תהילים 104:30
תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה׃
תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
27כלם אליך ישברון לתת אכלם בעתו׃
28תתן להם ילקטון תפתח ידך ישבעון טוב׃
29תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל עפרם ישובון׃
31יהי כבוד יהוה לעולם ישמח יהוה במעשיו׃
32המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו׃
5כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם רקע הארץ וצאצאיה נתן נשמה לעם עליה ורוח להלכים בה׃
24מה רבו מעשיך יהוה כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך׃
13משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ׃
14מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן הארץ׃
5יהללו את שם יהוה כי הוא צוה ונבראו׃
7מעלה נשאים מקצה הארץ ברקים למטר עשה מוצא רוח מאוצרותיו׃
7מן גערתך ינוסון מן קול רעמך יחפזון׃
8יעלו הרים ירדו בקעות אל מקום זה יסדת להם׃
9גבול שמת בל יעברון בל ישובון לכסות הארץ׃
10המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון׃
25לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים׃
6בדבר יהוה שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם׃
10ועוד אתה אדני לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים׃
1¶ ברכי נפשי את יהוה יהוה אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת׃
2עטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה׃
3המקרה במים עליותיו השם עבים רכובו המהלך על כנפי רוח׃
4עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט׃
8וייראו ישבי קצות מאותתיך מוצאי בקר וערב תרנין׃
9פקדת הארץ ותשקקה רבת תעשרנה פלג אלהים מלא מים תכין דגנם כי כן תכינה׃
10תלמיה רוה נחת גדודיה ברביבים תמגגנה צמחה תברך׃
3תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם׃
22תשאני אל רוח תרכיבני ותמגגני תשוה׃
4רוח אל עשתני ונשמת שדי תחיני׃
16לקול תתו המון מים בשמים ויעל נשאים מקצה ארץ ברקים למטר עשה ויוצא רוח מאצרתיו׃
10לב טהור ברא לי אלהים ורוח נכון חדש בקרבי׃
4את מי הגדת מלין ונשמת מי יצאה ממך׃
15ויראו אפיקי מים ויגלו מוסדות תבל מגערתך יהוה מנשמת רוח אפך׃
11לך שמים אף לך ארץ תבל ומלאה אתה יסדתם׃
12צפון וימין אתה בראתם תבור וחרמון בשמך ירננו׃
18ישלח דברו וימסם ישב רוחו יזלו מים׃
8המכסה שמים בעבים המכין לארץ מטר המצמיח הרים חציר׃
17אתה הצבת כל גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם׃
7וישב העפר על הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה׃
13לקול תתו המון מים בשמים ויעלה נשאים מקצה ארץ ברקים למטר עשה ויוצא רוח מאצרתיו׃
15אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן׃
6הלא אתה תשוב תחינו ועמך ישמחו בך׃
11לך נאה אדנינו לקחת כבוד והדר ועז כי אתה בראת הכל והכל ברצונך היו ונבראו׃
25ויאמר ויעמד רוח סערה ותרומם גליו׃
4כי שמחתני יהוה בפעלך במעשי ידיך ארנן׃
13ברוחו שמים שפרה חללה ידו נחש בריח׃
15ברוכים אתם ליהוה עשה שמים וארץ׃
3כי אראה שמיך מעשי אצבעתיך ירח וכוכבים אשר כוננתה׃
10הנתן מטר על פני ארץ ושלח מים על פני חוצות׃
20תשת חשך ויהי לילה בו תרמש כל חיתו יער׃
16ויראו אפקי ים יגלו מסדות תבל בגערת יהוה מנשמת רוח אפו׃