קהלת 5:2
אל תבהל על פיך ולבך אל ימהר להוציא דבר לפני האלהים כי האלהים בשמים ואתה על הארץ על כן יהיו דבריך מעטים׃
אל תבהל על פיך ולבך אל ימהר להוציא דבר לפני האלהים כי האלהים בשמים ואתה על הארץ על כן יהיו דבריך מעטים׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
1¶ שמר רגליך כאשר תלך אל בית האלהים וקרוב לשמע מתת הכסילים זבח כי אינם יודעים לעשות רע׃
3כי בא החלום ברב ענין וקול כסיל ברב דברים׃
4כאשר תדר נדר לאלהים אל תאחר לשלמו כי אין חפץ בכסילים את אשר תדר שלם׃
5טוב אשר לא תדר משתדור ולא תשלם׃
6אל תתן את פיך לחטיא את בשרך ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא למה יקצף האלהים על קולך וחבל את מעשה ידיך׃
7כי ברב חלמות והבלים ודברים הרבה כי את האלהים ירא׃
19ברב דברים לא יחדל פשע וחשך שפתיו משכיל׃
6אל תוסף על דבריו פן יוכיח בך ונכזבת׃
19על זאת אחי אהובי יהי כל איש מהיר לשמע קשה לדבר וקשה לכעוס׃
21גם לכל הדברים אשר ידברו אל תתן לבך אשר לא תשמע את עבדך מקללך׃
20ויהוה בהיכל קדשו הס מפניו כל הארץ׃
9אל תבהל ברוחך לכעוס כי כעס בחיק כסילים ינוח׃
2יהללך זר ולא פיך נכרי ואל שפתיך׃
2אני פי מלך שמור ועל דברת שבועת אלהים׃
3אל תבהל מפניו תלך אל תעמד בדבר רע כי כל אשר יחפץ יעשה׃
16אל תהי צדיק הרבה ואל תתחכם יותר למה תשומם׃
17אל תרשע הרבה ואל תהי סכל למה תמות בלא עתך׃
13כי תשיב אל אל רוחך והצאת מפיך מלין׃
3אל תרבו תדברו גבהה גבהה יצא עתק מפיכם כי אל דעות יהוה ולא נתכנו עללות׃
32אם נבלת בהתנשא ואם זמות יד לפה׃
9באזני כסיל אל תדבר כי יבוז לשכל מליך׃
4רגזו ואל תחטאו אמרו בלבבכם על משכבכם ודמו סלה׃
6אל תתהדר לפני מלך ובמקום גדלים אל תעמד׃
7כי טוב אמר לך עלה הנה מהשפילך לפני נדיב אשר ראו עיניך׃
8אל תצא לרב מהר פן מה תעשה באחריתה בהכלים אתך רעך׃
13ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו ושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על פיך׃
12וראש דבר אחי לא תשבעו לא בשמים ולא בארץ ולא בכל שבועה אחרת ויהי הן שלכם הן ולא שלכם לא פן תפלו בידי הדין׃
2לשמר מזמות ודעת שפתיך ינצרו׃
36ואני אמר לכם כל מלה בטלה אשר ידברו בני האדם יתנו עליה חשבון ביום הדין׃
27חושך אמריו יודע דעת וקר רוח איש תבונה׃
28גם אויל מחריש חכם יחשב אטם שפתיו נבון׃
20חזית איש אץ בדבריו תקוה לכסיל ממנו׃
5ואולם מי יתן אלוה דבר ויפתח שפתיו עמך׃
6ויגד לך תעלמות חכמה כי כפלים לתושיה ודע כי ישה לך אלוה מעונך׃
34אבל אני אמר לכם לא תשבעו כל שבועה לא בשמים כי כסא אלהים המה׃
4אף אתה תפר יראה ותגרע שיחה לפני אל׃
5כי יאלף עונך פיך ותבחר לשון ערומים׃
11כל רוחו יוציא כסיל וחכם באחור ישבחנה׃
1¶ למנצח לידיתון מזמור לדוד אמרתי אשמרה דרכי מחטוא בלשוני אשמרה לפי מחסום בעד רשע לנגדי׃
3שיתה יהוה שמרה לפי נצרה על דל שפתי׃
29ארך אפים רב תבונה וקצר רוח מרים אולת׃
4או נפש כי תשבע לבטא בשפתים להרע או להיטיב לכל אשר יבטא האדם בשבעה ונעלם ממנו והוא ידע ואשם לאחת מאלה׃
5מי יתן החרש תחרישון ותהי לכם לחכמה׃
2לשון חכמים תיטיב דעת ופי כסילים יביע אולת׃
1¶ טוב רש הולך בתמו מעקש שפתיו והוא כסיל׃
2גם בלא דעת נפש לא טוב ואץ ברגלים חוטא׃
1¶ האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי׃
7ובהתפללכם אל תפטפטו כגוים החשבים כי בהרבות דבריהם ישמעו׃
23שמר פיו ולשונו שמר מצרות נפשו׃
5פנו אלי והשמו ושימו יד על פה׃