אל העברים 1:14
הלא הם כלם רוחות השרת שלוחים לעזרה בעד העתידים לרשת את הישועה׃
הלא הם כלם רוחות השרת שלוחים לעזרה בעד העתידים לרשת את הישועה׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
2אשר נתנו ליורש כל וגם עשה בידו את העולמות׃
3והוא זהר כבודו וצלם ישותו ונושא כל בדבר גבורתו ואחרי עשתו בנפשו טהרת חטאתינו ישב לימין הגדלה במרומים׃
4ויגדל מאד מן המלאכים כאשר השם אשר נחלו יקר הוא משלהם׃
5כי אל מי מן המלאכים אמר מעולם בני אתה אני היום ילדתיך ועוד אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן׃
6ובהביאו את הבכור שנית לעולם אמר והשתחוו לו כל מלאכים אלהים׃
7הן על המלאכים הוא אמר עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט׃
8אך על הבן אמר כסאך אלהים עולם ועד שבט מישר שבט מלכותך׃
13ואל מי מן המלאכים אמר מעולם שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך׃
11בחקרם לדעת מתי ואיך תהיה העת אשר הודיעה רוח המשיח אשר בקרבם בהגידו מראש את ענויי המשיח ואת הגדלות אשר אחריהם׃
12ונגלה להם כי לא לפנשם כי אם לנו שרתו בדברים ההם אשר הגד לכם עתה על פי המבשרים אתכם ברוח הקדש השלוח משמים דברים אשר מלאכי אלהים חמדו להשקיף אל תוכם׃
4עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט׃
20ברכו יהוה מלאכיו גברי כח עשי דברו לשמע בקול דברו׃
21ברכו יהוה כל צבאיו משרתיו עשי רצונו׃
5כי לא תחת יד המלאכים שת את העולם הבא אשר אנחנו מדברים עליו׃
10כי כתוב כי מלאכיו יצוה לך לשמרך׃
11וכי על כפים ישאונך פן תגף באבן רגלך׃
11כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך׃
12על כפים ישאונך פן תגף באבן רגלך׃
14ויאמר אלה שני בני היצהר העמדים על אדון כל הארץ׃
22כי אם באתם אל הר ציון ואל עיר אלהים חיים אל ירושלים שבשמים׃
23ואל עצרת רבבות המלאכים ועדת הבכורים הכתובים בשמים ואל אלהים שפט הכל ואל רוחות הצדיקים הנשלמים׃
22אשר הוא לימין אלהים אחרי אשר עבר השמימה ויכנעו לפניו המלאכים והרשיות והגבורות׃
10ויען האיש העמד בין ההדסים ויאמר אלה אשר שלח יהוה להתהלך בארץ׃
2כי אם הדבר הנאמר על ידי המלאכים היה קים וכל פשע ומרי נשא את ענשו כמשפט׃
15לכן הנם לפני כסא האלהים ומשרתים אותו בהיכלו יומם ולילה והישב על הכסא יתן משכנו עליהם׃
2הללוהו כל מלאכיו הללוהו כל צבאו׃
2הכנסת ארחים אל תשכחו כי יש אשר הכניסו בה מלאכים ולא ידעו׃
11וירף ממנו השטן והנה נגשו אליו מלאכים וישרתוהו׃
5ויען המלאך ויאמר אלי אלה ארבע רחות השמים יוצאות מהתיצב על אדון כל הארץ׃
11אשר אף המלאכים הגדולים מהם בעז וכח לא יגדפום לפני יהוה במשפטם׃
9אבל ישוע המחסר מעט ממלאכים אותו ראינו מעטר בכבוד והדר מפני ענותו עד מות למען אשר יטעם בחסד אלהים את המות בעד כלם׃
10כי נאה היה לו אשר הכל למענו והכל על ידו בהנחתו בנים רבים לכבוד להשלים בענוים את שר ישועתם׃
11כי גם המקדש גם המקדשים כלם מאחד המה ועל כן לא בוש מקרא להם אחים׃
8כמה יגדל כבוד שרות הרוח׃
11וכל המלאכים עמדו סביב לכסא וסביב לזקנים ולארבע החיות ויפלו על פניהם לפני הכסא וישתחוו לאלהים׃
4כי לא חס אלהים על המלאכים אשר חטאו כי אם הורידם לקצבי הרים ויסגירם בכבלי אפל לשמרם למשפט׃
15ולהתיר את אלה אשר מאימת המות היו נתנים לעבדות כל ימי חייהם׃
16כי אמנם לא במלאכים החזיק כי אם בזרע אברהם החזיק׃
7חנה מלאך יהוה סביב ליראיו ויחלצם׃
14כי כל אשר רוח אלהים ינהגם בני אלהים המה׃
6והמלאכים אשר לא שמרו את משרתם כי אם עזבו את זבלם שמרם במוסרות עולם ובאפלה למשפט היום הגדול׃
7ותחסרהו מעט מאלהים וכבוד והדר תעטרהו ותמשילהו במעשי ידיך׃
4לנחלה אשר לא תשחת ולא תגאל ולא תבל הצפונה בשמים לכם׃
5הנשמרים בעז אלהים על יד האמונה לתשועה העתידה להגלות בעת קץ׃
6כי לזאת אף משלמים אתם את המס כי משרתי אלהים המה השקדים על זאת׃
5ותחסרהו מעט מאלהים וכבוד והדר תעטרהו׃
13ויהי פתאם אצל המלאך המון צבא השמים והם משבחים את האלהים ואמרים׃
2והוא משרת הקדש והמשכן האמתי אשר כוננו אדני ולא אדם׃
14כי זה ערבון ירשתנו לפדות לו עם סגלה לתהלת כבודו׃