אל הגלטים 6:5
כי כל איש את משאו ישא׃
כי כל איש את משאו ישא׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
1¶ אחי גם כי יתפש איש מכם בעברה אתם אנשי הרוח תקימהו ברוח ענוה והשמר לנפשך פן תבא לידי נסיון גם אתה׃
2שאו איש את משא רעהו בזאת תמלאו את תורת המשיח׃
3כי החשב את עצמו להיות מה ואיננו מאומה את נפשו הוא מרמה׃
4אבל יבחן כל איש את מעשהו ואז לו לבדו תהיה תהלתו ולא לנגד אחר׃
6המלמד בדבר יחלק מכל טובו למלמדהו׃
7אל תתעו לא יתן אלהים להתל בו כי מה שזרע האדם אתו יקצר׃
8הזרע בבשרו יקצר כליון משברו והזרע ברוח יקצר מן הרוח חיי עולם׃
9ואנחנו בעשות הטוב אל נחת כי נקצר בעתו אם לא נרפה׃
12כי בהמצא לאיש רוח נדיבה רצויה היא לפי מה שיש לו ולא לפי מה שאין לו׃
13כי לא למען תהיה רוחה לאחרים ולכם צוקה כי אם בשווי ימלא יתרכם בעת הזאת את מחסורם׃
12הנה נא כל אחד ממנו על נפשו יתן חשבון לאלהים׃
13לכן אל נדין עוד איש את רעהו כי אם זה יהי דינכם שלא יתן איש לפני אחיו מכשול או מוקש׃
36ומשא יהוה לא תזכרו עוד כי המשא יהיה לאיש דברו והפכתם את דברי אלהים חיים יהוה צבאות אלהינו׃
6אשר ישלם לאיש כמעשהו׃
1¶ ועלינו החזקים לשאת חלשות הכשלים ואל נבקש הנאת עצמנו׃
2כי כל אחד ממנו יבקש הנאת חברו לטוב לו למען יבנה׃
24איש איש אל יבקש את תועלת עצמו כי אם את תועלת רעהו׃
26נפש עמל עמלה לו כי אכף עליו פיהו׃
10מבטח אני בכם באדון שלא תהיה רוח אחרת עמכם והעכר אתכם ישא את עונו יהיה מי שיהיה׃
11כי פעל אדם ישלם לו וכארח איש ימצאנו׃
6האכר העבד הוא יאכל ראשונה מפרי האדמה׃
4כל אחד אל ידאג לאשר לו לבדו כי אם גם לאשר לחברו׃
5יש מבדיל בין יום ליום ויש אשר כל הימים שוים בעיניו ויהי כל איש נכון בדעתו׃
8והנטע והמשקה כאחד המה ואיש איש יקבל את שכרו כפי עמלו׃
20איש איש במשמרתו אשר נקרא בה שם יעמד׃
6כי הנה הזרע בצמצום גם יקצר בצמצום והזרע בברכות גם יקצר בברכות׃
10ואיש את קדשיו לו יהיו איש אשר יתן לכהן לו יהיה׃
37כי בזאת אמת המשל כי זה זרע ואחר יקצר׃
12איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם׃
13מעשה כל איש יגלה כי היום הוא יבררהו כי באש יראה ואת מה מעשה כל איש ואיש האש תבחננו׃
14אם יעמד מעשה איש אשר בנה עליו יקבל שכרו׃
4כי אסרים משאת כבדים ועמסים על שכם האנשים ולא יאבו להניעם אף באצבעם׃
34לכן אל תדאגו ליום מחר כי יום מחר הוא ידאג לעצמו ודיו ליום צרתו׃
27טוב לגבר כי ישא על בנעוריו׃
17מעתה איש אל ילאני עוד כי את חבורות האדון ישוע אני נשא בגויתי׃
6ודי לאיש כמהו התוכחה ההיא אמת הרבים׃
27ואשר לא ישא את צלבו ובא אחרי לא יוכל להיות תלמידי׃
7כי לא הבאנו מאומה לעולם בידוע שגם לא נוכל להוציא ממנו מאומה׃
17איש כמתנת ידו כברכת יהוה אלהיך אשר נתן לך׃
30כי עלי נעים הוא וקל משאי׃
8וידעתם כי כל דבר טוב אשר עשה האדם ישלמנו לו אדנינו אם עבד הוא או בן חורין׃
24איש איש במשמרת אשר נקרא בה אחי בזאת יעמד לפני האלהים׃
44כי כל עץ נכר בפריו כי אין אספים תאנים מן הקצים אף אין בצרים ענב מן הסנה׃
10כי כלנו עתידים להראות לפני כסא דין המשיח למען יקבל איש ואיש כפי פעלו בחיי גופו אם טוב ואם רע׃
6ואת זאת אחי הסבתי על עצמי ועל אפולוס בעבורכם למען תלמדו בנו שלא יתחכם איש יותר ממה שכתוב פן תתגאו איש בשם איש לנגד רעהו׃
3ומעיד אני עוד הפעם בכל איש אשר ימול כי מחיב הוא לשמר את כל התורה׃
7השליכו עליו כל יהבכם כי הוא ידאג לכם׃
31ונקה האיש מעון והאשה ההוא תשא את עונה׃
18כי הכתוב אמר לא תחסם שור בדישו ועוד נאמר הפעל שוה בשכרו׃
21כי כלם את אשר להם ידרשו ולא את אשר לישוע המשיח׃