אל העברים 4:3
כי באי המונה אנחנו המאמינים כמו שאמר אשר נשבעתי באפי אם יבאון אל מנוחתי אף כי נגמרו מעשי יהוה מעת הוסד העולם׃
כי באי המונה אנחנו המאמינים כמו שאמר אשר נשבעתי באפי אם יבאון אל מנוחתי אף כי נגמרו מעשי יהוה מעת הוסד העולם׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
4כי על היום השביעי אמר במקום אחד וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו׃
5ובמקום הזה אמר עוד אם יבאון אל מנוחתי׃
6ויען כי יש עוד מקום לבוא אליה ואשר התבשרו בראשונה המה לא באו שם בעבור המרי׃
7לכן הוסיף לקבוע יום באמרו היום על ידי דוד מקץ ימים רבים כמו שנאמר היום אם בקלו תשמעו אל תקשו לבבכם׃
8כי אלו יהושע הניח להם לא היה מדבר אחרי זאת על יום אחר׃
9על כן נשארה עוד מנוחת שבת לעם אלהים׃
10כי הבא אל מנוחתו גם הוא שבת ממלאכתו כמו האלהים משלו׃
11לכן נשקדה נא לבוא אל המנוחה ההיא למען אשר לא יכשל איש והיה ממרה כמוהם׃
9אשר נסוני אבותיכם בחנוני גם ראו פעלי ארבעים שנה׃
10לכן אקוט בדור ואמר עם תעי לבב הם והם לא ידעו דרכי׃
11אשר נשבעתי באפי אם יבאון אל מנוחתי׃
12ראו עתה אחי פן יש באחד מכם לב רע וחסר אמונה לסור מאלהים חיים׃
17ובמי התקוטט ארבעים שנה הלא בחטאים אשר נפלו פגריהם במדבר׃
18ולמי נשבע לבלתי בא אל מנוחתו אם לא לסוררים׃
19ואנחנו ראים כי לא יכלו לבוא על אשר לא האמינו׃
1¶ על כן נירא נא בהמצא עוד ההבטחה לבוא אל מנוחתו פן יראה איש מכם מאחר פעמיו׃
2כי גם אלינו באה הבשורה כמו אליהם אך לא הועיל להם דבר השמועה מפני אשר לא התערב באמונה לשמעים׃
11אשר נשבעתי באפי אם יבאון אל מנוחתי׃
2ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה׃
3ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות׃
6אבל המשיח הוא הבן על ביתו ואנחנו ביתו אם נחזיק בבטחון ובתהלת התקוה ולא נרפנה עד הקץ׃
7לכן כמאמר רוח הקדש היום אם בקלו תשמעו׃
30וישבתו העם ביום השבעי׃
15ששת ימים יעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון קדש ליהוה כל העשה מלאכה ביום השבת מות יומת׃
16ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדרתם ברית עולם׃
17ביני ובין בני ישראל אות הוא לעלם כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש׃
17שם רשעים חדלו רגז ושם ינוחו יגיעי כח׃
12אשר אמר אליהם זאת המנוחה הניחו לעיף וזאת המרגעה ולא אבוא שמוע׃
14כי נתחברנו למשיח אם נחזיק בראשית הבטחה ולא נרפנה עד הקץ׃
15כאשר נאמר היום אם בקלו תשמעו אל תקשו לבבכם כמריבה׃
3באמונה נבין כי העולמות נעשו בדבר האלהים למען אשר יצא הנראה מן הנעלם׃
35כל ימי השמה תשבת את אשר לא שבתה בשבתתיכם בשבתכם עליה׃
11כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם וינח ביום השביעי על כן ברך יהוה את יום השבת ויקדשהו׃
21ששת ימים תעבד וביום השביעי תשבת בחריש ובקציר תשבת׃
4איה הבטחת באו כי מאז שכבו האבות הכל עמד כמו מראשית הבריאה׃
9כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה אשר יהוה אלהיך נתן לך׃
17על כן כאשר רצה האלהים להראות ביותר את ירשי ההבטחה כי לא תשתנה עצתו ערב אתה בשבועה׃
36כי צריכים אתם לסבלנות למען תעשו רצון אלהים ונשאתם את ההבטחה׃
2כי אם הדבר הנאמר על ידי המלאכים היה קים וכל פשע ומרי נשא את ענשו כמשפט׃
3איך נמלט אנחנו אם לא נשים לב לתשועה גדולה אשר כזאת הנאמרה מתחלה בפי האדון ותקים לנו על ידי שמעיה׃
39וכל אלה אף היתה להם העדות בגלל אמונתם לא קבלו את ההבטחה׃
40למען אשר לא ישלמו בלעדינו כי צפה לנו אלהים מקדם טובה יתרה׃
3ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון מקרא קדש כל מלאכה לא תעשו שבת הוא ליהוה בכל מושבתיכם׃
27וזו עוד אחת שאמר משמיע חליפת הנרעשים אשר הם עשוים למען יעמד אשר איננו נרעש׃
12שלא תעצלו כי אם תלכו בעקבות היורשים באמונה וארך רוח את ההבטחות׃
13כי בהבטיח אלהים את אברהם נשבע בנפשו יען אשר אין גדול ממנו להשבע בו׃
4הנה הפעל לא יחשב לו שכרו על פי החסד כי אם על פי החוב׃
15ואף רוח הקדש מעיד לנו על זאת כי אחרי אמרו׃
10ועוד אתה אדני לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים׃
19אשר היא לנפשנו לעוגין נכון וחזק ומגיע אל מבית לפרכת׃