דניאל 11:35

תנ ך עברי מודרני

ומן המשכילים יכשלו לצרוף בהם ולברר וללבן עד עת קץ כי עוד למועד׃

📖 ניתוח דקדוקי

הטקסט המקורי

וּמִן־הַמַּשְׂכִּילִ֣ים יִכָּֽשְׁל֗וּ לִצְר֥וֹף בָּהֶ֛ם וּלְבָרֵ֥ר וְלַלְבֵּ֖ן עַד־עֵ֣ת קֵ֑ץ כִּי־ע֖וֹד לַמּוֹעֵֽד׃

תעתיק

And from the maśkīlīm [wise ones] yikkāš·lū [shall stumble] to ṣərōwp̄ [refine] them and to bārēr [purify] and to lalbēn [make white] until 'ēt [time of] qēṣ [end], for yet for the mōw'ēd [appointed time].

פרטי דקדוק

• *maśkīlīm*: Hiphil participle masculine plural - 'those who are wise/those having insight'
• *yikkāš·lū*: Niphal imperfect 3rd person masculine plural - 'they will stumble/fall'
• *ṣərōwp̄*: Qal infinitive construct - 'to refine/to smelt'
• *bārēr*: Qal infinitive construct - 'to purify/to cleanse'
• *lalbēn*: Hiphil infinitive construct - 'to make white/to cleanse'
• *'ēt*: construct state - 'time of'
• *qēṣ*: masculine singular noun - 'end/extremity'
• *mōw'ēd*: masculine singular noun - 'appointed time/meeting'

משמעויות מילים

• *maśkīlīm*: wise ones/those having insight/teachers/instructors
• *yikkāš·lū*: stumble/fall/fail
• *ṣərōwp̄*: refine/smelt/test
• *bārēr*: purify/cleanse/select
• *lalbēn*: make white/cleanse/purify
• *qēṣ*: end/conclusion/extremity
• *mōw'ēd*: appointed time/designated moment/season

פסוקים מקושרים

• זכ׳ 13:9 : 9 והבאתי את השלשית באש וצרפתים כצרף את הכסף ובחנתים כבחן את הזהב הוא יקרא בשמי ואני אענה אתו אמרתי עמי הוא והוא יאמר יהוה אלהי׃
• מל׳ 3:2-4 : 2 ומי מכלכל את יום בואו ומי העמד בהראותו כי הוא כאש מצרף וכברית מכבסים׃ 3 וישב מצרף ומטהר כסף וטהר את בני לוי וזקק אתם כזהב וככסף והיו ליהוה מגישי מנחה בצדקה׃ 4 וערבה ליהוה מנחת יהודה וירושלם כימי עולם וכשנים קדמניות׃
• מש׳ 17:3 : 3 מצרף לכסף וכור לזהב ובחן לבות יהוה׃
• דנ׳ 11:40 : 40 ובעת קץ יתנגח עמו מלך הנגב וישתער עליו מלך הצפון ברכב ובפרשים ובאניות רבות ובא בארצות ושטף ועבר׃
• פט״א 1:6-7 : 6 אשר בה תגילו אתם המתעצבים עתה מעט לפי הצרך במסת שנות׃ 7 למען תמצא אמונתכם המזקקה יקרה הרבה מן הזהב האבד הצרוף באש לתהלה ולכבוד ולתפארת בהתגלות ישוע המשיח׃
• התגל׳ 2:10 : 10 אל תירא את אשר עליך לסבל הנה עתיד המלשין להשליך מכם לבית המשמר למען תנסו והייתם בצרה עשרת ימים היה נאמן עד מות ואתנה לך עטרת החיים׃
• דב׳ 8:16 : 16 המאכלך מן במדבר אשר לא ידעון אבתיך למען ענתך ולמען נסתך להיטבך באחריתך׃
• דה״ב 32:31 : 31 וכן במליצי שרי בבל המשלחים עליו לדרש המופת אשר היה בארץ עזבו האלהים לנסותו לדעת כל בלבבו׃
• דב׳ 8:2-3 : 2 וזכרת את כל הדרך אשר הליכך יהוה אלהיך זה ארבעים שנה במדבר למען ענתך לנסתך לדעת את אשר בלבבך התשמר מצותו אם לא׃ 3 ויענך וירעבך ויאכלך את המן אשר לא ידעת ולא ידעון אבתיך למען הודעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם׃
• התגל׳ 7:14 : 14 ואמר אליו אדני אתה ידעת ויאמר אלי אלה הם הבאים מן הצרה הגדולה ויכבסו את שמלתם וילבינום בדם השה׃
• התגל׳ 14:15 : 15 ומלאך אחר יצא מן ההיכל ויזעק בקול גדול אל הישב על הענן לאמר שלח מגלך וקצר כי באה העת לקצר כי יבש קציר הארץ׃
• התגל׳ 17:17 : 17 כי האלהים נתן בלבם לעשות את עצתו ולעשות עצה אחת ולתת את ממשלתם לחיה עד כי ישלמו דברי האלהים׃
• דנ׳ 12:4 : 4 ואתה דניאל סתם הדברים וחתם הספר עד עת קץ ישטטו רבים ותרבה הדעת׃
• דנ׳ 12:10-11 : 10 יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים ולא יבינו כל רשעים והמשכלים יבינו׃ 11 ומעת הוסר התמיד ולתת שקוץ שמם ימים אלף מאתים ותשעים׃
• חבק׳ 2:3 : 3 כי עוד חזון למועד ויפח לקץ ולא יכזב אם יתמהמה חכה לו כי בא יבא לא יאחר׃
• דנ׳ 8:10 : 10 ותגדל עד צבא השמים ותפל ארצה מן הצבא ומן הכוכבים ותרמסם׃
• דנ׳ 8:17 : 17 ויבא אצל עמדי ובבאו נבעתי ואפלה על פני ויאמר אלי הבן בן אדם כי לעת קץ החזון׃
• דנ׳ 8:19 : 19 ויאמר הנני מודיעך את אשר יהיה באחרית הזעם כי למועד קץ׃
• דנ׳ 9:27-10:1 : 27 והגביר ברית לרבים שבוע אחד וחצי השבוע ישבית זבח ומנחה ועל כנף שקוצים משמם ועד כלה ונחרצה תתך על שמם׃ 1 ¶ בשנת שלוש לכורש מלך פרס דבר נגלה לדניאל אשר נקרא שמו בלטשאצר ואמת הדבר וצבא גדול ובין את הדבר ובינה לו במראה׃
• דנ׳ 11:27 : 27 ושניהם המלכים לבבם למרע ועל שלחן אחד כזב ידברו ולא תצלח כי עוד קץ למועד׃
• דנ׳ 11:29 : 29 למועד ישוב ובא בנגב ולא תהיה כראשנה וכאחרנה׃
• דנ׳ 11:33 : 33 ומשכילי עם יבינו לרבים ונכשלו בחרב ובלהבה בשבי ובבזה ימים׃
• מל׳ 4:1-3 : 1 ¶ כי הנה היום בא בער כתנור והיו כל זדים וכל עשה רשעה קש ולהט אתם היום הבא אמר יהוה צבאות אשר לא יעזב להם שרש וענף׃ 2 וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה ויצאתם ופשתם כעגלי מרבק׃ 3 ועסותם רשעים כי יהיו אפר תחת כפות רגליכם ביום אשר אני עשה אמר יהוה צבאות׃
• מתי 16:17 : 17 ויען ויאמר אליו אשריך שמעון בר יונה כי בשר ודם לא גלה לך את זאת כי אם אבי שבשמים׃
• מתי 26:56 : 56 וכל זאת היתה למלאת כתבי הנביאים אז עזבוהו התלמידים כלם וינוסו׃
• מתי 26:69-75 : 69 ופטרוס ישב מחוץ לבית בחצר ותגש אליו שפחה לאמר גם אתה היית עם ישוע הגלילי׃ 70 ויכחש בפני כלם לאמר לא ידעתי מה את אמרת׃ 71 ויצא אל פתח השער ותרא אותו אחרת ותאמר לאנשים אשר שם גם זה היה עם ישוע הנצרי׃ 72 ויוסף לכחש וישבע לאמר לא ידעתי את האיש׃ 73 וכמעט אחרי כן ויגשו העמדים שם ויאמרו אל פטרוס אמת כי גם אתה מהם כי גם לשונך מגלה אותך׃ 74 ויחל להחרים את נפשו ולהשבע לאמר לא ידעתי את האיש ומיד קרא התרנגול׃ 75 ויזכר פטרוס את דבר ישוע אשר אמר אליו לאמר בטרם יקרא התרנגול תכחש בי שלש פעמים ויצא החוצה וימרר בבכי׃
• יוח 15:2 : 2 כל שריג בי אשר איננו עשה פרי יסירנו ואשר יעשה פרי יטהרנו להרבות את פריו׃
• יוח 20:25 : 25 ויגידו לו התלמידים הנשארים ראה ראינו את האדון ויאמר אליהם אם לא אראה בידיו את רשם המסמרות ואשים את אצבעתי במקום המסמרות ואשים את ידי בצדו לא אאמין׃
• מע״ש 13:13 : 13 ויצאו פולוס והאנשים אשר אתו מפפוס וירדו באניה ויבאו אל פרגי אשר בפמפוליא ויעזב אתם יוחנן וישב ירושלים׃
• מע״ש 15:37-39 : 37 ובר נבא יעץ לקחת אתם את יוחנן המכנה מרקוס׃ 38 אך פולוס לא אבה לקחת אתם את האיש אשר סר מעליהם בפמפוליא ולא הלך אתם במלאכתם׃ 39 ויהי רגז עד אשר נפרדו איש מאחיו ויקח בר נבא את מרקוס ויסע באניה אל קפרוס׃
• יעק׳ 1:2 : 2 אך לשמחה חשבו לכם אחי כאשר תבאו בנסינות שונים׃