הושע 13:12
צרור עון אפרים צפונה חטאתו׃
צרור עון אפרים צפונה חטאתו׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
13חבלי יולדה יבאו לו הוא בן לא חכם כי עת לא יעמד במשבר בנים׃
7כנען בידו מאזני מרמה לעשק אהב׃
8ויאמר אפרים אך עשרתי מצאתי און לי כל יגיעי לא ימצאו לי עון אשר חטא׃
14הכעיס אפרים תמרורים ודמיו עליו יטוש וחרפתו ישיב לו אדניו׃
17חתם בצרור פשעי ותטפל על עוני׃
11עשוק אפרים רצוץ משפט כי הואיל הלך אחרי צו׃
1¶ כרפאי לישראל ונגלה עון אפרים ורעות שמרון כי פעלו שקר וגנב יבוא פשט גדוד בחוץ׃
2ובל יאמרו ללבבם כל רעתם זכרתי עתה סבבום מעלליהם נגד פני היו׃
11כי הרבה אפרים מזבחת לחטא היו לו מזבחות לחטא׃
13אפרים כאשר ראיתי לצור שתולה בנוה ואפרים להוציא אל הורג בניו׃
3אני ידעתי אפרים וישראל לא נכחד ממני כי עתה הזנית אפרים נטמא ישראל׃
10בבית ישראל ראיתי שעריריה שם זנות לאפרים נטמא ישראל׃
9העמיקו שחתו כימי הגבעה יזכור עונם יפקוד חטאתם׃
22וכי תאמרי בלבבך מדוע קראני אלה ברב עונך נגלו שוליך נחמסו עקביך׃
9אפרים לשמה תהיה ביום תוכחה בשבטי ישראל הודעתי נאמנה׃
22עוונותיו ילכדנו את הרשע ובחבלי חטאתו יתמך׃
16הכה אפרים שרשם יבש פרי בלי יעשון גם כי ילדון והמתי מחמדי בטנם׃
11אפרים כעוף יתעופף כבודם מלדה ומבטן ומהריון׃
17בעון בצעו קצפתי ואכהו הסתר ואקצף וילך שובב בדרך לבו׃
14הנה יחבל און והרה עמל וילד שקר׃
1¶ אפרים רעה רוח ורדף קדים כל היום כזב ושד ירבה וברית עם אשור יכרתו ושמן למצרים יובל׃
2וריב ליהוה עם יהודה ולפקד על יעקב כדרכיו כמעלליו ישיב לו׃
5וענה גאון ישראל בפניו וישראל ואפרים יכשלו בעונם כשל גם יהודה עמם׃
19אלוה יצפן לבניו אונו ישלם אליו וידע׃
12סבבני בכחש אפרים ובמרמה בית ישראל ויהודה עד רד עם אל ועם קדושים נאמן׃
24לכן כה אמר אדני יהוה יען הזכרכם עונכם בהגלות פשעיכם להראות חטאותיכם בכל עלילותיכם יען הזכרכם בכף תתפשו׃
9הכרת פניהם ענתה בם וחטאתם כסדם הגידו לא כחדו אוי לנפשם כי גמלו להם רעה׃
13מכסה פשעיו לא יצליח ומודה ועזב ירחם׃
14יזכר עון אבתיו אל יהוה וחטאת אמו אל תמח׃
9מימי הגבעה חטאת ישראל שם עמדו לא תשיגם בגבעה מלחמה על בני עלוה׃
10באותי ואסרם ואספו עליהם עמים באסרם לשתי עינתם׃
17חבור עצבים אפרים הנח לו׃
20הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים כי מדי דברי בו זכר אזכרנו עוד על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם יהוה׃
1¶ שובה ישראל עד יהוה אלהיך כי כשלת בעונך׃
12כי רבו פשעינו נגדך וחטאותינו ענתה בנו כי פשעינו אתנו ועונתינו ידענום׃
13פשע וכחש ביהוה ונסוג מאחר אלהינו דבר עשק וסרה הרו והגו מלב דברי שקר׃
33אם כסיתי כאדם פשעי לטמון בחבי עוני׃
11בלבי צפנתי אמרתך למען לא אחטא לך׃
8אפרים בעמים הוא יתבולל אפרים היה עגה בלי הפוכה׃
22תם עונך בת ציון לא יוסיף להגלותך פקד עונך בת אדום גלה על חטאתיך׃
18דרכך ומעלליך עשו אלה לך זאת רעתך כי מר כי נגע עד לבך׃
16ויתן את ישראל בגלל חטאות ירבעם אשר חטא ואשר החטיא את ישראל׃
13טמנם בעפר יחד פניהם חבש בטמון׃
39והנשארים בכם ימקו בעונם בארצת איביכם ואף בעונת אבתם אתם ימקו׃
13וסרה קנאת אפרים וצררי יהודה יכרתו אפרים לא יקנא את יהודה ויהודה לא יצר את אפרים׃
7עונתיכם ועונת אבותיכם יחדו אמר יהוה אשר קטרו על ההרים ועל הגבעות חרפוני ומדתי פעלתם ראשנה על חיקם׃
8איך אתנך אפרים אמגנך ישראל איך אתנך כאדמה אשימך כצבאים נהפך עלי לבי יחד נכמרו נחומי׃
13לכן יהיה לכם העון הזה כפרץ נפל נבעה בחומה נשגבה אשר פתאם לפתע יבוא שברה׃
1¶ כדבר אפרים רתת נשא הוא בישראל ויאשם בבעל וימת׃
24כטמאתם וכפשעיהם עשיתי אתם ואסתר פני מהם׃