אל העברים 4:8
כי אלו יהושע הניח להם לא היה מדבר אחרי זאת על יום אחר׃
כי אלו יהושע הניח להם לא היה מדבר אחרי זאת על יום אחר׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
1¶ על כן נירא נא בהמצא עוד ההבטחה לבוא אל מנוחתו פן יראה איש מכם מאחר פעמיו׃
2כי גם אלינו באה הבשורה כמו אליהם אך לא הועיל להם דבר השמועה מפני אשר לא התערב באמונה לשמעים׃
3כי באי המונה אנחנו המאמינים כמו שאמר אשר נשבעתי באפי אם יבאון אל מנוחתי אף כי נגמרו מעשי יהוה מעת הוסד העולם׃
4כי על היום השביעי אמר במקום אחד וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו׃
5ובמקום הזה אמר עוד אם יבאון אל מנוחתי׃
6ויען כי יש עוד מקום לבוא אליה ואשר התבשרו בראשונה המה לא באו שם בעבור המרי׃
7לכן הוסיף לקבוע יום באמרו היום על ידי דוד מקץ ימים רבים כמו שנאמר היום אם בקלו תשמעו אל תקשו לבבכם׃
9על כן נשארה עוד מנוחת שבת לעם אלהים׃
10כי הבא אל מנוחתו גם הוא שבת ממלאכתו כמו האלהים משלו׃
11לכן נשקדה נא לבוא אל המנוחה ההיא למען אשר לא יכשל איש והיה ממרה כמוהם׃
12אשר אמר אליהם זאת המנוחה הניחו לעיף וזאת המרגעה ולא אבוא שמוע׃
18ולמי נשבע לבלתי בא אל מנוחתו אם לא לסוררים׃
19ואנחנו ראים כי לא יכלו לבוא על אשר לא האמינו׃
11אשר נשבעתי באפי אם יבאון אל מנוחתי׃
7לכן כמאמר רוח הקדש היום אם בקלו תשמעו׃
8אל תקשו לבבכם כמריבה כיום מסה במדבר׃
29ראו כי יהוה נתן לכם השבת על כן הוא נתן לכם ביום הששי לחם יומים שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקמו ביום השביעי׃
30וישבתו העם ביום השבעי׃
9כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה אשר יהוה אלהיך נתן לך׃
7כי אלו היתה הראשונה ההיא תמימה לא יבקש מקום לשניה׃
8כי כה אמר בהוכיח אתם הנה ימים באים נאם יהוה וכרתי את בית ישראל ואת בית יהודה ברית חדשה׃
15כאשר נאמר היום אם בקלו תשמעו אל תקשו לבבכם כמריבה׃
2ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה׃
3ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות׃
13זכור את הדבר אשר צוה אתכם משה עבד יהוה לאמר יהוה אלהיכם מניח לכם ונתן לכם את הארץ הזאת׃
35כל ימי השמה תשבת את אשר לא שבתה בשבתתיכם בשבתכם עליה׃
11אשר נשבעתי באפי אם יבאון אל מנוחתי׃
17ביני ובין בני ישראל אות הוא לעלם כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש׃
4והנה אלו היה בארץ לא היה כהן כי יש פה הכהנים המקריבים הקרבנות לפי התורה׃
25כי אמר דויד הניח יהוה אלהי ישראל לעמו וישכן בירושלם עד לעולם׃
8ישוע המשיח גם תמול גם היום הוא הוא וגם לעולמים׃
4ועתה הניח יהוה אלהיכם לאחיכם כאשר דבר להם ועתה פנו ולכו לכם לאהליכם אל ארץ אחזתכם אשר נתן לכם משה עבד יהוה בעבר הירדן׃
56ברוך יהוה אשר נתן מנוחה לעמו ישראל ככל אשר דבר לא נפל דבר אחד מכל דברו הטוב אשר דבר ביד משה עבדו׃
15ויאמר יהוה אל יהושע לאמר׃
7ואל תתנו דמי לו עד יכונן ועד ישים את ירושלם תהלה בארץ׃
28לכו אלי כל העמלים והטעונים ואני אניח לכם׃
21ששת ימים תעבד וביום השביעי תשבת בחריש ובקציר תשבת׃
31ויאמר אליהם באו אתם לבדד אל מקום חרבה ונוחו מעט כי רבים היו הבאים והיצאים עד לאין עת להם לאכול׃
1¶ ויהי מימים רבים אחרי אשר הניח יהוה לישראל מכל איביהם מסביב ויהושע זקן בא בימים׃
15עד אשר יניח יהוה לאחיכם ככם וירשו גם המה את הארץ אשר יהוה אלהיכם נתן להם ושבתם לארץ ירשתכם וירשתם אותה אשר נתן לכם משה עבד יהוה בעבר הירדן מזרח השמש׃
11כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם וינח ביום השביעי על כן ברך יהוה את יום השבת ויקדשהו׃
15ועוד יותר ברור הוא אם יוקם על דמיון מלכי צדק כהן אחר׃
40למען אשר לא ישלמו בלעדינו כי צפה לנו אלהים מקדם טובה יתרה׃
2כי אם הדבר הנאמר על ידי המלאכים היה קים וכל פשע ומרי נשא את ענשו כמשפט׃
11על כן אלו היתה שלמות על ידי כהנת בני לוי אשר בה נתנה התורה לעם למה זה צריך לקום עוד כהן אחר על דברתי מלכי צדק ולא יאמר על דברתי אהרן׃
6כמו שאמר גם במקום אחר אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק׃
8כי בן האדם הוא גם אדון השבת׃
27וזו עוד אחת שאמר משמיע חליפת הנרעשים אשר הם עשוים למען יעמד אשר איננו נרעש׃
15ואם היתה דעתם על הארץ ההיא אשר יצאו ממנה הלא היה בידם לשוב אליה׃
44וינח יהוה להם מסביב ככל אשר נשבע לאבותם ולא עמד איש בפניהם מכל איביהם את כל איביהם נתן יהוה בידם׃