יחזקאל 22:2

תנ ך עברי מודרני

ואתה בן אדם התשפט התשפט את עיר הדמים והודעתה את כל תועבותיה׃

משאבים נוספים

פסוקים מקושרים

  • יח׳ 24:6 : 6 לכן כה אמר אדני יהוה אוי עיר הדמים סיר אשר חלאתה בה וחלאתה לא יצאה ממנה לנתחיה לנתחיה הוציאה לא נפל עליה גורל׃
  • יח׳ 24:9 : 9 לכן כה אמר אדני יהוה אוי עיר הדמים גם אני אגדיל המדורה׃
  • נח׳ 3:1 : 1 ¶ הוי עיר דמים כלה כחש פרק מלאה לא ימיש טרף׃
  • הוש׳ 4:2 : 2 אלה וכחש ורצח וגנב ונאף פרצו ודמים בדמים נגעו׃
  • מתי 27:25 : 25 ויענו כל העם ויאמרו דמו עלינו ועל בנינו׃
  • מע״ש 7:52 : 52 מי מהנביאים אשר לא רדפוהו אבותיכם אף המיתו את המבשרים מקדם ביאת הצדיק אשר עתה הייתם אתם מוסריו ומרצחיו׃
  • טימ״א 5:20 : 20 את החטאים תוכיח בפני כל למען ייראו גם האחרים׃
  • יש׳ 58:1 : 1 ¶ קרא בגרון אל תחשך כשופר הרם קולך והגד לעמי פשעם ולבית יעקב חטאתם׃
  • מל״ב 21:16 : 16 וגם דם נקי שפך מנשה הרבה מאד עד אשר מלא את ירושלם פה לפה לבד מחטאתו אשר החטיא את יהודה לעשות הרע בעיני יהוה׃
  • יח׳ 20:4 : 4 התשפט אתם התשפוט בן אדם את תועבת אבותם הודיעם׃
  • יח׳ 23:1-9 : 1 ¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 2 בן אדם שתים נשים בנות אם אחת היו׃ 3 ותזנינה במצרים בנעוריהן זנו שמה מעכו שדיהן ושם עשו דדי בתוליהן׃ 4 ושמותן אהלה הגדולה ואהליבה אחותה ותהיינה לי ותלדנה בנים ובנות ושמותן שמרון אהלה וירושלם אהליבה׃ 5 ותזן אהלה תחתי ותעגב על מאהביה אל אשור קרובים׃ 6 לבשי תכלת פחות וסגנים בחורי חמד כלם פרשים רכבי סוסים׃ 7 ותתן תזנותיה עליהם מבחר בני אשור כלם ובכל אשר עגבה בכל גלוליהם נטמאה׃ 8 ואת תזנותיה ממצרים לא עזבה כי אותה שכבו בנעוריה והמה עשו דדי בתוליה וישפכו תזנותם עליה׃ 9 לכן נתתיה ביד מאהביה ביד בני אשור אשר עגבה עליהם׃ 10 המה גלו ערותה בניה ובנותיה לקחו ואותה בחרב הרגו ותהי שם לנשים ושפוטים עשו בה׃ 11 ותרא אחותה אהליבה ותשחת עגבתה ממנה ואת תזנותיה מזנוני אחותה׃ 12 אל בני אשור עגבה פחות וסגנים קרבים לבשי מכלול פרשים רכבי סוסים בחורי חמד כלם׃ 13 וארא כי נטמאה דרך אחד לשתיהן׃ 14 ותוסף אל תזנותיה ותרא אנשי מחקה על הקיר צלמי כשדיים חקקים בששר׃ 15 חגורי אזור במתניהם סרוחי טבולים בראשיהם מראה שלישים כלם דמות בני בבל כשדים ארץ מולדתם׃ 16 ותעגב עליהם למראה עיניה ותשלח מלאכים אליהם כשדימה׃ 17 ויבאו אליה בני בבל למשכב דדים ויטמאו אותה בתזנותם ותטמא בם ותקע נפשה מהם׃ 18 ותגל תזנותיה ותגל את ערותה ותקע נפשי מעליה כאשר נקעה נפשי מעל אחותה׃ 19 ותרבה את תזנותיה לזכר את ימי נעוריה אשר זנתה בארץ מצרים׃ 20 ותעגבה על פלגשיהם אשר בשר חמורים בשרם וזרמת סוסים זרמתם׃ 21 ותפקדי את זמת נעוריך בעשות ממצרים דדיך למען שדי נעוריך׃ 22 לכן אהליבה כה אמר אדני יהוה הנני מעיר את מאהביך עליך את אשר נקעה נפשך מהם והבאתים עליך מסביב׃ 23 בני בבל וכל כשדים פקוד ושוע וקוע כל בני אשור אותם בחורי חמד פחות וסגנים כלם שלשים וקרואים רכבי סוסים כלם׃ 24 ובאו עליך הצן רכב וגלגל ובקהל עמים צנה ומגן וקובע ישימו עליך סביב ונתתי לפניהם משפט ושפטוך במשפטיהם׃ 25 ונתתי קנאתי בך ועשו אותך בחמה אפך ואזניך יסירו ואחריתך בחרב תפול המה בניך ובנותיך יקחו ואחריתך תאכל באש׃ 26 והפשיטוך את בגדיך ולקחו כלי תפארתך׃ 27 והשבתי זמתך ממך ואת זנותך מארץ מצרים ולא תשאי עיניך אליהם ומצרים לא תזכרי עוד׃ 28 כי כה אמר אדני יהוה הנני נתנך ביד אשר שנאת ביד אשר נקעה נפשך מהם׃ 29 ועשו אותך בשנאה ולקחו כל יגיעך ועזבוך עירם ועריה ונגלה ערות זנוניך וזמתך ותזנותיך׃ 30 עשה אלה לך בזנותך אחרי גוים על אשר נטמאת בגלוליהם׃ 31 בדרך אחותך הלכת ונתתי כוסה בידך׃ 32 כה אמר אדני יהוה כוס אחותך תשתי העמקה והרחבה תהיה לצחק וללעג מרבה להכיל׃ 33 שכרון ויגון תמלאי כוס שמה ושממה כוס אחותך שמרון׃ 34 ושתית אותה ומצית ואת חרשיה תגרמי ושדיך תנתקי כי אני דברתי נאם אדני יהוה׃ 35 לכן כה אמר אדני יהוה יען שכחת אותי ותשליכי אותי אחרי גוך וגם את שאי זמתך ואת תזנותיך׃ 36 ויאמר יהוה אלי בן אדם התשפוט את אהלה ואת אהליבה והגד להן את תועבותיהן׃ 37 כי נאפו ודם בידיהן ואת גלוליהן נאפו וגם את בניהן אשר ילדו לי העבירו להם לאכלה׃ 38 עוד זאת עשו לי טמאו את מקדשי ביום ההוא ואת שבתותי חללו׃ 39 ובשחטם את בניהם לגלוליהם ויבאו אל מקדשי ביום ההוא לחללו והנה כה עשו בתוך ביתי׃ 40 ואף כי תשלחנה לאנשים באים ממרחק אשר מלאך שלוח אליהם והנה באו לאשר רחצת כחלת עיניך ועדית עדי׃ 41 וישבת על מטה כבודה ושלחן ערוך לפניה וקטרתי ושמני שמת עליה׃ 42 וקול המון שלו בה ואל אנשים מרב אדם מובאים סובאים ממדבר ויתנו צמידים אל ידיהן ועטרת תפארת על ראשיהן׃ 43 ואמר לבלה נאופים עת יזנה תזנותיה והיא׃ 44 ויבוא אליה כבוא אל אשה זונה כן באו אל אהלה ואל אהליבה אשת הזמה׃ 45 ואנשים צדיקם המה ישפטו אותהם משפט נאפות ומשפט שפכות דם כי נאפת הנה ודם בידיהן׃ 46 כי כה אמר אדני יהוה העלה עליהם קהל ונתן אתהן לזעוה ולבז׃ 47 ורגמו עליהן אבן קהל וברא אותהן בחרבותם בניהם ובנותיהם יהרגו ובתיהן באש ישרפו׃ 48 והשבתי זמה מן הארץ ונוסרו כל הנשים ולא תעשינה כזמתכנה׃ 49 ונתנו זמתכנה עליכן וחטאי גלוליכן תשאינה וידעתם כי אני אדני יהוה׃
  • מל״ב 24:3-4 : 3 אך על פי יהוה היתה ביהודה להסיר מעל פניו בחטאת מנשה ככל אשר עשה׃ 4 וגם דם הנקי אשר שפך וימלא את ירושלם דם נקי ולא אבה יהוה לסלח׃
  • יר׳ 2:30 : 30 לשוא הכיתי את בניכם מוסר לא לקחו אכלה חרבכם נביאיכם כאריה משחית׃
  • יר׳ 2:34 : 34 גם בכנפיך נמצאו דם נפשות אביונים נקיים לא במחתרת מצאתים כי על כל אלה׃
  • יח׳ 8:9-9 : 9 ויאמר אלי בא וראה את התועבות הרעות אשר הם עשים פה׃ 10 ואבוא ואראה והנה כל תבנית רמש ובהמה שקץ וכל גלולי בית ישראל מחקה על הקיר סביב סביב׃ 11 ושבעים איש מזקני בית ישראל ויאזניהו בן שפן עמד בתוכם עמדים לפניהם ואיש מקטרתו בידו ועתר ענן הקטרת עלה׃ 12 ויאמר אלי הראית בן אדם אשר זקני בית ישראל עשים בחשך איש בחדרי משכיתו כי אמרים אין יהוה ראה אתנו עזב יהוה את הארץ׃ 13 ויאמר אלי עוד תשוב תראה תועבות גדלות אשר המה עשים׃ 14 ויבא אתי אל פתח שער בית יהוה אשר אל הצפונה והנה שם הנשים ישבות מבכות את התמוז׃ 15 ויאמר אלי הראית בן אדם עוד תשוב תראה תועבות גדלות מאלה׃ 16 ויבא אתי אל חצר בית יהוה הפנימית והנה פתח היכל יהוה בין האולם ובין המזבח כעשרים וחמשה איש אחריהם אל היכל יהוה ופניהם קדמה והמה משתחויתם קדמה לשמש׃ 17 ויאמר אלי הראית בן אדם הנקל לבית יהודה מעשות את התועבות אשר עשו פה כי מלאו את הארץ חמס וישבו להכעיסני והנם שלחים את הזמורה אל אפם׃
  • יח׳ 16:1-9 : 1 ¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 2 בן אדם הודע את ירושלם את תועבתיה׃ 3 ואמרת כה אמר אדני יהוה לירושלם מכרתיך ומלדתיך מארץ הכנעני אביך האמרי ואמך חתית׃ 4 ומולדותיך ביום הולדת אתך לא כרת שרך ובמים לא רחצת למשעי והמלח לא המלחת והחתל לא חתלת׃ 5 לא חסה עליך עין לעשות לך אחת מאלה לחמלה עליך ותשלכי אל פני השדה בגעל נפשך ביום הלדת אתך׃ 6 ואעבר עליך ואראך מתבוססת בדמיך ואמר לך בדמיך חיי ואמר לך בדמיך חיי׃ 7 רבבה כצמח השדה נתתיך ותרבי ותגדלי ותבאי בעדי עדיים שדים נכנו ושערך צמח ואת ערם ועריה׃ 8 ואעבר עליך ואראך והנה עתך עת דדים ואפרש כנפי עליך ואכסה ערותך ואשבע לך ואבוא בברית אתך נאם אדני יהוה ותהיי לי׃ 9 וארחצך במים ואשטף דמיך מעליך ואסכך בשמן׃ 10 ואלבישך רקמה ואנעלך תחש ואחבשך בשש ואכסך משי׃ 11 ואעדך עדי ואתנה צמידים על ידיך ורביד על גרונך׃ 12 ואתן נזם על אפך ועגילים על אזניך ועטרת תפארת בראשך׃ 13 ותעדי זהב וכסף ומלבושך ששי ומשי ורקמה סלת ודבש ושמן אכלתי ותיפי במאד מאד ותצלחי למלוכה׃ 14 ויצא לך שם בגוים ביפיך כי כליל הוא בהדרי אשר שמתי עליך נאם אדני יהוה׃ 15 ותבטחי ביפיך ותזני על שמך ותשפכי את תזנותיך על כל עובר לו יהי׃ 16 ותקחי מבגדיך ותעשי לך במות טלאות ותזני עליהם לא באות ולא יהיה׃ 17 ותקחי כלי תפארתך מזהבי ומכספי אשר נתתי לך ותעשי לך צלמי זכר ותזני בם׃ 18 ותקחי את בגדי רקמתך ותכסים ושמני וקטרתי נתתי לפניהם׃ 19 ולחמי אשר נתתי לך סלת ושמן ודבש האכלתיך ונתתיהו לפניהם לריח ניחח ויהי נאם אדני יהוה׃ 20 ותקחי את בניך ואת בנותיך אשר ילדת לי ותזבחים להם לאכול המעט מתזנתך׃ 21 ותשחטי את בני ותתנים בהעביר אותם להם׃ 22 ואת כל תועבתיך ותזנתיך לא זכרתי את ימי נעוריך בהיותך ערם ועריה מתבוססת בדמך היית׃ 23 ויהי אחרי כל רעתך אוי אוי לך נאם אדני יהוה׃ 24 ותבני לך גב ותעשי לך רמה בכל רחוב׃ 25 אל כל ראש דרך בנית רמתך ותתעבי את יפיך ותפשקי את רגליך לכל עובר ותרבי את תזנתך׃ 26 ותזני אל בני מצרים שכניך גדלי בשר ותרבי את תזנתך להכעיסני׃ 27 והנה נטיתי ידי עליך ואגרע חקך ואתנך בנפש שנאותיך בנות פלשתים הנכלמות מדרכך זמה׃ 28 ותזני אל בני אשור מבלתי שבעתך ותזנים וגם לא שבעת׃ 29 ותרבי את תזנותך אל ארץ כנען כשדימה וגם בזאת לא שבעת׃ 30 מה אמלה לבתך נאם אדני יהוה בעשותך את כל אלה מעשה אשה זונה שלטת׃ 31 בבנותיך גבך בראש כל דרך ורמתך עשיתי בכל רחוב ולא הייתי כזונה לקלס אתנן׃ 32 האשה המנאפת תחת אישה תקח את זרים׃ 33 לכל זנות יתנו נדה ואת נתת את נדניך לכל מאהביך ותשחדי אותם לבוא אליך מסביב בתזנותיך׃ 34 ויהי בך הפך מן הנשים בתזנותיך ואחריך לא זונה ובתתך אתנן ואתנן לא נתן לך ותהי להפך׃ 35 לכן זונה שמעי דבר יהוה׃ 36 כה אמר אדני יהוה יען השפך נחשתך ותגלה ערותך בתזנותיך על מאהביך ועל כל גלולי תועבותיך וכדמי בניך אשר נתת להם׃ 37 לכן הנני מקבץ את כל מאהביך אשר ערבת עליהם ואת כל אשר אהבת על כל אשר שנאת וקבצתי אתם עליך מסביב וגליתי ערותך אלהם וראו את כל ערותך׃ 38 ושפטתיך משפטי נאפות ושפכת דם ונתתיך דם חמה וקנאה׃ 39 ונתתי אותך בידם והרסו גבך ונתצו רמתיך והפשיטו אותך בגדיך ולקחו כלי תפארתך והניחוך עירם ועריה׃ 40 והעלו עליך קהל ורגמו אותך באבן ובתקוך בחרבותם׃ 41 ושרפו בתיך באש ועשו בך שפטים לעיני נשים רבות והשבתיך מזונה וגם אתנן לא תתני עוד׃ 42 והנחתי חמתי בך וסרה קנאתי ממך ושקטתי ולא אכעס עוד׃ 43 יען אשר לא זכרתי את ימי נעוריך ותרגזי לי בכל אלה וגם אני הא דרכך בראש נתתי נאם אדני יהוה ולא עשיתי את הזמה על כל תועבתיך׃ 44 הנה כל המשל עליך ימשל לאמר כאמה בתה׃ 45 בת אמך את געלת אישה ובניה ואחות אחותך את אשר געלו אנשיהן ובניהן אמכן חתית ואביכן אמרי׃ 46 ואחותך הגדולה שמרון היא ובנותיה היושבת על שמאולך ואחותך הקטנה ממך היושבת מימינך סדם ובנותיה׃ 47 ולא בדרכיהן הלכת ובתועבותיהן עשיתי כמעט קט ותשחתי מהן בכל דרכיך׃ 48 חי אני נאם אדני יהוה אם עשתה סדם אחותך היא ובנותיה כאשר עשית את ובנותיך׃ 49 הנה זה היה עון סדם אחותך גאון שבעת לחם ושלות השקט היה לה ולבנותיה ויד עני ואביון לא החזיקה׃ 50 ותגבהינה ותעשינה תועבה לפני ואסיר אתהן כאשר ראיתי׃ 51 ושמרון כחצי חטאתיך לא חטאה ותרבי את תועבותיך מהנה ותצדקי את אחותך בכל תועבתיך אשר עשיתי׃ 52 גם את שאי כלמתך אשר פללת לאחותך בחטאתיך אשר התעבת מהן תצדקנה ממך וגם את בושי ושאי כלמתך בצדקתך אחיותך׃ 53 ושבתי את שבותהן את שבית סדם ובנותיה ואת שבית שמרון ובנותיה ושבית שביתיך בתוכהנה׃ 54 למען תשאי כלמתך ונכלמת מכל אשר עשית בנחמך אתן׃ 55 ואחותיך סדם ובנותיה תשבן לקדמתן ושמרון ובנותיה תשבן לקדמתן ואת ובנותיך תשבינה לקדמתכן׃ 56 ולוא היתה סדם אחותך לשמועה בפיך ביום גאוניך׃ 57 בטרם תגלה רעתך כמו עת חרפת בנות ארם וכל סביבותיה בנות פלשתים השאטות אותך מסביב׃ 58 את זמתך ואת תועבותיך את נשאתים נאם יהוה׃ 59 כי כה אמר אדני יהוה ועשית אותך כאשר עשית אשר בזית אלה להפר ברית׃ 60 וזכרתי אני את בריתי אותך בימי נעוריך והקמותי לך ברית עולם׃ 61 וזכרת את דרכיך ונכלמת בקחתך את אחותיך הגדלות ממך אל הקטנות ממך ונתתי אתהן לך לבנות ולא מבריתך׃ 62 והקימותי אני את בריתי אתך וידעת כי אני יהוה׃ 63 למען תזכרי ובשת ולא יהיה לך עוד פתחון פה מפני כלמתך בכפרי לך לכל אשר עשית נאם אדני יהוה׃
  • לוק 11:50 : 50 למען ידרש מן הדור הזה דם כל הנביאים אשר נשפך למן הוסד הארץ׃
  • מתי 23:35 : 35 למען יבא עליכם כל דם נקי הנשפך בארץ מדם הבל הצדיק עד דם זכריה בן ברכיה אשר רצחתם אותו בין ההיכל ולמזבח׃

פסוקים דומים (AI)

פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.

  • יח׳ 22:3-4
    2 פסוקים
    86%

    3ואמרת כה אמר אדני יהוה עיר שפכת דם בתוכה לבוא עתה ועשתה גלולים עליה לטמאה׃

    4בדמך אשר שפכת אשמת ובגלוליך אשר עשית טמאת ותקריבי ימיך ותבוא עד שנותיך על כן נתתיך חרפה לגוים וקלסה לכל הארצות׃

  • יח׳ 22:1
    84%

    1¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

  • יח׳ 20:4
    82%

    4התשפט אתם התשפוט בן אדם את תועבת אבותם הודיעם׃

  • יח׳ 23:36
    80%

    36ויאמר יהוה אלי בן אדם התשפוט את אהלה ואת אהליבה והגד להן את תועבותיהן׃

  • יח׳ 16:1-2
    2 פסוקים
    79%

    1¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

    2בן אדם הודע את ירושלם את תועבתיה׃

  • יח׳ 24:6-9
    4 פסוקים
    78%

    6לכן כה אמר אדני יהוה אוי עיר הדמים סיר אשר חלאתה בה וחלאתה לא יצאה ממנה לנתחיה לנתחיה הוציאה לא נפל עליה גורל׃

    7כי דמה בתוכה היה על צחיח סלע שמתהו לא שפכתהו על הארץ לכסות עליו עפר׃

    8להעלות חמה לנקם נקם נתתי את דמה על צחיח סלע לבלתי הכסות׃

    9לכן כה אמר אדני יהוה אוי עיר הדמים גם אני אגדיל המדורה׃

  • יח׳ 22:23-24
    2 פסוקים
    75%

    23ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

    24בן אדם אמר לה את ארץ לא מטהרה היא לא גשמה ביום זעם׃

  • יח׳ 22:12-13
    2 פסוקים
    74%

    12שחד לקחו בך למען שפך דם נשך ותרבית לקחת ותבצעי רעיך בעשק ואתי שכחת נאם אדני יהוה׃

    13והנה הכיתי כפי אל בצעך אשר עשית ועל דמך אשר היו בתוכך׃

  • יח׳ 16:22-23
    2 פסוקים
    74%

    22ואת כל תועבתיך ותזנתיך לא זכרתי את ימי נעוריך בהיותך ערם ועריה מתבוססת בדמך היית׃

    23ויהי אחרי כל רעתך אוי אוי לך נאם אדני יהוה׃

  • יח׳ 8:6
    73%

    6ויאמר אלי בן אדם הראה אתה מהם עשים תועבות גדלות אשר בית ישראל עשים פה לרחקה מעל מקדשי ועוד תשוב תראה תועבות גדלות׃

  • יח׳ 7:3-4
    2 פסוקים
    73%

    3עתה הקץ עליך ושלחתי אפי בך ושפטתיך כדרכיך ונתתי עליך את כל תועבתיך׃

    4ולא תחוס עיני עליך ולא אחמול כי דרכיך עליך אתן ותועבותיך בתוכך תהיין וידעתם כי אני יהוה׃

  • יח׳ 11:6-7
    2 פסוקים
    73%

    6הרביתם חלליכם בעיר הזאת ומלאתם חוצתיה חלל׃

    7לכן כה אמר אדני יהוה חלליכם אשר שמתם בתוכה המה הבשר והיא הסיר ואתכם הוציא מתוכה׃

  • יח׳ 9:9
    73%

    9ויאמר אלי עון בית ישראל ויהודה גדול במאד מאד ותמלא הארץ דמים והעיר מלאה מטה כי אמרו עזב יהוה את הארץ ואין יהוה ראה׃

  • יח׳ 7:8
    73%

    8עתה מקרוב אשפוך חמתי עליך וכליתי אפי בך ושפטתיך כדרכיך ונתתי עליך את כל תועבותיך׃

  • יח׳ 23:45
    73%

    45ואנשים צדיקם המה ישפטו אותהם משפט נאפות ומשפט שפכות דם כי נאפת הנה ודם בידיהן׃

  • יח׳ 16:36
    73%

    36כה אמר אדני יהוה יען השפך נחשתך ותגלה ערותך בתזנותיך על מאהביך ועל כל גלולי תועבותיך וכדמי בניך אשר נתת להם׃

  • יח׳ 11:11
    73%

    11היא לא תהיה לכם לסיר ואתם תהיו בתוכה לבשר אל גבול ישראל אשפט אתכם׃

  • יח׳ 16:38
    73%

    38ושפטתיך משפטי נאפות ושפכת דם ונתתיך דם חמה וקנאה׃

  • יח׳ 8:15
    73%

    15ויאמר אלי הראית בן אדם עוד תשוב תראה תועבות גדלות מאלה׃

  • יח׳ 33:25
    72%

    25לכן אמר אלהם כה אמר אדני יהוה על הדם תאכלו ועינכם תשאו אל גלוליכם ודם תשפכו והארץ תירשו׃

  • יח׳ 21:2
    72%

    2בן אדם שים פניך אל ירושלם והטף אל מקדשים והנבא אל אדמת ישראל׃

  • יש׳ 1:21
    72%

    21איכה היתה לזונה קריה נאמנה מלאתי משפט צדק ילין בה ועתה מרצחים׃

  • יח׳ 8:13
    72%

    13ויאמר אלי עוד תשוב תראה תועבות גדלות אשר המה עשים׃

  • יר׳ 22:17
    72%

    17כי אין עיניך ולבך כי אם על בצעך ועל דם הנקי לשפוך ועל העשק ועל המרוצה לעשות׃

  • יח׳ 8:17
    71%

    17ויאמר אלי הראית בן אדם הנקל לבית יהודה מעשות את התועבות אשר עשו פה כי מלאו את הארץ חמס וישבו להכעיסני והנם שלחים את הזמורה אל אפם׃

  • יח׳ 22:9
    71%

    9אנשי רכיל היו בך למען שפך דם ואל ההרים אכלו בך זמה עשו בתוכך׃

  • יח׳ 22:17
    71%

    17ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

  • יח׳ 11:2
    71%

    2ויאמר אלי בן אדם אלה האנשים החשבים און והיעצים עצת רע בעיר הזאת׃

  • נח׳ 3:1
    71%

    1¶ הוי עיר דמים כלה כחש פרק מלאה לא ימיש טרף׃

  • יח׳ 35:6
    71%

    6לכן חי אני נאם אדני יהוה כי לדם אעשך ודם ירדפך אם לא דם שנאת ודם ירדפך׃

  • יח׳ 44:6
    71%

    6ואמרת אל מרי אל בית ישראל כה אמר אדני יהוה רב לכם מכל תועבותיכם בית ישראל׃

  • יח׳ 20:30
    70%

    30לכן אמר אל בית ישראל כה אמר אדני יהוה הבדרך אבותיכם אתם נטמאים ואחרי שקוציהם אתם זנים׃

  • יח׳ 36:17
    70%

    17בן אדם בית ישראל ישבים על אדמתם ויטמאו אותה בדרכם ובעלילותם כטמאת הנדה היתה דרכם לפני׃

  • יח׳ 11:4
    70%

    4לכן הנבא עליהם הנבא בן אדם׃

  • יח׳ 16:43
    70%

    43יען אשר לא זכרתי את ימי נעוריך ותרגזי לי בכל אלה וגם אני הא דרכך בראש נתתי נאם אדני יהוה ולא עשיתי את הזמה על כל תועבתיך׃

  • יח׳ 28:23
    70%

    23ושלחתי בה דבר ודם בחוצותיה ונפלל חלל בתוכה בחרב עליה מסביב וידעו כי אני יהוה׃

  • יח׳ 5:9
    70%

    9ועשיתי בך את אשר לא עשיתי ואת אשר לא אעשה כמהו עוד יען כל תועבתיך׃

  • יח׳ 3:18
    70%

    18באמרי לרשע מות תמות ולא הזהרתו ולא דברת להזהיר רשע מדרכו הרשעה לחיתו הוא רשע בעונו ימות ודמו מידך אבקש׃

  • יח׳ 21:19
    70%

    19ואתה בן אדם שים לך שנים דרכים לבוא חרב מלך בבל מארץ אחד יצאו שניהם ויד ברא בראש דרך עיר ברא׃

  • יח׳ 5:11
    70%

    11לכן חי אני נאם אדני יהוה אם לא יען את מקדשי טמאת בכל שקוציך ובכל תועבתיך וגם אני אגרע ולא תחוס עיני וגם אני לא אחמול׃