אל העברים 12:27
וזו עוד אחת שאמר משמיע חליפת הנרעשים אשר הם עשוים למען יעמד אשר איננו נרעש׃
וזו עוד אחת שאמר משמיע חליפת הנרעשים אשר הם עשוים למען יעמד אשר איננו נרעש׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
25לכן ראו פן תמאנו לשמע אל המדבר כי הן לא נמלטו המאנים לשמע אל המדבר עמהם בארץ אף אנחנו אם נמאן לשמע בקול המדבר מן השמים׃
26אשר קולו הרעיש אז את הארץ ועתה זה הבטיח לאמר עוד אחת ואני מרעיש לא לבד את הארץ כי גם את השמים׃
28לכן אנחנו המקבלים מלכות אשר לא תמוט נבאה נא בתודה ונעבד בה את האלהים לרצון לו בצניעות וביראה׃
29כי אלהינו אש אכלה הוא׃
6כי כה אמר יהוה צבאות עוד אחת מעט היא ואני מרעיש את השמים ואת הארץ ואת הים ואת החרבה׃
7והרעשתי את כל הגוים ובאו חמדת כל הגוים ומלאתי את הבית הזה כבוד אמר יהוה צבאות׃
13על כן שמים ארגיז ותרעש הארץ ממקומה בעברת יהוה צבאות וביום חרון אפו׃
6המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון׃
14והשמים משו כספר נגלל וכל הר ואי הנתקו ממקומם׃
30חילו מלפניו כל הארץ אף תכון תבל בל תמוט׃
18והיה הנס מקול הפחד יפל אל הפחת והעולה מתוך הפחת ילכד בפח כי ארבות ממרום נפתחו וירעשו מוסדי ארץ׃
19רעה התרעעה הארץ פור התפוררה ארץ מוט התמוטטה ארץ׃
20נוע תנוע ארץ כשכור והתנודדה כמלונה וכבד עליה פשעה ונפלה ולא תסיף קום׃
25והכוכבים יפלו מן השמים וכחות השמים יתמוטטו׃
31השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון׃
1¶ אף לזאת יחרד לבי ויתר ממקומו׃
26וימוגו בני האדם מאימה ומחרדת הבאות על כל הארץ כי כחות השמים יתמוטטו׃
21לבוא בנקרות הצרים ובסעפי הסלעים מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ׃
27כי אם בעותי הדין העתיד ואש קנאה אשר תאכל את הצררים׃
10בא יבא יום יהוה כגנב בלילה אז השמים בשאון יחלפו והיסדות יבערו והתמגגו והארץ והמעשים אשר עליה ישרפו׃
11ועתה אם כל אלה ימוגו מה מאד חיבים אתם להתהלך בקדשה ובחסידות׃
12ולחכות לבא יום יהוה ולהחיש אתו אשר בגללו השמים ימוגו באש והיסדות יבערו ונמסו׃
12על כן חזקו ידים רפות וברכים כשלות׃
21אמר אל זרבבל פחת יהודה לאמר אני מרעיש את השמים ואת הארץ׃
33השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון׃
35השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון׃
14כי פה אין לנו עיר עמדת כי את העתידה אנחנו מבקשים׃
9על כן נשארה עוד מנוחת שבת לעם אלהים׃
2על כן לא נירא בהמיר ארץ ובמוט הרים בלב ימים׃
5יסד ארץ על מכוניה בל תמוט עולם ועד׃
17על כן כאשר רצה האלהים להראות ביותר את ירשי ההבטחה כי לא תשתנה עצתו ערב אתה בשבועה׃
11כי אם הדבר העמד להבטל יש לו כבוד הדבר הקים על אחת כמה וכמה׃
18כי לא באתם אל הר נמשש ובער באש ולא אל ענן וערפל וסערה׃
21והמראה היה נורא עד מאד ויאמר משה יגרתי וחרדתי׃
1¶ לכן אנחנו חיבים ביותר להכין לבבנו אל אשר שמענו פן ילוז ויאבד ממנו׃
5ובמקום הזה אמר עוד אם יבאון אל מנוחתי׃
6ויען כי יש עוד מקום לבוא אליה ואשר התבשרו בראשונה המה לא באו שם בעבור המרי׃
24ראיתי ההרים והנה רעשים וכל הגבעות התקלקלו׃
13הנה באמרו ברית חדשה ישן את הראשונה ומה שהוא נושן ומזקין קרוב הוא אל קצו׃
19ובאו במערות צרים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ׃
13לאחז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה׃
16ראיך אליך ישגיחו אליך יתבוננו הזה האיש מרגיז הארץ מרעיש ממלכות׃
7ותגעש ותרעש הארץ ומוסדי הרים ירגזו ויתגעשו כי חרה לו׃
37כי עוד מעט רגע והבא יבא לא יאחר׃
11לכן נשקדה נא לבוא אל המנוחה ההיא למען אשר לא יכשל איש והיה ממרה כמוהם׃
11עמודי שמים ירופפו ויתמהו מגערתו׃
18קול רעמך בגלגל האירו ברקים תבל רגזה ותרעש הארץ׃
3ביום שיזעו שמרי הבית והתעותו אנשי החיל ובטלו הטחנות כי מעטו וחשכו הראות בארבות׃
8ותגעש ותרעש הארץ מוסדות השמים ירגזו ויתגעשו כי חרה לו׃
8קול יהוה יחיל מדבר יחיל יהוה מדבר קדש׃