תהילים 104:4
עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט׃
עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
7הן על המלאכים הוא אמר עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט׃
2עטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה׃
3המקרה במים עליותיו השם עבים רכובו המהלך על כנפי רוח׃
19יהוה בשמים הכין כסאו ומלכותו בכל משלה׃
20ברכו יהוה מלאכיו גברי כח עשי דברו לשמע בקול דברו׃
21ברכו יהוה כל צבאיו משרתיו עשי רצונו׃
13ואל מי מן המלאכים אמר מעולם שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך׃
14הלא הם כלם רוחות השרת שלוחים לעזרה בעד העתידים לרשת את הישועה׃
3אש לפניו תלך ותלהט סביב צריו׃
4האירו ברקיו תבל ראתה ותחל הארץ׃
10כי כתוב כי מלאכיו יצוה לך לשמרך׃
11וכי על כפים ישאונך פן תגף באבן רגלך׃
49ישלח בם חרון אפו עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים׃
2הללוהו כל מלאכיו הללוהו כל צבאו׃
18הן בעבדיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תהלה׃
14כאש תבער יער וכלהבה תלהט הרים׃
15כן תרדפם בסערך ובסופתך תבהלם׃
11כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך׃
10וירכב על כרוב ויעף וידא על כנפי רוח׃
11ישת חשך סתרו סביבותיו סכתו חשכת מים עבי שחקים׃
12מנגה נגדו עביו עברו ברד וגחלי אש׃
13וירעם בשמים יהוה ועליון יתן קלו ברד וגחלי אש׃
8אש וברד שלג וקיטור רוח סערה עשה דברו׃
11וירכב על כרוב ויעף וירא על כנפי רוח׃
12וישת חשך סביבתיו סכות חשרת מים עבי שחקים׃
13מנגה נגדו בערו גחלי אש׃
7קול יהוה חצב להבות אש׃
29כי אלהינו אש אכלה הוא׃
30תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה׃
7מעלה נשאים מקצה הארץ ברקים למטר עשה מוצא רוח מאוצרותיו׃
18ישלח דברו וימסם ישב רוחו יזלו מים׃
5יסד ארץ על מכוניה בל תמוט עולם ועד׃
5ויען המלאך ויאמר אלי אלה ארבע רחות השמים יוצאות מהתיצב על אדון כל הארץ׃
13ברוחו שמים שפרה חללה ידו נחש בריח׃
9עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל גחלים בערו ממנו׃
17רכב אלהים רבתים אלפי שנאן אדני בם סיני בקדש׃
5כי לא תחת יד המלאכים שת את העולם הבא אשר אנחנו מדברים עליו׃
5ומן הכסא יוצאים ברקים ורעמים וקולות ושבעה לפידי אש בערים לפני הכסא אשר הם שבעה רוחות האלהים׃
13ודמות החיות מראיהם כגחלי אש בערות כמראה הלפדים היא מתהלכת בין החיות ונגה לאש ומן האש יוצא ברק׃
32המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו׃
13כי הנה יוצר הרים וברא רוח ומגיד לאדם מה שחו עשה שחר עיפה ודרך על במתי ארץ יהוה אלהי צבאות שמו׃
25ויאמר ויעמד רוח סערה ותרומם גליו׃
1¶ וארא מלאך אחר אביר יורד מן השמים והוא עטה ענן ועל ראשו כמראה קשת הענן ופניו כשמש ורגליו כעמודי אש׃
6בדבר יהוה שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם׃
8עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל גחלים בערו ממנו׃
4כי לא חס אלהים על המלאכים אשר חטאו כי אם הורידם לקצבי הרים ויסגירם בכבלי אפל לשמרם למשפט׃
15כי הנה יהוה באש יבוא וכסופה מרכבתיו להשיב בחמה אפו וגערתו בלהבי אש׃
24כי יהוה אלהיך אש אכלה הוא אל קנא׃
15השלח אמרתו ארץ עד מהרה ירוץ דברו׃
6לפני זעמו מי יעמוד ומי יקום בחרון אפו חמתו נתכה כאש והצרים נתצו ממנו׃