אל העברים 1:7
הן על המלאכים הוא אמר עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט׃
הן על המלאכים הוא אמר עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
3המקרה במים עליותיו השם עבים רכובו המהלך על כנפי רוח׃
4עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט׃
2אשר נתנו ליורש כל וגם עשה בידו את העולמות׃
3והוא זהר כבודו וצלם ישותו ונושא כל בדבר גבורתו ואחרי עשתו בנפשו טהרת חטאתינו ישב לימין הגדלה במרומים׃
4ויגדל מאד מן המלאכים כאשר השם אשר נחלו יקר הוא משלהם׃
5כי אל מי מן המלאכים אמר מעולם בני אתה אני היום ילדתיך ועוד אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן׃
6ובהביאו את הבכור שנית לעולם אמר והשתחוו לו כל מלאכים אלהים׃
13ואל מי מן המלאכים אמר מעולם שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך׃
14הלא הם כלם רוחות השרת שלוחים לעזרה בעד העתידים לרשת את הישועה׃
8אך על הבן אמר כסאך אלהים עולם ועד שבט מישר שבט מלכותך׃
20ברכו יהוה מלאכיו גברי כח עשי דברו לשמע בקול דברו׃
21ברכו יהוה כל צבאיו משרתיו עשי רצונו׃
5כי לא תחת יד המלאכים שת את העולם הבא אשר אנחנו מדברים עליו׃
10כי כתוב כי מלאכיו יצוה לך לשמרך׃
7ותחסרהו מעט מאלהים וכבוד והדר תעטרהו ותמשילהו במעשי ידיך׃
2הללוהו כל מלאכיו הללוהו כל צבאו׃
3אש לפניו תלך ותלהט סביב צריו׃
2כי אם הדבר הנאמר על ידי המלאכים היה קים וכל פשע ומרי נשא את ענשו כמשפט׃
7קול יהוה חצב להבות אש׃
29כי אלהינו אש אכלה הוא׃
5ותחסרהו מעט מאלהים וכבוד והדר תעטרהו׃
13מנגה נגדו בערו גחלי אש׃
11כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך׃
49ישלח בם חרון אפו עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים׃
6והמלאכים אשר לא שמרו את משרתם כי אם עזבו את זבלם שמרם במוסרות עולם ובאפלה למשפט היום הגדול׃
11וכל המלאכים עמדו סביב לכסא וסביב לזקנים ולארבע החיות ויפלו על פניהם לפני הכסא וישתחוו לאלהים׃
12ונגלה להם כי לא לפנשם כי אם לנו שרתו בדברים ההם אשר הגד לכם עתה על פי המבשרים אתכם ברוח הקדש השלוח משמים דברים אשר מלאכי אלהים חמדו להשקיף אל תוכם׃
11אשר אף המלאכים הגדולים מהם בעז וכח לא יגדפום לפני יהוה במשפטם׃
18הן בעבדיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תהלה׃
7ולכם הנלחצים רוחה אתנו יחד בהגלות האדון ישוע מן השמים עם מלאכי עזו׃
22אשר הוא לימין אלהים אחרי אשר עבר השמימה ויכנעו לפניו המלאכים והרשיות והגבורות׃
14כאש תבער יער וכלהבה תלהט הרים׃
17רכב אלהים רבתים אלפי שנאן אדני בם סיני בקדש׃
22כי אם באתם אל הר ציון ואל עיר אלהים חיים אל ירושלים שבשמים׃
23ואל עצרת רבבות המלאכים ועדת הבכורים הכתובים בשמים ואל אלהים שפט הכל ואל רוחות הצדיקים הנשלמים׃
4כי לא חס אלהים על המלאכים אשר חטאו כי אם הורידם לקצבי הרים ויסגירם בכבלי אפל לשמרם למשפט׃
17כי העיד עליו אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק׃
5ומן הכסא יוצאים ברקים ורעמים וקולות ושבעה לפידי אש בערים לפני הכסא אשר הם שבעה רוחות האלהים׃
10ועוד אתה אדני לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים׃
11וירכב על כרוב ויעף וירא על כנפי רוח׃
2והוא משרת הקדש והמשכן האמתי אשר כוננו אדני ולא אדם׃
3באין אב באין אם באין יחש ולימיו אין תחלה ולחייו אין סוף כי אם נדמה לבן האלהים הוא עומד בכהנתו לנצח׃
8אש וברד שלג וקיטור רוח סערה עשה דברו׃
10כי נאה היה לו אשר הכל למענו והכל על ידו בהנחתו בנים רבים לכבוד להשלים בענוים את שר ישועתם׃
18ואל מלאך קהל תיאטירא כתב כה אמר בן האלהים אשר עיניו כלבת אש ומרגלתיו כעין נחשת קלל׃
9עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל גחלים בערו ממנו׃
6בדבר יהוה שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם׃
7לכן כמאמר רוח הקדש היום אם בקלו תשמעו׃
20וכפי אשר לא היתה זאת בלי שבועה׃
21כי המה נתכהנו בלי שבועה וזה בשבועה על ידי האמר לו נשבע יהוה ולא ינחם אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק׃