דניאל 10:15
ובדברו עמי כדברים האלה נתתי פני ארצה ונאלמתי׃
ובדברו עמי כדברים האלה נתתי פני ארצה ונאלמתי׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
7וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה אבל חרדה גדלה נפלה עליהם ויברחו בהחבא׃
8ואני נשארתי לבדי ואראה את המראה הגדלה הזאת ולא נשאר בי כח והודי נהפך עלי למשחית ולא עצרתי כח׃
9ואשמע את קול דבריו וכשמעי את קול דבריו ואני הייתי נרדם על פני ופני ארצה׃
10והנה יד נגעה בי ותניעני על ברכי וכפות ידי׃
11ויאמר אלי דניאל איש חמדות הבן בדברים אשר אנכי דבר אליך ועמד על עמדך כי עתה שלחתי אליך ובדברו עמי את הדבר הזה עמדתי מרעיד׃
12ויאמר אלי אל תירא דניאל כי מן היום הראשון אשר נתת את לבך להבין ולהתענות לפני אלהיך נשמעו דבריך ואני באתי בדבריך׃
16והנה כדמות בני אדם נגע על שפתי ואפתח פי ואדברה ואמרה אל העמד לנגדי אדני במראה נהפכו צירי עלי ולא עצרתי כח׃
17והיך יוכל עבד אדני זה לדבר עם אדני זה ואני מעתה לא יעמד בי כח ונשמה לא נשארה בי׃
18ויסף ויגע בי כמראה אדם ויחזקני׃
19ויאמר אל תירא איש חמדות שלום לך חזק וחזק וכדברו עמי התחזקתי ואמרה ידבר אדני כי חזקתני׃
15ויהי בראתי אני דניאל את החזון ואבקשה בינה והנה עמד לנגדי כמראה גבר׃
16ואשמע קול אדם בין אולי ויקרא ויאמר גבריאל הבן להלז את המראה׃
17ויבא אצל עמדי ובבאו נבעתי ואפלה על פני ויאמר אלי הבן בן אדם כי לעת קץ החזון׃
18ובדברו עמי נרדמתי על פני ארצה ויגע בי ויעמידני על עמדי׃
22ויד יהוה היתה אלי בערב לפני בוא הפליט ויפתח את פי עד בוא אלי בבקר ויפתח פי ולא נאלמתי עוד׃
23ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
14ובאתי להבינך את אשר יקרה לעמך באחרית הימים כי עוד חזון לימים׃
3וכמראה המראה אשר ראיתי כמראה אשר ראיתי בבאי לשחת את העיר ומראות כמראה אשר ראיתי אל נהר כבר ואפל אל פני׃
15ורוח על פני יחלף תסמר שערת בשרי׃
16יעמד ולא אכיר מראהו תמונה לנגד עיני דממה וקול אשמע׃
27ואני דניאל נהייתי ונחליתי ימים ואקום ואעשה את מלאכת המלך ואשתומם על המראה ואין מבין׃
22ותהי עלי שם יד יהוה ויאמר אלי קום צא אל הבקעה ושם אדבר אותך׃
23ואקום ואצא אל הבקעה והנה שם כבוד יהוה עמד ככבוד אשר ראיתי על נהר כבר ואפל על פני׃
24ותבא בי רוח ותעמדני על רגלי וידבר אתי ויאמר אלי בא הסגר בתוך ביתך׃
13ואני כחרש לא אשמע וכאלם לא יפתח פיו׃
14ואהי כאיש אשר לא שמע ואין בפיו תוכחות׃
8ואני שמעתי ולא אבין ואמרה אדני מה אחרית אלה׃
3ואתנה את פני אל אדני האלהים לבקש תפלה ותחנונים בצום ושק ואפר׃
9נאלמתי לא אפתח פי כי אתה עשית׃
1¶ ויאמר אלי בן אדם עמד על רגליך ואדבר אתך׃
2ותבא בי רוח כאשר דבר אלי ותעמדני על רגלי ואשמע את מדבר אלי׃
2נאלמתי דומיה החשיתי מטוב וכאבי נעכר׃
4ויהי כשמעי את הדברים האלה ישבתי ואבכה ואתאבלה ימים ואהי צם ומתפלל לפני אלהי השמים׃
15אתכרית רוחי אנה דניאל בגוא נדנה וחזוי ראשי יבהלנני׃
16קרבת על חד מן קאמיא ויציבא אבעא מנה על כל דנה ואמר לי ופשר מליא יהודענני׃
4ואלי יאספו כל חרד בדברי אלהי ישראל על מעל הגולה ואני ישב משומם עד למנחת הערב׃
20והנה תאלם ולא תוכל לדבר עד היום אשר תהיה זאת תחת כי לא האמנת בדברי אשר ימלאו למועדם׃
26ולשונך אדביק אל חכך ונאלמת ולא תהיה להם לאיש מוכיח כי בית מרי המה׃
6ואמר אהה אדני יהוה הנה לא ידעתי דבר כי נער אנכי׃
6אדין מלכא זיוהי שנוהי ורעינהי יבהלונה וקטרי חרצה משתרין וארכבתה דא לדא נקשן׃
10קול נגידים נחבאו ולשונם לחכם דבקה׃
5פנו אלי והשמו ושימו יד על פה׃
25ואדבר אל הגולה את כל דברי יהוה אשר הראני׃
15ואבוא אל הגולה תל אביב הישבים אל נהר כבר ואשר המה יושבים שם ואשב שם שבעת ימים משמים בתוכם׃
9וישלח יהוה את ידו ויגע על פי ויאמר יהוה אלי הנה נתתי דברי בפיך׃
20ואמר אליהם דבר יהוה היה אלי לאמר׃
5ואשא את עיני וארא והנה איש אחד לבוש בדים ומתניו חגרים בכתם אופז׃
21ועוד אני מדבר בתפלה והאיש גבריאל אשר ראיתי בחזון בתחלה מעף ביעף נגע אלי כעת מנחת ערב׃
10ויאמר אלי בן אדם את כל דברי אשר אדבר אליך קח בלבבך ובאזניך שמע׃