הראשונה אל הקורינתים 3:8
והנטע והמשקה כאחד המה ואיש איש יקבל את שכרו כפי עמלו׃
והנטע והמשקה כאחד המה ואיש איש יקבל את שכרו כפי עמלו׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
5מי אפוא פולוס ומי הוא אפולוס אך משרתים הם אשר על ידם באתם להאמין איש איש כמתנת האדון אשר נתן לו׃
6אני נטעתי ואפולוס השקה אבל האלהים הוא הצמיח׃
7על כן הנטע איננו מאומה והמשקה איננו מאומה כי אם האלהים המצמיח׃
9כי עזרי אל אנחנו ואתם שדה אלהים ובנין אלהים אתם׃
10]11-01[ ואני כפי חסד אלהים הנתן לי כבני חכם שתי יסוד ואחר בונה עליו אך ירא כל איש לשית יסוד אחר חוץ מן המוסד שהוא ישוע המשיח׃
36והקוצר יקח שכרו ויאסף תבואה לחיי עולמים למען ישמחו יחדו גם הזרע גם הקוצר׃
37כי בזאת אמת המשל כי זה זרע ואחר יקצר׃
38אנכי שלחתי אתכם לקצר את אשר לא עמלתם בו ואחרים עמלו ואתם נכנסתם בעמלם׃
6האכר העבד הוא יאכל ראשונה מפרי האדמה׃
13מעשה כל איש יגלה כי היום הוא יבררהו כי באש יראה ואת מה מעשה כל איש ואיש האש תבחננו׃
14אם יעמד מעשה איש אשר בנה עליו יקבל שכרו׃
15ואם ישרף מעשהו יפסידנו והוא יושע אך כמו מצל מאש׃
6כי הנה הזרע בצמצום גם יקצר בצמצום והזרע בברכות גם יקצר בברכות׃
10והנתן זרע לזרע ולחם לאכל יתן וירבה את זרעכם ויפריא תנובות צדקתכם׃
4אבל יבחן כל איש את מעשהו ואז לו לבדו תהיה תהלתו ולא לנגד אחר׃
5כי כל איש את משאו ישא׃
6המלמד בדבר יחלק מכל טובו למלמדהו׃
7אל תתעו לא יתן אלהים להתל בו כי מה שזרע האדם אתו יקצר׃
8הזרע בבשרו יקצר כליון משברו והזרע ברוח יקצר מן הרוח חיי עולם׃
9ואנחנו בעשות הטוב אל נחת כי נקצר בעתו אם לא נרפה׃
7מי הלך לצבא במשכרת של עצמו מי נטע כרם ולא יאכל את פריו מי רעה עדר ומחלב העדר לא יאכל׃
18כי הכתוב אמר לא תחסם שור בדישו ועוד נאמר הפעל שוה בשכרו׃
10או אך למעננו מדבר אכן למעננו נכתב כי החרש יחרש אלי תקוה והדש ידוש אלי תקוה לקחת חלקו בתקוה׃
11אם זרענו בכם עניני הרוח הכי דבר גדול הוא אם נקצר מכם עניני הבשר׃
6אשר ישלם לאיש כמעשהו׃
37ומה שתזרע אינך זרע את הגוף אשר יהיה כי אם כגרגר ערם של חטה או של אחד הזרעים׃
38והאלהים יתן לו גוף כפי רצונו ולכל זרע וזרע את גופו למינהו׃
8וידעתם כי כל דבר טוב אשר עשה האדם ישלמנו לו אדנינו אם עבד הוא או בן חורין׃
58על כן אחי חביבי התכוננו בל תמוטו והעדיפו בכל עת במעשה אדנינו מדעתכם כי לא לריק עמלכם באדנינו׃
28כי הארץ מאליה מוציאה פריה את הדשא ראשונה ואחריו את השבלת ואחרי כן את החטה המלאה בשבלת׃
7כי האדמה השותה את הגשם הירד עליה למכביר ומוציאה עשב טוב לעבדיה תשא ברכה מאת האלהים׃
4כי כאשר בגוף אחד יש לנו אברים הרבה ואין פעלה אחת לכל האברים׃
5כן אנחנו הברים גוף אחד במשיח וכל אחד ואחד ממנו אבר לחברו הוא׃
6ושנות הנה הפעלות והאלהים הוא אחד הפעל את הכל בכל׃
24וידעתם כי תקבלו מאת יהוה גמול הירשה כי את אדנינו המשיח עבדים אתם׃
29ובזאת אף אני עמל ונלחם כפי פעלת כחו הפעל בי בגבורה׃
26נפש עמל עמלה לו כי אכף עליו פיהו׃
11וכל אלה פעל הרוח האחד ההוא המחלק לאיש איש כרצונו׃
18רשע עשה פעלת שקר וזרע צדקה שכר אמת׃
4הנה הפעל לא יחשב לו שכרו על פי החסד כי אם על פי החוב׃
1¶ ואנחנו כעזרים נזהירה אתכם שלא תקבלו לריק את חסד אלהים׃
9טובים השנים מן האחד אשר יש להם שכר טוב בעמלם׃
11והנה גם אני גם המה ככה משמיעים וככה האמנתם׃
12הנה נא כל אחד ממנו על נפשו יתן חשבון לאלהים׃
25נפש ברכה תדשן ומרוה גם הוא יורא׃
38לכן התחננו אל בעל הקציר לשלח פעלים לקצירו׃
16לכן הכנעו גם אתם מפני אנשים כאלה ומפני כל אשר יעבד עמהם ויעמלו׃
10איש איש כמתן החסד אשר קבל תעזרו איש לרעהו כגזברים ממנים על חסדי אלהים הרבים׃
8השמרו לכם פן תאבד ממנו פעלתנו כי אם נקח משכרתנו שלמה׃
7כי מי הפליא אותך ומה בידך אשר לא קבלתו ואם קבלתו למה תתהלל כאיש אשר לא קבל׃