אל העברים 11:38
אשר העולם לא היה כדי להם הם תעו במדבר ובהרים ובמערות ובנקיקי הארץ׃
אשר העולם לא היה כדי להם הם תעו במדבר ובהרים ובמערות ובנקיקי הארץ׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
32ומה אמר עוד הן תקצר לי העת אם אספר מעשי גדעון וברק ושמשון ויפתח ודוד ושמואל והנביאים׃
33אשר באמונה כבשו ממלכות ופעלו צדק והשגו הבטחות וסכרו פי אריות׃
34וכבו גבורת האש ונמלטו מפי החרב והתחזקו מחלים ועשו חיל במלחמה והפילו מחנות זרים׃
35נשים לקחו מתחיה את מתיהן ואחרים רטשו בענוים ולא אבו להנצל למען יזכו לתחיה טובה ממנה׃
36מהם נסו בתעלולים ובמכות וגם נמסרו לכבל ומסגר׃
37נסקלו באבנים נסרו במגרה נבחנו ביסורים מתו לפי חרב וינעו עטופי עורת כבשים ועזים בחסר ובעצר רעה ויגון׃
5מן גו יגרשו יריעו עלימו כגנב׃
6בערוץ נחלים לשכן חרי עפר וכפים׃
7בין שיחים ינהקו תחת חרול יספחו׃
39וכל אלה אף היתה להם העדות בגלל אמונתם לא קבלו את ההבטחה׃
40למען אשר לא ישלמו בלעדינו כי צפה לנו אלהים מקדם טובה יתרה׃
13כפי אמונה מתו כל אלה ולא השיגו את ההבטחות רק מרחוק ראו אותן ויבטחו וישמחו לקראתן ויודו כי גרים הם ותושבים בארץ׃
14הלא המדברים כזאת יודיעו כי הם מבקשי ארץ מושב׃
20כי לא יכלו לשאת את אשר צוו ואם בהמה תגע בהר סקל תקסל או ירה תירה בחצים׃
5אבל ברבם לא רצה האלהים ופגריהם נפלו במדבר׃
4תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו׃
13משברי ים עזים אשר יגרשו בשתם ככבים תעים אשר חשך אפלה צפון להם עדי עד׃
17ובמי התקוטט ארבעים שנה הלא בחטאים אשר נפלו פגריהם במדבר׃
18ולמי נשבע לבלתי בא אל מנוחתו אם לא לסוררים׃
19ואנחנו ראים כי לא יכלו לבוא על אשר לא האמינו׃
3בחסר ובכפן גלמוד הערקים ציה אמש שואה ומשאה׃
15ומלכי הארץ והרזנים ושרי האלפים והעשירים והתקיפים וכל עבד וכל בן חרים התחבאו במערות ובסלעי ההרים׃
16ויאמרו אל ההרים ואל הסלעים נפלו עלינו וכסונו מפני הישב על הכסא ומפני חמת השה׃
11אוי להם כי ברדך קין הלכו וישתקעו בתועת בלעם לקבל שכר ובמרי קרח אבדו׃
16אכן נכספו למושב טוב ממנו והוא בשמים ועל כן לא בוש האלהים להקרא אלהיהם כי הכין להם עיר׃
2ובה נחלו האבות עדות׃
8באמונה שמע אברהם כאשר נקרא ללכת אל הארץ אשר יירשנה ויצא ולא ידע אנה יבוא׃
9באמונה היה גר בארץ ההבטחה כמו בנכריה וישב באהלים הוא ויצחק ויעקב אשר ירשו עמו ההבטחה ההיא׃
10כי חכה לעיר אשר יסודתה נאמנה ובונה ומכוננה האלהים׃
25ויבחר לסבל את עני עם אלהים מלהתענג לשעה בתענוגי החטא׃
26בחשבו את חרפת המשיח לעשר גדול מאצרות מצרים כי הביט אל הגמול׃
6ואיש ישראל ראו כי צר לו כי נגש העם ויתחבאו העם במערות ובחוחים ובסלעים ובצרחים ובברות׃
21לבוא בנקרות הצרים ובסעפי הסלעים מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ׃
18כי לא באתם אל הר נמשש ובער באש ולא אל ענן וערפל וסערה׃
19ובאו במערות צרים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ׃
8מזרם הרים ירטבו ומבלי מחסה חבקו צור׃
28וישכון ערים נכחדות בתים לא ישבו למו אשר התעתדו לגלים׃
6ויען כי יש עוד מקום לבוא אליה ואשר התבשרו בראשונה המה לא באו שם בעבור המרי׃
18וישא אתם ויכלכלם במדבר כארבעים שנה׃
13לכן נצאה נא אליו אל מחוץ למחנה ונשא את חרפתו׃
14כי פה אין לנו עיר עמדת כי את העתידה אנחנו מבקשים׃
17בארות בלי מים המה עבים נדפים בסערה אשר שמור להם חשך אפלה לעולם׃
11כל זאת מצאתם להיות למופת ותכתב למוסר לנו אשר הגיעו אלינו קצי העולמים׃
2ותעז יד מדין על ישראל מפני מדין עשו להם בני ישראל את המנהרות אשר בהרים ואת המערות ואת המצדות׃
12והמה כבהמות הסכלות הנולדות כחק טבעם ללכד ולשחת יאבדו באבוד נפשם יען חרפו את אשר לא הבינו וישאו גמול עולתם׃
31ולאשר בחברון ולכל המקמות אשר התהלך שם דוד הוא ואנשיו׃
11והנה הם גמלים עלינו לבוא לגרשנו מירשתך אשר הורשתנו׃
8והם נכשלו יען לא שמעו לדבר ולזאת גם נועדו׃
38הוא אשר היה בקהל במדבר עם המלאך הדבר אליו בהר סיני ועם אבותינו ואשר קבל דברים חיים לתת לנו׃
40כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון׃