תהילים 87:4
אזכיר רהב ובבל לידעי הנה פלשת וצור עם כוש זה ילד שם׃
אזכיר רהב ובבל לידעי הנה פלשת וצור עם כוש זה ילד שם׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
5ולציון יאמר איש ואיש ילד בה והוא יכוננה עליון׃
6יהוה יספר בכתוב עמים זה ילד שם סלה׃
2אהב יהוה שערי ציון מכל משכנות יעקב׃
3נכבדות מדבר בך עיר האלהים סלה׃
7גבל ועמון ועמלק פלשת עם ישבי צור׃
1¶ שמעו איים אלי והקשיבו לאמים מרחוק יהוה מבטן קראני ממעי אמי הזכיר שמי׃
3ואמרת כה אמר אדני יהוה לירושלם מכרתיך ומלדתיך מארץ הכנעני אביך האמרי ואמך חתית׃
4ומולדותיך ביום הולדת אתך לא כרת שרך ובמים לא רחצת למשעי והמלח לא המלחת והחתל לא חתלת׃
5הן בעוון חוללתי ובחטא יחמתני אמי׃
3אלהים בארמנותיה נודע למשגב׃
8גם לא שמעת גם לא ידעת גם מאז לא פתחה אזנך כי ידעתי בגוד תבגוד ופשע מבטן קרא לך׃
6עליך נסמכתי מבטן ממעי אמי אתה גוזי בך תהלתי תמיד׃
7כמופת הייתי לרבים ואתה מחסי עז׃
9כי אתה גחי מבטן מבטיחי על שדי אמי׃
10עליך השלכתי מרחם מבטן אמי אלי אתה׃
31יבאו ויגידו צדקתו לעם נולד כי עשה׃
3שמעו אלי בית יעקב וכל שארית בית ישראל העמסים מני בטן הנשאים מני רחם׃
10מעבר לנהרי כוש עתרי בת פוצי יובלון מנחתי׃
1¶ על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון׃
31יאתיו חשמנים מני מצרים כוש תריץ ידיו לאלהים׃
2ויהי בשלם סכו ומעונתו בציון׃
10חולי וגחי בת ציון כיולדה כי עתה תצאי מקריה ושכנת בשדה ובאת עד בבל שם תנצלי שם יגאלך יהוה מכף איביך׃
3יאבד יום אולד בו והלילה אמר הרה גבר׃
7בטרם תחיל ילדה בטרם יבוא חבל לה והמליטה זכר׃
8מי שמע כזאת מי ראה כאלה היוחל ארץ ביום אחד אם יולד גוי פעם אחת כי חלה גם ילדה ציון את בניה׃
9כוש עצמה ומצרים ואין קצה פוט ולובים היו בעזרתך׃
25ושמתי בים ידו ובנהרות ימינו׃
26הוא יקראני אבי אתה אלי וצור ישועתי׃
27אף אני בכור אתנהו עליון למלכי ארץ׃
25בטרם הרים הטבעו לפני גבעות חוללתי׃
2ואתה בית לחם אפרתה צעיר להיות באלפי יהודה ממך לי יצא להיות מושל בישראל ומוצאתיו מקדם מימי עולם׃
28ושבתך וצאתך ובואך ידעתי ואת התרגזך אלי׃
11זמרו ליהוה ישב ציון הגידו בעמים עלילותיו׃
6וישב ממזר באשדוד והכרתי גאון פלשתים׃
16או כנפל טמון לא אהיה כעללים לא ראו אור׃
17אשר לא מותתני מרחם ותהי לי אמי קברי ורחמה הרת עולם׃
18למה זה מרחם יצאתי לראות עמל ויגון ויכלו בבשת ימי׃
14אודך על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי ידעת מאד׃
15לא נכחד עצמי ממך אשר עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ׃
16גלמי ראו עיניך ועל ספרך כלם יכתבו ימים יצרו ולא אחד בהם׃
16הן על כפים חקתיך חומתיך נגדי תמיד׃
27ושבתך וצאתך ובאך ידעתי ואת התרגזך אלי׃
9מואב סיר רחצי על אדום אשליך נעלי עלי פלשת אתרועע׃
35כי אלהים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה׃
10ואמר חלותי היא שנות ימין עליון׃
4וגם מה אתם לי צר וצידון וכל גלילות פלשת הגמול אתם משלמים עלי ואם גמלים אתם עלי קל מהרה אשיב גמלכם בראשכם׃
3ואקרב אל הנביאה ותהר ותלד בן ויאמר יהוה אלי קרא שמו מהר שלל חש בז׃
5בטרם אצורך בבטן ידעתיך ובטרם תצא מרחם הקדשתיך נביא לגוים נתתיך׃
6והצגני למשל עמים ותפת לפנים אהיה׃
7הלוא כבני כשיים אתם לי בני ישראל נאם יהוה הלוא את ישראל העליתי מארץ מצרים ופלשתיים מכפתור וארם מקיר׃