דברים 28:17
ארור טנאך ומשארתך׃
ארור טנאך ומשארתך׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
3ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה׃
4ברוך פרי בטנך ופרי אדמתך ופרי בהמתך שגר אלפיך ועשתרות צאנך׃
5ברוך טנאך ומשארתך׃
6ברוך אתה בבאך וברוך אתה בצאתך׃
18ארור פרי בטנך ופרי אדמתך שגר אלפיך ועשתרות צאנך׃
19ארור אתה בבאך וארור אתה בצאתך׃
20ישלח יהוה בך את המארה את המהומה ואת המגערת בכל משלח ידך אשר תעשה עד השמדך ועד אבדך מהר מפני רע מעלליך אשר עזבתני׃
21ידבק יהוה בך את הדבר עד כלתו אתך מעל האדמה אשר אתה בא שמה לרשתה׃
15והיה אם לא תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר לעשות את כל מצותיו וחקתיו אשר אנכי מצוך היום ובאו עליך כל הקללות האלה והשיגוך׃
16ארור אתה בעיר וארור אתה בשדה׃
8יצו יהוה אתך את הברכה באסמיך ובכל משלח ידך וברכך בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך׃
45ובאו עליך כל הקללות האלה ורדפוך והשיגוך עד השמדך כי לא שמעת בקול יהוה אלהיך לשמר מצותיו וחקתיו אשר צוך׃
46והיו בך לאות ולמופת ובזרעך עד עולם׃
9במארה אתם נארים ואתי אתם קבעים הגוי כלו׃
33פרי אדמתך וכל יגיעך יאכל עם אשר לא ידעת והיית רק עשוק ורצוץ כל הימים׃
34והיית משגע ממראה עיניך אשר תראה׃
35יככה יהוה בשחין רע על הברכים ועל השקים אשר לא תוכל להרפא מכף רגלך ועד קדקדך׃
16ארור מקלה אביו ואמו ואמר כל העם אמן׃
17ארור מסיג גבול רעהו ואמר כל העם אמן׃
18ארור משגה עור בדרך ואמר כל העם אמן׃
19ארור מטה משפט גר יתום ואלמנה ואמר כל העם אמן׃
41בנים ובנות תוליד ולא יהיו לך כי ילכו בשבי׃
42כל עצך ופרי אדמתך יירש הצלצל׃
31שורך טבוח לעיניך ולא תאכל ממנו חמרך גזול מלפניך ולא ישוב לך צאנך נתנות לאיביך ואין לך מושיע׃
37והיית לשמה למשל ולשנינה בכל העמים אשר ינהגך יהוה שמה׃
38זרע רב תוציא השדה ומעט תאסף כי יחסלנו הארבה׃
22כי מברכיו יירשו ארץ ומקלליו יכרתו׃
65תתן להם מגנת לב תאלתך להם׃
51ואכל פרי בהמתך ופרי אדמתך עד השמדך אשר לא ישאיר לך דגן תירוש ויצהר שגר אלפיך ועשתרת צאנך עד האבידו אתך׃
11והותרך יהוה לטובה בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך על האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיך לתת לך׃
14אתה תאכל ולא תשבע וישחך בקרבך ותסג ולא תפליט ואשר תפלט לחרב אתן׃
26ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה׃
21והשביע הכהן את האשה בשבעת האלה ואמר הכהן לאשה יתן יהוה אותך לאלה ולשבעה בתוך עמך בתת יהוה את ירכך נפלת ואת בטנך צבה׃
22ובאו המים המאררים האלה במעיך לצבות בטן ולנפל ירך ואמרה האשה אמן אמן׃
28והקללה אם לא תשמעו אל מצות יהוה אלהיכם וסרתם מן הדרך אשר אנכי מצוה אתכם היום ללכת אחרי אלהים אחרים אשר לא ידעתם׃
29והיה כי יביאך יהוה אלהיך אל הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה ונתתה את הברכה על הר גרזים ואת הקללה על הר עיבל׃
17ואכל קצירך ולחמך יאכלו בניך ובנותיך יאכל צאנך ובקרך יאכל גפנך ותאנתך ירשש ערי מבצריך אשר אתה בוטח בהנה בחרב׃
20ותם לריק כחכם ולא תתן ארצכם את יבולה ועץ הארץ לא יתן פריו׃
23והיו שמיך אשר על ראשך נחשת והארץ אשר תחתיך ברזל׃
24יתן יהוה את מטר ארצך אבק ועפר מן השמים ירד עליך עד השמדך׃
5כה אמר יהוה ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרעו ומן יהוה יסור לבו׃
3ויאמר אלי זאת האלה היוצאת על פני כל הארץ כי כל הגנב מזה כמוה נקה וכל הנשבע מזה כמוה נקה׃
3ואמרת אליהם כה אמר יהוה אלהי ישראל ארור האיש אשר לא ישמע את דברי הברית הזאת׃
26מנע בר יקבהו לאום וברכה לראש משביר׃
15ואל בני ישראל תדבר לאמר איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו׃
14ברוך תהיה מכל העמים לא יהיה בך עקר ועקרה ובבהמתך׃
28יככה יהוה בשגעון ובעורון ובתמהון לבב׃
17וחרה אף יהוה בכם ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה ואבדתם מהרה מעל הארץ הטבה אשר יהוה נתן לכם׃
3הררי בשדה חילך כל אוצרותיך לבז אתן במתיך בחטאת בכל גבוליך׃
33מארת יהוה בבית רשע ונוה צדיקים יברך׃