בראשית 13:10

תנ ך עברי מודרני

וישא לוט את עיניו וירא את כל ככר הירדן כי כלה משקה לפני שחת יהוה את סדם ואת עמרה כגן יהוה כארץ מצרים באכה צער׃

משאבים נוספים

פסוקים מקושרים

  • דב׳ 34:3 : 3 ואת הנגב ואת הככר בקעת ירחו עיר התמרים עד צער׃
  • בר׳ 14:8 : 8 ויצא מלך סדם ומלך עמרה ומלך אדמה ומלך צביים ומלך בלע הוא צער ויערכו אתם מלחמה בעמק השדים׃
  • יש׳ 51:3 : 3 כי נחם יהוה ציון נחם כל חרבתיה וישם מדברה כעדן וערבתה כגן יהוה ששון ושמחה ימצא בה תודה וקול זמרה׃
  • בר׳ 14:2 : 2 עשו מלחמה את ברע מלך סדם ואת ברשע מלך עמרה שנאב מלך אדמה ושמאבר מלך צביים ומלך בלע היא צער׃
  • יואל 2:3 : 3 לפניו אכלה אש ואחריו תלהט להבה כגן עדן הארץ לפניו ואחריו מדבר שממה וגם פליטה לא היתה לו׃
  • יח׳ 28:13 : 13 בעדן גן אלהים היית כל אבן יקרה מסכתך אדם פטדה ויהלם תרשיש שהם וישפה ספיר נפך וברקת וזהב מלאכת תפיך ונקביך בך ביום הבראך כוננו׃
  • במ׳ 32:1-9 : 1 ¶ ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד עצום מאד ויראו את ארץ יעזר ואת ארץ גלעד והנה המקום מקום מקנה׃ 2 ויבאו בני גד ובני ראובן ויאמרו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל נשיאי העדה לאמר׃ 3 עטרות ודיבן ויעזר ונמרה וחשבון ואלעלה ושבם ונבו ובען׃ 4 הארץ אשר הכה יהוה לפני עדת ישראל ארץ מקנה הוא ולעבדיך מקנה׃ 5 ויאמרו אם מצאנו חן בעיניך יתן את הארץ הזאת לעבדיך לאחזה אל תעברנו את הירדן׃ 6 ויאמר משה לבני גד ולבני ראובן האחיכם יבאו למלחמה ואתם תשבו פה׃ 7 ולמה תנואון את לב בני ישראל מעבר אל הארץ אשר נתן להם יהוה׃ 8 כה עשו אבתיכם בשלחי אתם מקדש ברנע לראות את הארץ׃ 9 ויעלו עד נחל אשכול ויראו את הארץ ויניאו את לב בני ישראל לבלתי בא אל הארץ אשר נתן להם יהוה׃ 10 ויחר אף יהוה ביום ההוא וישבע לאמר׃ 11 אם יראו האנשים העלים ממצרים מבן עשרים שנה ומעלה את האדמה אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב כי לא מלאו אחרי׃ 12 בלתי כלב בן יפנה הקנזי ויהושע בן נון כי מלאו אחרי יהוה׃ 13 ויחר אף יהוה בישראל וינעם במדבר ארבעים שנה עד תם כל הדור העשה הרע בעיני יהוה׃ 14 והנה קמתם תחת אבתיכם תרבות אנשים חטאים לספות עוד על חרון אף יהוה אל ישראל׃ 15 כי תשובן מאחריו ויסף עוד להניחו במדבר ושחתם לכל העם הזה׃ 16 ויגשו אליו ויאמרו גדרת צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו׃ 17 ואנחנו נחלץ חשים לפני בני ישראל עד אשר אם הביאנם אל מקומם וישב טפנו בערי המבצר מפני ישבי הארץ׃ 18 לא נשוב אל בתינו עד התנחל בני ישראל איש נחלתו׃ 19 כי לא ננחל אתם מעבר לירדן והלאה כי באה נחלתנו אלינו מעבר הירדן מזרחה׃ 20 ויאמר אליהם משה אם תעשון את הדבר הזה אם תחלצו לפני יהוה למלחמה׃ 21 ועבר לכם כל חלוץ את הירדן לפני יהוה עד הורישו את איביו מפניו׃ 22 ונכבשה הארץ לפני יהוה ואחר תשבו והייתם נקיים מיהוה ומישראל והיתה הארץ הזאת לכם לאחזה לפני יהוה׃ 23 ואם לא תעשון כן הנה חטאתם ליהוה ודעו חטאתכם אשר תמצא אתכם׃ 24 בנו לכם ערים לטפכם וגדרת לצנאכם והיצא מפיכם תעשו׃ 25 ויאמר בני גד ובני ראובן אל משה לאמר עבדיך יעשו כאשר אדני מצוה׃ 26 טפנו נשינו מקננו וכל בהמתנו יהיו שם בערי הגלעד׃ 27 ועבדיך יעברו כל חלוץ צבא לפני יהוה למלחמה כאשר אדני דבר׃ 28 ויצו להם משה את אלעזר הכהן ואת יהושע בן נון ואת ראשי אבות המטות לבני ישראל׃ 29 ויאמר משה אלהם אם יעברו בני גד ובני ראובן אתכם את הירדן כל חלוץ למלחמה לפני יהוה ונכבשה הארץ לפניכם ונתתם להם את ארץ הגלעד לאחזה׃ 30 ואם לא יעברו חלוצים אתכם ונאחזו בתככם בארץ כנען׃ 31 ויענו בני גד ובני ראובן לאמר את אשר דבר יהוה אל עבדיך כן נעשה׃ 32 נחנו נעבר חלוצים לפני יהוה ארץ כנען ואתנו אחזת נחלתנו מעבר לירדן׃ 33 ויתן להם משה לבני גד ולבני ראובן ולחצי שבט מנשה בן יוסף את ממלכת סיחן מלך האמרי ואת ממלכת עוג מלך הבשן הארץ לעריה בגבלת ערי הארץ סביב׃ 34 ויבנו בני גד את דיבן ואת עטרת ואת ערער׃ 35 ואת עטרת שופן ואת יעזר ויגבהה׃ 36 ואת בית נמרה ואת בית הרן ערי מבצר וגדרת צאן׃ 37 ובני ראובן בנו את חשבון ואת אלעלא ואת קריתים׃ 38 ואת נבו ואת בעל מעון מוסבת שם ואת שבמה ויקראו בשמת את שמות הערים אשר בנו׃ 39 וילכו בני מכיר בן מנשה גלעדה וילכדה ויורש את האמרי אשר בה׃ 40 ויתן משה את הגלעד למכיר בן מנשה וישב בה׃ 41 ויאיר בן מנשה הלך וילכד את חותיהם ויקרא אתהן חות יאיר׃ 42 ונבח הלך וילכד את קנת ואת בנתיה ויקרא לה נבח בשמו׃
  • בר׳ 2:8-9 : 8 ויטע יהוה אלהים גן בעדן מקדם וישם שם את האדם אשר יצר׃ 9 ויצמח יהוה אלהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע׃ 10 ונהר יצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים׃
  • מל״א 7:46 : 46 בככר הירדן יצקם המלך במעבה האדמה בין סכות ובין צרתן׃
  • תה׳ 107:34 : 34 ארץ פרי למלחה מרעת ישבי בה׃
  • יש׳ 15:5 : 5 לבי למואב יזעק בריחה עד צער עגלת שלשיה כי מעלה הלוחית בבכי יעלה בו כי דרך חורנים זעקת שבר יעערו׃
  • בר׳ 3:6 : 6 ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל ותקח מפריו ותאכל ותתן גם לאישה עמה ויאכל׃
  • בר׳ 6:2 : 2 ויראו בני האלהים את בנות האדם כי טבת הנה ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו׃
  • בר׳ 19:17-30 : 17 ויהי כהוציאם אתם החוצה ויאמר המלט על נפשך אל תביט אחריך ואל תעמד בכל הככר ההרה המלט פן תספה׃ 18 ויאמר לוט אלהם אל נא אדני׃ 19 הנה נא מצא עבדך חן בעיניך ותגדל חסדך אשר עשית עמדי להחיות את נפשי ואנכי לא אוכל להמלט ההרה פן תדבקני הרעה ומתי׃ 20 הנה נא העיר הזאת קרבה לנוס שמה והיא מצער אמלטה נא שמה הלא מצער הוא ותחי נפשי׃ 21 ויאמר אליו הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה לבלתי הפכי את העיר אשר דברת׃ 22 מהר המלט שמה כי לא אוכל לעשות דבר עד באך שמה על כן קרא שם העיר צוער׃ 23 השמש יצא על הארץ ולוט בא צערה׃ 24 ויהוה המטיר על סדם ועל עמרה גפרית ואש מאת יהוה מן השמים׃ 25 ויהפך את הערים האל ואת כל הככר ואת כל ישבי הערים וצמח האדמה׃ 26 ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח׃ 27 וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם את פני יהוה׃ 28 וישקף על פני סדם ועמרה ועל כל פני ארץ הככר וירא והנה עלה קיטר הארץ כקיטר הכבשן׃ 29 ויהי בשחת אלהים את ערי הככר ויזכר אלהים את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפכה בהפך את הערים אשר ישב בהן לוט׃ 30 ויעל לוט מצוער וישב בהר ושתי בנתיו עמו כי ירא לשבת בצוער וישב במערה הוא ושתי בנתיו׃
  • יר׳ 48:34 : 34 מזעקת חשבון עד אלעלה עד יהץ נתנו קולם מצער עד חרנים עגלת שלשיה כי גם מי נמרים למשמות יהיו׃
  • יח׳ 31:8 : 8 ארזים לא עממהו בגן אלהים ברושים לא דמו אל סעפתיו וערמנים לא היו כפארתיו כל עץ בגן אלהים לא דמה אליו ביפיו׃
  • יוח״א 2:15-16 : 15 אל תאהבו את החלד ואת דברי החלד אם יאהב איש את החלד אין בו אהבת האב׃ 16 כי כל אשר בחלד תאות הבשר ותאות העינים וגאות ההון איננו מן אבינו כי אם מן החלד׃

פסוקים דומים (AI)

פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.

  • בר׳ 13:11-14
    4 פסוקים
    83%

    11ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן ויסע לוט מקדם ויפרדו איש מעל אחיו׃

    12אברם ישב בארץ כנען ולוט ישב בערי הככר ויאהל עד סדם׃

    13ואנשי סדם רעים וחטאים ליהוה מאד׃

    14ויהוה אמר אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם צפנה ונגבה וקדמה וימה׃

  • בר׳ 19:28-30
    3 פסוקים
    80%

    28וישקף על פני סדם ועמרה ועל כל פני ארץ הככר וירא והנה עלה קיטר הארץ כקיטר הכבשן׃

    29ויהי בשחת אלהים את ערי הככר ויזכר אלהים את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפכה בהפך את הערים אשר ישב בהן לוט׃

    30ויעל לוט מצוער וישב בהר ושתי בנתיו עמו כי ירא לשבת בצוער וישב במערה הוא ושתי בנתיו׃

  • לוק 17:28-29
    2 פסוקים
    77%

    28וכאשר היה בימי לוט אכל ושתה קנה ומכר נטע ובנה׃

    29ויהי ביום אשר יצא לוט מסדום וימטר אש וגפרית מן השמים וישחת את כלם׃

  • בר׳ 19:21-25
    5 פסוקים
    76%

    21ויאמר אליו הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה לבלתי הפכי את העיר אשר דברת׃

    22מהר המלט שמה כי לא אוכל לעשות דבר עד באך שמה על כן קרא שם העיר צוער׃

    23השמש יצא על הארץ ולוט בא צערה׃

    24ויהוה המטיר על סדם ועל עמרה גפרית ואש מאת יהוה מן השמים׃

    25ויהפך את הערים האל ואת כל הככר ואת כל ישבי הערים וצמח האדמה׃

  • בר׳ 19:12-19
    8 פסוקים
    76%

    12ויאמרו האנשים אל לוט עד מי לך פה חתן ובניך ובנתיך וכל אשר לך בעיר הוצא מן המקום׃

    13כי משחתים אנחנו את המקום הזה כי גדלה צעקתם את פני יהוה וישלחנו יהוה לשחתה׃

    14ויצא לוט וידבר אל חתניו לקחי בנתיו ויאמר קומו צאו מן המקום הזה כי משחית יהוה את העיר ויהי כמצחק בעיני חתניו׃

    15וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט לאמר קום קח את אשתך ואת שתי בנתיך הנמצאת פן תספה בעון העיר׃

    16ויתמהמה ויחזקו האנשים בידו וביד אשתו וביד שתי בנתיו בחמלת יהוה עליו ויצאהו וינחהו מחוץ לעיר׃

    17ויהי כהוציאם אתם החוצה ויאמר המלט על נפשך אל תביט אחריך ואל תעמד בכל הככר ההרה המלט פן תספה׃

    18ויאמר לוט אלהם אל נא אדני׃

    19הנה נא מצא עבדך חן בעיניך ותגדל חסדך אשר עשית עמדי להחיות את נפשי ואנכי לא אוכל להמלט ההרה פן תדבקני הרעה ומתי׃

  • דב׳ 29:23
    76%

    23גפרית ומלח שרפה כל ארצה לא תזרע ולא תצמח ולא יעלה בה כל עשב כמהפכת סדם ועמרה אדמה וצביים אשר הפך יהוה באפו ובחמתו׃

  • בר׳ 19:1-2
    2 פסוקים
    73%

    1¶ ויבאו שני המלאכים סדמה בערב ולוט ישב בשער סדם וירא לוט ויקם לקראתם וישתחו אפים ארצה׃

    2ויאמר הנה נא אדני סורו נא אל בית עבדכם ולינו ורחצו רגליכם והשכמתם והלכתם לדרככם ויאמרו לא כי ברחוב נלין׃

  • בר׳ 14:10-12
    3 פסוקים
    73%

    10ועמק השדים בארת בארת חמר וינסו מלך סדם ועמרה ויפלו שמה והנשארים הרה נסו׃

    11ויקחו את כל רכש סדם ועמרה ואת כל אכלם וילכו׃

    12ויקחו את לוט ואת רכשו בן אחי אברם וילכו והוא ישב בסדם׃

  • דב׳ 34:3
    73%

    3ואת הנגב ואת הככר בקעת ירחו עיר התמרים עד צער׃

  • בר׳ 13:9
    73%

    9הלא כל הארץ לפניך הפרד נא מעלי אם השמאל ואימנה ואם הימין ואשמאילה׃

  • בר׳ 18:20
    72%

    20ויאמר יהוה זעקת סדם ועמרה כי רבה וחטאתם כי כבדה מאד׃

  • פט״ב 2:6-7
    2 פסוקים
    72%

    6ואת ערי סדום ועמרה הפך לאפר והאשימם במהפכה וישימם למשל לאשר עתידים לעשות זמה׃

    7ויצל את לוט הצדיק אשר הלאוהו אנשי בליעל ההם בדרך זמתם׃

  • יר׳ 50:40
    71%

    40כמהפכת אלהים את סדם ואת עמרה ואת שכניה נאם יהוה לא ישב שם איש ולא יגור בה בן אדם׃

  • בר׳ 10:19
    70%

    19ויהי גבול הכנעני מצידן באכה גררה עד עזה באכה סדמה ועמרה ואדמה וצבים עד לשע׃

  • יר׳ 49:18
    70%

    18כמהפכת סדם ועמרה ושכניה אמר יהוה לא ישב שם איש ולא יגור בה בן אדם׃

  • בר׳ 13:5
    70%

    5וגם ללוט ההלך את אברם היה צאן ובקר ואהלים׃

  • בר׳ 19:4
    70%

    4טרם ישכבו ואנשי העיר אנשי סדם נסבו על הבית מנער ועד זקן כל העם מקצה׃

  • יש׳ 13:19
    69%

    19והיתה בבל צבי ממלכות תפארת גאון כשדים כמהפכת אלהים את סדם ואת עמרה׃

  • בר׳ 18:26
    69%

    26ויאמר יהוה אם אמצא בסדם חמשים צדיקם בתוך העיר ונשאתי לכל המקום בעבורם׃

  • דב׳ 11:10
    68%

    10כי הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה לא כארץ מצרים הוא אשר יצאתם משם אשר תזרע את זרעך והשקית ברגלך כגן הירק׃