אל העברים 1:6
ובהביאו את הבכור שנית לעולם אמר והשתחוו לו כל מלאכים אלהים׃
ובהביאו את הבכור שנית לעולם אמר והשתחוו לו כל מלאכים אלהים׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
1¶ האלהים אשר דבר מקדם פעמים רבות ובפנים שנים אל אבתינו ביד הנביאים דבר אלינו באחרית הימים האלה ביד בנו׃
2אשר נתנו ליורש כל וגם עשה בידו את העולמות׃
3והוא זהר כבודו וצלם ישותו ונושא כל בדבר גבורתו ואחרי עשתו בנפשו טהרת חטאתינו ישב לימין הגדלה במרומים׃
4ויגדל מאד מן המלאכים כאשר השם אשר נחלו יקר הוא משלהם׃
5כי אל מי מן המלאכים אמר מעולם בני אתה אני היום ילדתיך ועוד אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן׃
7הן על המלאכים הוא אמר עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט׃
8אך על הבן אמר כסאך אלהים עולם ועד שבט מישר שבט מלכותך׃
13ואל מי מן המלאכים אמר מעולם שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך׃
14הלא הם כלם רוחות השרת שלוחים לעזרה בעד העתידים לרשת את הישועה׃
5כי לא תחת יד המלאכים שת את העולם הבא אשר אנחנו מדברים עליו׃
6כי אם כאשר העיד האמר במקום אחד מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו׃
7ותחסרהו מעט מאלהים וכבוד והדר תעטרהו ותמשילהו במעשי ידיך׃
8כל שתה תחת רגליו הנה באשר שת כל תחתיו לא השאיר דבר שלא שת תחתיו ועתה זה לא ראינו עדין כי כל הושת תחתיו׃
9אבל ישוע המחסר מעט ממלאכים אותו ראינו מעטר בכבוד והדר מפני ענותו עד מות למען אשר יטעם בחסד אלהים את המות בעד כלם׃
10כי נאה היה לו אשר הכל למענו והכל על ידו בהנחתו בנים רבים לכבוד להשלים בענוים את שר ישועתם׃
11כי גם המקדש גם המקדשים כלם מאחד המה ועל כן לא בוש מקרא להם אחים׃
12באמרו אספרה שמך לאחי בתוך קהל אהללך׃
13ועוד וקויתי לו ועוד הנה אנכי והילדים אשר נתן לי יהוה׃
1¶ הללו יה הללו את יהוה מן השמים הללוהו במרומים׃
2הללוהו כל מלאכיו הללוהו כל צבאו׃
3הללוהו שמש וירח הללוהו כל כוכבי אור׃
5ותחסרהו מעט מאלהים וכבוד והדר תעטרהו׃
6תמשילהו במעשי ידיך כל שתה תחת רגליו׃
11וכל המלאכים עמדו סביב לכסא וסביב לזקנים ולארבע החיות ויפלו על פניהם לפני הכסא וישתחוו לאלהים׃
20ברכו יהוה מלאכיו גברי כח עשי דברו לשמע בקול דברו׃
13ויהי פתאם אצל המלאך המון צבא השמים והם משבחים את האלהים ואמרים׃
14כבוד במרומים לאלהים ובארץ שלום בבני אדם רצונו׃
15ויהי כאשר עלו מעליהם המלאכים השמימה ויאמרו הרעים איש אל רעהו נעברה נא עד בית לחם ונראה המעשה הזה אשר הודיענו יהוה׃
15והוא צלם האלהים הנעלם ובכור כל נברא׃
16כי בו נברא כל אשר בשמים ואשר בארץ כל הנראה וכל אשר איננו נראה הן כסאות וממשלות הן שררות ורשיות הכל נברא על ידי ולמענהו׃
17והוא לפני הכל והכל קים בו׃
2כי אם הדבר הנאמר על ידי המלאכים היה קים וכל פשע ומרי נשא את ענשו כמשפט׃
10כי כתוב כי מלאכיו יצוה לך לשמרך׃
10ועוד אתה אדני לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים׃
5כן גם המשיח לא כבד את עצמו להיות כהן גדול כי אם האמר אליו בני אתה אני היום ילדתיך׃
22אשר הוא לימין אלהים אחרי אשר עבר השמימה ויכנעו לפניו המלאכים והרשיות והגבורות׃
16כי אמנם לא במלאכים החזיק כי אם בזרע אברהם החזיק׃
17כי לקח מאת אלהים האב יקר וכבוד בבא אליו קול מתוך הדרת כבודו לאמר זה בני ידידי רצתה נפשי בו׃
18אל תתנו לאיש לעקב אתכם על ידי שפלות רוח ועבודה מלאכים המהלך בדברים אשר לא ראו עיניו ומלא רוח גאוה על לא דבר משכל בשרו׃
9אז אמר הנה באתי לעשות רצונך אלהי מעביר בזה את הראשונה למען הקים את השניה׃
22כי אם באתם אל הר ציון ואל עיר אלהים חיים אל ירושלים שבשמים׃
23ואל עצרת רבבות המלאכים ועדת הבכורים הכתובים בשמים ואל אלהים שפט הכל ואל רוחות הצדיקים הנשלמים׃
12ונגלה להם כי לא לפנשם כי אם לנו שרתו בדברים ההם אשר הגד לכם עתה על פי המבשרים אתכם ברוח הקדש השלוח משמים דברים אשר מלאכי אלהים חמדו להשקיף אל תוכם׃
7אספרה אל חק יהוה אמר אלי בני אתה אני היום ילדתיך׃
23מי אשר לא יכבד את הבן גם את האב אשר שלחו איננו מכבד׃
27אף אני בכור אתנהו עליון למלכי ארץ׃
33ככתוב במזמור השני בני אתה היום ילדתיך׃
32והוא גדול יהיה ובן עליון יקרא ויהוה אלהים יתן לו את כסא דוד אביו׃
6אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם׃
9על כן גם האלהים הגביהו מאד ויתן לו שם נעלה על כל שם׃