תהילים 95:11
אשר נשבעתי באפי אם יבאון אל מנוחתי׃
אשר נשבעתי באפי אם יבאון אל מנוחתי׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
9אשר נסוני אבותיכם בחנוני גם ראו פעלי ארבעים שנה׃
10לכן אקוט בדור ואמר עם תעי לבב הם והם לא ידעו דרכי׃
11אשר נשבעתי באפי אם יבאון אל מנוחתי׃
17ובמי התקוטט ארבעים שנה הלא בחטאים אשר נפלו פגריהם במדבר׃
18ולמי נשבע לבלתי בא אל מנוחתו אם לא לסוררים׃
19ואנחנו ראים כי לא יכלו לבוא על אשר לא האמינו׃
8אל תקשו לבבכם כמריבה כיום מסה במדבר׃
9אשר נסוני אבותיכם בחנוני גם ראו פעלי׃
10ארבעים שנה אקוט בדור ואמר עם תעי לבב הם והם לא ידעו דרכי׃
3כי באי המונה אנחנו המאמינים כמו שאמר אשר נשבעתי באפי אם יבאון אל מנוחתי אף כי נגמרו מעשי יהוה מעת הוסד העולם׃
4כי על היום השביעי אמר במקום אחד וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו׃
5ובמקום הזה אמר עוד אם יבאון אל מנוחתי׃
6ויען כי יש עוד מקום לבוא אליה ואשר התבשרו בראשונה המה לא באו שם בעבור המרי׃
7לכן הוסיף לקבוע יום באמרו היום על ידי דוד מקץ ימים רבים כמו שנאמר היום אם בקלו תשמעו אל תקשו לבבכם׃
10ויחר אף יהוה ביום ההוא וישבע לאמר׃
11אם יראו האנשים העלים ממצרים מבן עשרים שנה ומעלה את האדמה אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב כי לא מלאו אחרי׃
22כי כל האנשים הראים את כבדי ואת אתתי אשר עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי׃
23אם יראו את הארץ אשר נשבעתי לאבתם וכל מנאצי לא יראוה׃
34וישמע יהוה את קול דבריכם ויקצף וישבע לאמר׃
35אם יראה איש באנשים האלה הדור הרע הזה את הארץ הטובה אשר נשבעתי לתת לאבתיכם׃
9על כן נשארה עוד מנוחת שבת לעם אלהים׃
10כי הבא אל מנוחתו גם הוא שבת ממלאכתו כמו האלהים משלו׃
11לכן נשקדה נא לבוא אל המנוחה ההיא למען אשר לא יכשל איש והיה ממרה כמוהם׃
37גם בי התאנף יהוה בגללכם לאמר גם אתה לא תבא שם׃
40כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון׃
1¶ על כן נירא נא בהמצא עוד ההבטחה לבוא אל מנוחתו פן יראה איש מכם מאחר פעמיו׃
16מבלתי יכלת יהוה להביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע להם וישחטם במדבר׃
12אשר אמר אליהם זאת המנוחה הניחו לעיף וזאת המרגעה ולא אבוא שמוע׃
15וגם אני נשאתי ידי להם במדבר לבלתי הביא אותם אל הארץ אשר נתתי זבת חלב ודבש צבי היא לכל הארצות׃
21ויהוה התאנף בי על דבריכם וישבע לבלתי עברי את הירדן ולבלתי בא אל הארץ הטובה אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה׃
21וימרו בי הבנים בחקותי לא הלכו ואת משפטי לא שמרו לעשות אותם אשר יעשה אותם האדם וחי בהם את שבתותי חללו ואמר לשפך חמתי עליהם לכלות אפי בם במדבר׃
13וימרו בי בית ישראל במדבר בחקותי לא הלכו ואת משפטי מאסו אשר יעשה אתם האדם וחי בהם ואת שבתתי חללו מאד ואמר לשפך חמתי עליהם במדבר לכלותם׃
11ויאמר יהוה אל משה עד אנה ינאצני העם הזה ועד אנה לא יאמינו בי בכל האתות אשר עשיתי בקרבו׃
29במדבר הזה יפלו פגריכם וכל פקדיכם לכל מספרכם מבן עשרים שנה ומעלה אשר הלינתם עלי׃
30אם אתם תבאו אל הארץ אשר נשאתי את ידי לשכן אתכם בה כי אם כלב בן יפנה ויהושע בן נון׃
11מי יודע עז אפך וכיראתך עברתך׃
26ויתעבר יהוה בי למענכם ולא שמע אלי ויאמר יהוה אלי רב לך אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה׃
5אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו׃
34במספר הימים אשר תרתם את הארץ ארבעים יום יום לשנה יום לשנה תשאו את עונתיכם ארבעים שנה וידעתם את תנואתי׃
15ועשיתי באף ובחמה נקם את הגוים אשר לא שמעו׃
24וימאסו בארץ חמדה לא האמינו לדברו׃
26וישא ידו להם להפיל אותם במדבר׃
51על אשר מעלתם בי בתוך בני ישראל במי מריבת קדש מדבר צן על אשר לא קדשתם אותי בתוך בני ישראל׃
13ויחר אף יהוה בישראל וינעם במדבר ארבעים שנה עד תם כל הדור העשה הרע בעיני יהוה׃
35אחת נשבעתי בקדשי אם לדוד אכזב׃
32ויקציפו על מי מריבה וירע למשה בעבורם׃
15אם אמרתי אספרה כמו הנה דור בניך בגדתי׃
31ואף אלהים עלה בהם ויהרג במשמניהם ובחורי ישראל הכריע׃
8ובחרב הקצפתם את יהוה ויתאנף יהוה בכם להשמיד אתכם׃
22ובתבערה ובמסה ובקברת התאוה מקצפים הייתם את יהוה׃