דברים 33:20
ולגד אמר ברוך מרחיב גד כלביא שכן וטרף זרוע אף קדקד׃
ולגד אמר ברוך מרחיב גד כלביא שכן וטרף זרוע אף קדקד׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
19גד גדוד יגודנו והוא יגד עקב׃
8ומן הגדי נבדלו אל דויד למצד מדברה גברי החיל אנשי צבא למלחמה ערכי צנה ורמח ופני אריה פניהם וכצבאים על ההרים למהר׃
21וירא ראשית לו כי שם חלקת מחקק ספון ויתא ראשי עם צדקת יהוה עשה ומשפטיו עם ישראל׃
22ולדן אמר דן גור אריה יזנק מן הבשן׃
23ולנפתלי אמר נפתלי שבע רצון ומלא ברכת יהוה ים ודרום ירשה׃
9כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו מברכיך ברוך וארריך ארור׃
27ועל גבול זבולן מפאת קדמה עד פאת ימה גד אחד׃
28ועל גבול גד אל פאת נגב תימנה והיה גבול מתמר מי מריבת קדש נחלה על הים הגדול׃
11ותאמר לאה בגד ותקרא את שמו גד׃
11ברך יהוה חילו ופעל ידיו תרצה מחץ מתנים קמיו ומשנאיו מן יקומון׃
12לבנימן אמר ידיד יהוה ישכן לבטח עליו חפף עליו כל היום ובין כתיפיו שכן׃
24הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא לא ישכב עד יאכל טרף ודם חללים ישתה׃
7וזאת ליהודה ויאמר שמע יהוה קול יהודה ואל עמו תביאנו ידיו רב לו ועזר מצריו תהיה׃
14ומטה גד ונשיא לבני גד אליסף בן דעואל׃
1¶ ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד עצום מאד ויראו את ארץ יעזר ואת ארץ גלעד והנה המקום מקום מקנה׃
8לי גלעד לי מנשה ואפרים מעוז ראשי יהודה מחקקי׃
8יהודה אתה יודוך אחיך ידך בערף איביך ישתחוו לך בני אביך׃
9גור אריה יהודה מטרף בני עלית כרע רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו׃
28זאת נחלת בני גד למשפחתם הערים וחצריהם׃
16וממגד ארץ ומלאה ורצון שכני סנה תבואתה לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו׃
17בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו בהם עמים ינגח יחדו אפסי ארץ והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה׃
18ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהליך׃
19עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק כי שפע ימים יינקו ושפוני טמוני חול׃
24לבני גד תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃
25פקדיהם למטה גד חמשה וארבעים אלף ושש מאות וחמשים׃
7לי גלעד ולי מנשה ואפרים מעוז ראשי יהודה מחקקי׃
24ויתן משה למטה גד לבני גד למשפחתם׃
8והיה שארית יעקב בגוים בקרב עמים רבים כאריה בבהמות יער ככפיר בעדרי צאן אשר אם עבר ורמס וטרף ואין מציל׃
14לגד אליסף בן דעואל׃
80וממטה גד את ראמות בגלעד ואת מגרשיה ואת מחנים ואת מגרשיה׃
24ותשב באיתן קשתו ויפזו זרעי ידיו מידי אביר יעקב משם רעה אבן ישראל׃
29ויאמר משה אלהם אם יעברו בני גד ובני ראובן אתכם את הירדן כל חלוץ למלחמה לפני יהוה ונכבשה הארץ לפניכם ונתתם להם את ארץ הגלעד לאחזה׃
9וידבר יהוה אל גד חזה דויד לאמר׃
19ויעל דויד בדבר גד אשר דבר בשם יהוה׃
19הנה כאריה יעלה מגאון הירדן אל נוה איתן כי ארגיעה אריצנו מעליה ומי בחור אליה אפקד כי מי כמוני ומי יעידני ומי זה רעה אשר יעמד לפני׃
11ובני גד לנגדם ישבו בארץ הבשן עד סלכה׃
33וייטב הדבר בעיני בני ישראל ויברכו אלהים בני ישראל ולא אמרו לעלות עליהם לצבא לשחת את הארץ אשר בני ראובן ובני גד ישבים בה׃
27בנימין זאב יטרף בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל׃
33ויתן להם משה לבני גד ולבני ראובן ולחצי שבט מנשה בן יוסף את ממלכת סיחן מלך האמרי ואת ממלכת עוג מלך הבשן הארץ לעריה בגבלת ערי הארץ סביב׃
34ויבנו בני גד את דיבן ואת עטרת ואת ערער׃
18ויבא גד אל דוד ביום ההוא ויאמר לו עלה הקם ליהוה מזבח בגרן ארניה היבסי׃
20ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה׃
21יחפרו בעמק וישיש בכח יצא לקראת נשק׃
17והוא הפיל להן גורל וידו חלקתה להם בקו עד עולם יירשוה לדור ודור ישכנו בה׃
7מנחל בדרך ישתה על כן ירים ראש׃
29אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה מגן עזרך ואשר חרב גאותך ויכחשו איביך לך ואתה על במותימו תדרך׃
12דמינו כאריה יכסוף לטרוף וככפיר ישב במסתרים׃
21אך אלהים ימחץ ראש איביו קדקד שער מתהלך באשמיו׃
4ויאמר ברוך יהוה אלהי ישראל אשר דבר בפיו את דויד אבי ובידיו מלא לאמר׃
11ויבא גד אל דויד ויאמר לו כה אמר יהוה קבל לך׃