ישעיהו 12:6
צהלי ורני יושבת ציון כי גדול בקרבך קדוש ישראל׃
צהלי ורני יושבת ציון כי גדול בקרבך קדוש ישראל׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
14רני בת ציון הריעו ישראל שמחי ועלזי בכל לב בת ירושלם׃
15הסיר יהוה משפטיך פנה איבך מלך ישראל יהוה בקרבך לא תיראי רע עוד׃
16ביום ההוא יאמר לירושלם אל תיראי ציון אל ירפו ידיך׃
17יהוה אלהיך בקרבך גבור יושיע ישיש עליך בשמחה יחריש באהבתו יגיל עליך ברנה׃
16ויהוה מציון ישאג ומירושלם יתן קולו ורעשו שמים וארץ ויהוה מחסה לעמו ומעוז לבני ישראל׃
17וידעתם כי אני יהוה אלהיכם שכן בציון הר קדשי והיתה ירושלם קדש וזרים לא יעברו בה עוד׃
4ואמרתם ביום ההוא הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילתיו הזכירו כי נשגב שמו׃
5זמרו יהוה כי גאות עשה מידעת זאת בכל הארץ׃
10רני ושמחי בת ציון כי הנני בא ושכנתי בתוכך נאם יהוה׃
12שבחי ירושלם את יהוה הללי אלהיך ציון׃
11זמרו ליהוה ישב ציון הגידו בעמים עלילותיו׃
3ואתה קדוש יושב תהלות ישראל׃
5נשגב יהוה כי שכן מרום מלא ציון משפט וצדקה׃
9על הר גבה עלי לך מבשרת ציון הרימי בכח קולך מבשרת ירושלם הרימי אל תיראי אמרי לערי יהודה הנה אלהיכם׃
9פצחו רננו יחדו חרבות ירושלם כי נחם יהוה עמו גאל ירושלם׃
2יהוה בציון גדול ורם הוא על כל העמים׃
22את מי חרפת וגדפת ועל מי הרימות קול ותשא מרום עיניך על קדוש ישראל׃
1¶ תקעו שופר בציון והריעו בהר קדשי ירגזו כל ישבי הארץ כי בא יום יהוה כי קרוב׃
1¶ למנצח בנגינת מזמור לאסף שיר נודע ביהודה אלהים בישראל גדול שמו׃
23את מי חרפת וגדפת ועל מי הרימותה קול ותשא מרום עיניך אל קדוש ישראל׃
14והלכו אליך שחוח בני מעניך והשתחוו על כפות רגליך כל מנאציך וקראו לך עיר יהוה ציון קדוש ישראל׃
6כי יש יום קראו נצרים בהר אפרים קומו ונעלה ציון אל יהוה אלהינו׃
7כי כה אמר יהוה רנו ליעקב שמחה וצהלו בראש הגוים השמיעו הללו ואמרו הושע יהוה את עמך את שארית ישראל׃
3וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש יהוה צבאות מלא כל הארץ כבודו׃
2ישמח ישראל בעשיו בני ציון יגילו במלכם׃
1¶ עורי עורי לבשי עזך ציון לבשי בגדי תפארתך ירושלם עיר הקדש כי לא יוסיף יבא בך עוד ערל וטמא׃
2התנערי מעפר קומי שבי ירושלם התפתחו מוסרי צוארך שביה בת ציון׃
12וקראו להם עם הקדש גאולי יהוה ולך יקרא דרושה עיר לא נעזבה׃
21ברוך יהוה מציון שכן ירושלם הללו יה׃
17ובהר ציון תהיה פליטה והיה קדש וירשו בית יעקב את מורשיהם׃
2הנוה והמענגה דמיתי בת ציון׃
17פרשה ציון בידיה אין מנחם לה צוה יהוה ליעקב סביביו צריו היתה ירושלם לנדה ביניהם׃
19בחצרות בית יהוה בתוככי ירושלם הללו יה׃
7הוי ציון המלטי יושבת בת בבל׃
11ועתה נאספו עליך גוים רבים האמרים תחנף ותחז בציון עינינו׃
5ועיניכם תראינה ואתם תאמרו יגדל יהוה מעל לגבול ישראל׃
3והיה הנשאר בציון והנותר בירושלם קדוש יאמר לו כל הכתוב לחיים בירושלם׃
12לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלם עיין תהיה והר הבית לבמות יער׃
1¶ הוי השאננים בציון והבטחים בהר שמרון נקבי ראשית הגוים ובאו להם בית ישראל׃
1¶ שיר מזמור לבני קרח גדול יהוה ומהלל מאד בעיר אלהינו הר קדשו׃
21לספר בציון שם יהוה ותהלתו בירושלם׃
19כי עם בציון ישב בירושלם בכו לא תבכה חנון יחנך לקול זעקך כשמעתו ענך׃
6מי יתן מציון ישעות ישראל בשוב אלהים שבות עמו יגל יעקב ישמח ישראל׃
32ומה יענה מלאכי גוי כי יהוה יסד ציון ובה יחסו עניי עמו׃
8שמעה ותשמח ציון ותגלנה בנות יהודה למען משפטיך יהוה׃
2לי יזעקו אלהי ידענוך ישראל׃
17אספי מארץ כנעתך ישבתי במצור׃
16כי בנה יהוה ציון נראה בכבודו׃
6כי כה אמר יהוה צבאות כרתו עצה ושפכו על ירושלם סללה היא העיר הפקד כלה עשק בקרבה׃
19הנה קול שועת בת עמי מארץ מרחקים היהוה אין בציון אם מלכה אין בה מדוע הכעסוני בפסליהם בהבלי נכר׃