אל העברים 4:5
ובמקום הזה אמר עוד אם יבאון אל מנוחתי׃
ובמקום הזה אמר עוד אם יבאון אל מנוחתי׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
1¶ על כן נירא נא בהמצא עוד ההבטחה לבוא אל מנוחתו פן יראה איש מכם מאחר פעמיו׃
2כי גם אלינו באה הבשורה כמו אליהם אך לא הועיל להם דבר השמועה מפני אשר לא התערב באמונה לשמעים׃
3כי באי המונה אנחנו המאמינים כמו שאמר אשר נשבעתי באפי אם יבאון אל מנוחתי אף כי נגמרו מעשי יהוה מעת הוסד העולם׃
4כי על היום השביעי אמר במקום אחד וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו׃
6ויען כי יש עוד מקום לבוא אליה ואשר התבשרו בראשונה המה לא באו שם בעבור המרי׃
7לכן הוסיף לקבוע יום באמרו היום על ידי דוד מקץ ימים רבים כמו שנאמר היום אם בקלו תשמעו אל תקשו לבבכם׃
8כי אלו יהושע הניח להם לא היה מדבר אחרי זאת על יום אחר׃
9על כן נשארה עוד מנוחת שבת לעם אלהים׃
10כי הבא אל מנוחתו גם הוא שבת ממלאכתו כמו האלהים משלו׃
11לכן נשקדה נא לבוא אל המנוחה ההיא למען אשר לא יכשל איש והיה ממרה כמוהם׃
10לכן אקוט בדור ואמר עם תעי לבב הם והם לא ידעו דרכי׃
11אשר נשבעתי באפי אם יבאון אל מנוחתי׃
12ראו עתה אחי פן יש באחד מכם לב רע וחסר אמונה לסור מאלהים חיים׃
17ובמי התקוטט ארבעים שנה הלא בחטאים אשר נפלו פגריהם במדבר׃
18ולמי נשבע לבלתי בא אל מנוחתו אם לא לסוררים׃
19ואנחנו ראים כי לא יכלו לבוא על אשר לא האמינו׃
11אשר נשבעתי באפי אם יבאון אל מנוחתי׃
12אשר אמר אליהם זאת המנוחה הניחו לעיף וזאת המרגעה ולא אבוא שמוע׃
29ראו כי יהוה נתן לכם השבת על כן הוא נתן לכם ביום הששי לחם יומים שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקמו ביום השביעי׃
30וישבתו העם ביום השבעי׃
7לכן כמאמר רוח הקדש היום אם בקלו תשמעו׃
2ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה׃
3ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות׃
14זאת מנוחתי עדי עד פה אשב כי אותיה׃
35כל ימי השמה תשבת את אשר לא שבתה בשבתתיכם בשבתכם עליה׃
17שם רשעים חדלו רגז ושם ינוחו יגיעי כח׃
15כאשר נאמר היום אם בקלו תשמעו אל תקשו לבבכם כמריבה׃
16ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדרתם ברית עולם׃
17ביני ובין בני ישראל אות הוא לעלם כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש׃
6נמנעו מהתחדש עוד לתשובה כי צלבו להם מחדש את בן האלהים ויתנוהו למשל׃
21ששת ימים תעבד וביום השביעי תשבת בחריש ובקציר תשבת׃
27וזו עוד אחת שאמר משמיע חליפת הנרעשים אשר הם עשוים למען יעמד אשר איננו נרעש׃
9כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה אשר יהוה אלהיך נתן לך׃
6כמו שאמר גם במקום אחר אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק׃
7כי אלו היתה הראשונה ההיא תמימה לא יבקש מקום לשניה׃
15ואם היתה דעתם על הארץ ההיא אשר יצאו ממנה הלא היה בידם לשוב אליה׃
11כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם וינח ביום השביעי על כן ברך יהוה את יום השבת ויקדשהו׃
20ולא יבאו לראות כבלע את הקדש ומתו׃
8קומה יהוה למנוחתך אתה וארון עזך׃
2יבוא שלום ינוחו על משכבותם הלך נכחו׃
4אם אתן שנת לעיני לעפעפי תנומה׃
5עד אמצא מקום ליהוה משכנות לאביר יעקב׃
7נחה שקטה כל הארץ פצחו רנה׃
28לכו אלי כל העמלים והטעונים ואני אניח לכם׃
14ויאמר פני ילכו והנחתי לך׃
18וישב עמי בנוה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחת שאננות׃
10מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב׃
12ואיש שכב ולא יקום עד בלתי שמים לא יקיצו ולא יערו משנתם׃
8זכור את יום השבת לקדשו׃
40למען אשר לא ישלמו בלעדינו כי צפה לנו אלהים מקדם טובה יתרה׃