כל אנשי חיל ידיהם׃
53אנשי הצבא בזזו איש לו׃
18נמו רעיך מלך אשור ישכנו אדיריך נפשו עמך על ההרים ואין מקבץ׃
7ויקומו וינוסו בנשף ויעזבו את אהליהם ואת סוסיהם ואת חמריהם המחנה כאשר היא וינסו אל נפשם׃
22תשמע זעקה מבתיהם כי תביא עליהם גדוד פתאם כי כרו שיחה ללכדני ופחים טמנו לרגלי׃
25מתיך בחרב יפלו וגבורתך במלחמה׃
26ואנו ואבלו פתחיה ונקתה לארץ תשב׃
14ויעזב החלוץ את השביה ואת הבזה לפני השרים וכל הקהל׃
10כי תצא למלחמה על איביך ונתנו יהוה אלהיך בידך ושבית שביו׃
37חרב אל סוסיו ואל רכבו ואל כל הערב אשר בתוכה והיו לנשים חרב אל אוצרתיה ובזזו׃
16ותאמרו לא כי על סוס ננוס על כן תנוסון ועל קל נרכב על כן יקלו רדפיכם׃
17אלף אחד מפני גערת אחד מפני גערת חמשה תנסו עד אם נותרתם כתרן על ראש ההר וכנס על הגבעה׃
25אל תצאי השדה ובדרך אל תלכי כי חרב לאיב מגור מסביב׃
14ואבד מנוס מקל וחזק לא יאמץ כחו וגבור לא ימלט נפשו׃
14והיה כצבי מדח וכצאן ואין מקבץ איש אל עמו יפנו ואיש אל ארצו ינוסו׃
24ומי ישמע לכם לדבר הזה כי כחלק הירד במלחמה וכחלק הישב על הכלים יחדו יחלקו׃
8כי אתה שלות גוים רבים ישלוך כל יתר עמים מדמי אדם וחמס ארץ קריה וכל ישבי בה׃
30חדלו גבורי בבל להלחם ישבו במצדות נשתה גבורתם היו לנשים הציתו משכנתיה נשברו בריחיה׃
15מדוע נסחף אביריך לא עמד כי יהוה הדפו׃
16ועלליהם ירטשו לעיניהם ישסו בתיהם ונשיהם תשגלנה׃
10תשיבנו אחור מני צר ומשנאינו שסו למו׃
22והנה כל הנשים אשר נשארו בבית מלך יהודה מוצאות אל שרי מלך בבל והנה אמרות הסיתוך ויכלו לך אנשי שלמך הטבעו בבץ רגלך נסגו אחור׃
13הנה עמך נשים בקרבך לאיביך פתוח נפתחו שערי ארצך אכלה אש בריחיך׃
9אמללה ילדת השבעה נפחה נפשה באה שמשה בעד יומם בושה וחפרה ושאריתם לחרב אתן לפני איביהם נאם יהוה׃
5יזכר אדיריו יכשלו בהלכותם ימהרו חומתה והכן הסכך׃
5מדוע ראיתי המה חתים נסגים אחור וגבוריהם יכתו ומנוס נסו ולא הפנו מגור מסביב נאם יהוה׃
9תנו ציץ למואב כי נצא תצא ועריה לשמה תהיינה מאין יושב בהן׃
46כי כה אמר אדני יהוה העלה עליהם קהל ונתן אתהן לזעוה ולבז׃