פטרוס ב׳ 2:17
בארות בלי מים המה עבים נדפים בסערה אשר שמור להם חשך אפלה לעולם׃
בארות בלי מים המה עבים נדפים בסערה אשר שמור להם חשך אפלה לעולם׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
10ואלה מגדפים את אשר לא ידעו ובדברים אשר יבינו מחק טבעים כבהמות הסכלות בהמה ישחיתו את נפשם׃
11אוי להם כי ברדך קין הלכו וישתקעו בתועת בלעם לקבל שכר ובמרי קרח אבדו׃
12הלא צורי מכשול המה בסעודתיכם של אהבה ובקלות ראש יאכלו וישתו עמכם ורעים את נפשם עננים הם בבלי מים הנדפים מפני רוח עצי חרף באין פרי אשר מתו פעמים ונעקרו׃
13משברי ים עזים אשר יגרשו בשתם ככבים תעים אשר חשך אפלה צפון להם עדי עד׃
18כי בדברם בגאות דברי שוא יצודו בתאות הבשר על ידי זמתם את אשר אך נמלטו מידי ההלכים בדרך תועה׃
11או חשך לא תראה ושפעת מים תכסך׃
12והמה כבהמות הסכלות הנולדות כחק טבעם ללכד ולשחת יאבדו באבוד נפשם יען חרפו את אשר לא הבינו וישאו גמול עולתם׃
13אשר עדנת יומם לענג יחשבו מטנפים ומום בם המתפנקים במדוחי נפשם ואכלים ושתים עמכם׃
14עינים להם מלאות נאפים אשר לא תחדלות מחטוא ואת נפשות הפתאים יצודדו ולב מלמד בצע להם בני המארה׃
15את הדרך הישר עזבו ויתעו וילכו בדרך בלעם בן בעור אשר אהב שכר העולה׃
16ותהי לו תוכחת על חטאתו כי הבהמה האלמת דברה בקול אדם ותעצר באולת הקסם׃
22ארץ עפתה כמו אפל צלמות ולא סדרים ותפע כמו אפל׃
14נשיאים ורוח וגשם אין איש מתהלל במתת שקר׃
17כי יחדו בקר למו צלמות כי יכיר בלהות צלמות׃
18קל הוא על פני מים תקלל חלקתם בארץ לא יפנה דרך כרמים׃
3ובדברי בדוי יעשו אתכם למחסר להם למען בצע בצע אשר משפטם מעולם לא יתמהמה ושברם לא ינום׃
4כי לא חס אלהים על המלאכים אשר חטאו כי אם הורידם לקצבי הרים ויסגירם בכבלי אפל לשמרם למשפט׃
12וישת חשך סביבתיו סכות חשרת מים עבי שחקים׃
30וינהם עליו ביום ההוא כנהמת ים ונבט לארץ והנה חשך צר ואור חשך בעריפיה׃
21ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם׃
20והרשעים כים נגרש כי השקט לא יוכל ויגרשו מימיו רפש וטיט׃
15יום עברה היום ההוא יום צרה ומצוקה יום שאה ומשואה יום חשך ואפלה יום ענן וערפל׃
2מי זה מחשיך עצה במלין בלי דעת׃
6ימטר על רשעים פחים אש וגפרית ורוח זלעפות מנת כוסם׃
18יהיו כתבן לפני רוח וכמץ גנבתו סופה׃
11ישת חשך סתרו סביבותיו סכתו חשכת מים עבי שחקים׃
5יגאלהו חשך וצלמות תשכן עליו עננה יבעתהו כמרירי יום׃
6והיה כערער בערבה ולא יראה כי יבוא טוב ושכן חררים במדבר ארץ מלחה ולא תשב׃
16הקדרים מני קרח עלימו יתעלם שלג׃
17בעת יזרבו נצמתו בחמו נדעכו ממקומם׃
13העזבים ארחות ישר ללכת בדרכי חשך׃
19דרך רשעים כאפלה לא ידעו במה יכשלו׃
22ואל ארץ יביט והנה צרה וחשכה מעוף צוקה ואפלה מנדח׃
19אלה הם הפרשים מן הצבור אנשים נפשיים ורוח אין בהם׃
30לא יסור מני חשך ינקתו תיבש שלהבת ויסור ברוח פיו׃
13כי שתים רעות עשה עמי אתי עזבו מקור מים חיים לחצב להם בארות בארת נשברים אשר לא יכלו המים׃
18כי לא באתם אל הר נמשש ובער באש ולא אל ענן וערפל וסערה׃
6לכן לילה לכם מחזון וחשכה לכם מקסם ובאה השמש על הנביאים וקדר עליהם היום׃
7גם השמים והארץ אשר לפנינו נצפנו בדברו והם שמורים לאש ליום הדין ואבד אנשי הרשע׃
25ימששו חשך ולא אור ויתעם כשכור׃
4פרץ נחל מעם גר הנשכחים מני רגל דלו מאנוש נעו׃
8וכן גם בעלי החלמות האלה מטמאים את הבשר ואת הממשלה ינאצו ואת השררות יחרפו׃
6והמלאכים אשר לא שמרו את משרתם כי אם עזבו את זבלם שמרם במוסרות עולם ובאפלה למשפט היום הגדול׃
14יומם יפגשו חשך וכלילה ימששו בצהרים׃
2עד אשר לא תחשך השמש והאור והירח והכוכבים ושבו העבים אחר הגשם׃
14עבים סתר לו ולא יראה וחוג שמים יתהלך׃
16אבל תרחק מדברי הבל הפסולים כי יוסיפו הרבות רשע׃
16אשר קמטו ולא עת נהר יוצק יסודם׃
17אזנים להם ולא יאזינו אף אין יש רוח בפיהם׃
17כי חנם מזרה הרשת בעיני כל בעל כנף׃