חבקוק 2:1
¶ על משמרתי אעמדה ואתיצבה על מצור ואצפה לראות מה ידבר בי ומה אשיב על תוכחתי׃
¶ על משמרתי אעמדה ואתיצבה על מצור ואצפה לראות מה ידבר בי ומה אשיב על תוכחתי׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
2ויענני יהוה ויאמר כתוב חזון ובאר על הלחות למען ירוץ קורא בו׃
3כי עוד חזון למועד ויפח לקץ ולא יכזב אם יתמהמה חכה לו כי בא יבא לא יאחר׃
6כי כה אמר אלי אדני לך העמד המצפה אשר יראה יגיד׃
8ויקרא אריה על מצפה אדני אנכי עמד תמיד יומם ועל משמרתי אנכי נצב כל הלילות׃
5אדעה מלים יענני ואבינה מה יאמר לי׃
22וקרא ואנכי אענה או אדבר והשיבני׃
1¶ ויאמר אלי בן אדם עמד על רגליך ואדבר אתך׃
16יעמד ולא אכיר מראהו תמונה לנגד עיני דממה וקול אשמע׃
14ומה אעשה כי יקום אל וכי יפקד מה אשיבנו׃
3מוסר כלמתי אשמע ורוח מבינתי יענני׃
17וחכיתי ליהוה המסתיר פניו מבית יעקב וקויתי לו׃
2הקשיבה לי וענני אריד בשיחי ואהימה׃
1¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
21עד מתי אראה נס אשמעה קול שופר׃
7ואתה בן אדם צפה נתתיך לבית ישראל ושמעת מפי דבר והזהרת אתם ממני׃
2במראות אלהים הביאני אל ארץ ישראל ויניחני אל הר גבה מאד ועליו כמבנה עיר מנגב׃
1¶ ואשא עיני וארא והנה איש ובידו חבל מדה׃
2ואמר אנה אתה הלך ויאמר אלי למד את ירושלם לראות כמה רחבה וכמה ארכה׃
42ואענה חרפי דבר כי בטחתי בדברך׃
9ואמר מה אלה אדני ויאמר אלי המלאך הדבר בי אני אראך מה המה אלה׃
10ויען האיש העמד בין ההדסים ויאמר אלה אשר שלח יהוה להתהלך בארץ׃
1¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
12ויאמר יהוה אלי היטבת לראות כי שקד אני על דברי לעשתו׃
1¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
15הנה המה אמרים אלי איה דבר יהוה יבוא נא׃
4שמע נא ואנכי אדבר אשאלך והודיעני׃
7ואני ביהוה אצפה אוחילה לאלהי ישעי ישמעני אלהי׃
9זעף יהוה אשא כי חטאתי לו עד אשר יריב ריבי ועשה משפטי יוציאני לאור אראה בצדקתו׃
20ויהוה צבאות שפט צדק בחן כליות ולב אראה נקמתך מהם כי אליך גליתי את ריבי׃
19כה אמר יהוה אלי הלך ועמדת בשער בני עם אשר יבאו בו מלכי יהודה ואשר יצאו בו ובכל שערי ירושלם׃
12הים אני אם תנין כי תשים עלי משמר׃
1¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
3ויען איוב את יהוה ויאמר׃
7שקדתי ואהיה כצפור בודד על גג׃
17בן אדם צפה נתתיך לבית ישראל ושמעת מפי דבר והזהרת אותם ממני׃
3יהוה בקר תשמע קולי בקר אערך לך ואצפה׃
1¶ ויען יהוה את איוב ויאמר׃
1¶ שמעו נא את אשר יהוה אמר קום ריב את ההרים ותשמענה הגבעות קולך׃
21והיה ביום ההוא אענה נאם יהוה אענה את השמים והם יענו את הארץ׃
5אם תוכל השיבני ערכה לפני התיצבה׃
27בחון נתתיך בעמי מבצר ותדע ובחנת את דרכם׃
32ואחזה אנכי אשית לבי ראיתי לקחתי מוסר׃
17אענה אף אני חלקי אחוה דעי אף אני׃
1¶ ויען איוב את יהוה ויאמר׃
1¶ ויען איוב ויאמר׃
1¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
2ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
2אמר אל אלוה אל תרשיעני הודיעני על מה תריבני׃
11הן הוחלתי לדבריכם אזין עד תבונתיכם עד תחקרון מלין׃
17והקמתי עליכם צפים הקשיבו לקול שופר ויאמרו לא נקשיב׃