ישעיהו 13:1

תנ ך עברי מודרני

¶ משא בבל אשר חזה ישעיהו בן אמוץ׃

משאבים נוספים

פסוקים מקושרים

  • יש׳ 1:1 : 1 ¶ חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלם בימי עזיהו יותם אחז יחזקיהו מלכי יהודה׃
  • יש׳ 14:28 : 28 בשנת מות המלך אחז היה המשא הזה׃
  • יש׳ 15:1 : 1 ¶ משא מואב כי בליל שדד ער מואב נדמה כי בליל שדד קיר מואב נדמה׃
  • יש׳ 47:1-9 : 1 ¶ רדי ושבי על עפר בתולת בת בבל שבי לארץ אין כסא בת כשדים כי לא תוסיפי יקראו לך רכה וענגה׃ 2 קחי רחים וטחני קמח גלי צמתך חשפי שבל גלי שוק עברי נהרות׃ 3 תגל ערותך גם תראה חרפתך נקם אקח ולא אפגע אדם׃ 4 גאלנו יהוה צבאות שמו קדוש ישראל׃ 5 שבי דומם ובאי בחשך בת כשדים כי לא תוסיפי יקראו לך גברת ממלכות׃ 6 קצפתי על עמי חללתי נחלתי ואתנם בידך לא שמת להם רחמים על זקן הכבדת עלך מאד׃ 7 ותאמרי לעולם אהיה גברת עד לא שמת אלה על לבך לא זכרת אחריתה׃ 8 ועתה שמעי זאת עדינה היושבת לבטח האמרה בלבבה אני ואפסי עוד לא אשב אלמנה ולא אדע שכול׃ 9 ותבאנה לך שתי אלה רגע ביום אחד שכול ואלמן כתמם באו עליך ברב כשפיך בעצמת חבריך מאד׃ 10 ותבטחי ברעתך אמרת אין ראני חכמתך ודעתך היא שובבתך ותאמרי בלבך אני ואפסי עוד׃ 11 ובא עליך רעה לא תדעי שחרה ותפל עליך הוה לא תוכלי כפרה ותבא עליך פתאם שואה לא תדעי׃ 12 עמדי נא בחבריך וברב כשפיך באשר יגעת מנעוריך אולי תוכלי הועיל אולי תערוצי׃ 13 נלאית ברב עצתיך יעמדו נא ויושיעך הברו שמים החזים בכוכבים מודיעם לחדשים מאשר יבאו עליך׃ 14 הנה היו כקש אש שרפתם לא יצילו את נפשם מיד להבה אין גחלת לחמם אור לשבת נגדו׃ 15 כן היו לך אשר יגעת סחריך מנעוריך איש לעברו תעו אין מושיעך׃
  • יר׳ 23:33-38 : 33 וכי ישאלך העם הזה או הנביא או כהן לאמר מה משא יהוה ואמרת אליהם את מה משא ונטשתי אתכם נאם יהוה׃ 34 והנביא והכהן והעם אשר יאמר משא יהוה ופקדתי על האיש ההוא ועל ביתו׃ 35 כה תאמרו איש על רעהו ואיש אל אחיו מה ענה יהוה ומה דבר יהוה׃ 36 ומשא יהוה לא תזכרו עוד כי המשא יהיה לאיש דברו והפכתם את דברי אלהים חיים יהוה צבאות אלהינו׃ 37 כה תאמר אל הנביא מה ענך יהוה ומה דבר יהוה׃ 38 ואם משא יהוה תאמרו לכן כה אמר יהוה יען אמרכם את הדבר הזה משא יהוה ואשלח אליכם לאמר לא תאמרו משא יהוה׃
  • יר׳ 25:12-26 : 12 והיה כמלאות שבעים שנה אפקד על מלך בבל ועל הגוי ההוא נאם יהוה את עונם ועל ארץ כשדים ושמתי אתו לשממות עולם׃ 13 והבאיתי על הארץ ההיא את כל דברי אשר דברתי עליה את כל הכתוב בספר הזה אשר נבא ירמיהו על כל הגוים׃ 14 כי עבדו בם גם המה גוים רבים ומלכים גדולים ושלמתי להם כפעלם וכמעשה ידיהם׃ 15 כי כה אמר יהוה אלהי ישראל אלי קח את כוס היין החמה הזאת מידי והשקיתה אתו את כל הגוים אשר אנכי שלח אותך אליהם׃ 16 ושתו והתגעשו והתהללו מפני החרב אשר אנכי שלח בינתם׃ 17 ואקח את הכוס מיד יהוה ואשקה את כל הגוים אשר שלחני יהוה אליהם׃ 18 את ירושלם ואת ערי יהודה ואת מלכיה את שריה לתת אתם לחרבה לשמה לשרקה ולקללה כיום הזה׃ 19 את פרעה מלך מצרים ואת עבדיו ואת שריו ואת כל עמו׃ 20 ואת כל הערב ואת כל מלכי ארץ העוץ ואת כל מלכי ארץ פלשתים ואת אשקלון ואת עזה ואת עקרון ואת שארית אשדוד׃ 21 את אדום ואת מואב ואת בני עמון׃ 22 ואת כל מלכי צר ואת כל מלכי צידון ואת מלכי האי אשר בעבר הים׃ 23 ואת דדן ואת תימא ואת בוז ואת כל קצוצי פאה׃ 24 ואת כל מלכי ערב ואת כל מלכי הערב השכנים במדבר׃ 25 ואת כל מלכי זמרי ואת כל מלכי עילם ואת כל מלכי מדי׃ 26 ואת כל מלכי הצפון הקרבים והרחקים איש אל אחיו ואת כל הממלכות הארץ אשר על פני האדמה ומלך ששך ישתה אחריהם׃
  • יר׳ 50:1-51:64 : 1 ¶ הדבר אשר דבר יהוה אל בבל אל ארץ כשדים ביד ירמיהו הנביא׃ 2 הגידו בגוים והשמיעו ושאו נס השמיעו אל תכחדו אמרו נלכדה בבל הביש בל חת מרדך הבישו עצביה חתו גלוליה׃ 3 כי עלה עליה גוי מצפון הוא ישית את ארצה לשמה ולא יהיה יושב בה מאדם ועד בהמה נדו הלכו׃ 4 בימים ההמה ובעת ההיא נאם יהוה יבאו בני ישראל המה ובני יהודה יחדו הלוך ובכו ילכו ואת יהוה אלהיהם יבקשו׃ 5 ציון ישאלו דרך הנה פניהם באו ונלוו אל יהוה ברית עולם לא תשכח׃ 6 צאן אבדות היה עמי רעיהם התעום הרים שובבים מהר אל גבעה הלכו שכחו רבצם׃ 7 כל מוצאיהם אכלום וצריהם אמרו לא נאשם תחת אשר חטאו ליהוה נוה צדק ומקוה אבותיהם יהוה׃ 8 נדו מתוך בבל ומארץ כשדים יצאו והיו כעתודים לפני צאן׃ 9 כי הנה אנכי מעיר ומעלה על בבל קהל גוים גדלים מארץ צפון וערכו לה משם תלכד חציו כגבור משכיל לא ישוב ריקם׃ 10 והיתה כשדים לשלל כל שלליה ישבעו נאם יהוה׃ 11 כי תשמחי כי תעלזי שסי נחלתי כי תפושי כעגלה דשה ותצהלי כאברים׃ 12 בושה אמכם מאד חפרה יולדתכם הנה אחרית גוים מדבר ציה וערבה׃ 13 מקצף יהוה לא תשב והיתה שממה כלה כל עבר על בבל ישם וישרק על כל מכותיה׃ 14 ערכו על בבל סביב כל דרכי קשת ידו אליה אל תחמלו אל חץ כי ליהוה חטאה׃ 15 הריעו עליה סביב נתנה ידה נפלו אשויתיה נהרסו חומותיה כי נקמת יהוה היא הנקמו בה כאשר עשתה עשו לה׃ 16 כרתו זורע מבבל ותפש מגל בעת קציר מפני חרב היונה איש אל עמו יפנו ואיש לארצו ינסו׃ 17 שה פזורה ישראל אריות הדיחו הראשון אכלו מלך אשור וזה האחרון עצמו נבוכדראצר מלך בבל׃ 18 לכן כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני פקד אל מלך בבל ואל ארצו כאשר פקדתי אל מלך אשור׃ 19 ושבבתי את ישראל אל נוהו ורעה הכרמל והבשן ובהר אפרים והגלעד תשבע נפשו׃ 20 בימים ההם ובעת ההיא נאם יהוה יבקש את עון ישראל ואיננו ואת חטאת יהודה ולא תמצאינה כי אסלח לאשר אשאיר׃ 21 על הארץ מרתים עלה עליה ואל יושבי פקוד חרב והחרם אחריהם נאם יהוה ועשה ככל אשר צויתיך׃ 22 קול מלחמה בארץ ושבר גדול׃ 23 איך נגדע וישבר פטיש כל הארץ איך היתה לשמה בבל בגוים׃ 24 יקשתי לך וגם נלכדת בבל ואת לא ידעת נמצאת וגם נתפשת כי ביהוה התגרית׃ 25 פתח יהוה את אוצרו ויוצא את כלי זעמו כי מלאכה היא לאדני יהוה צבאות בארץ כשדים׃ 26 באו לה מקץ פתחו מאבסיה סלוה כמו ערמים והחרימוה אל תהי לה שארית׃ 27 חרבו כל פריה ירדו לטבח הוי עליהם כי בא יומם עת פקדתם׃ 28 קול נסים ופלטים מארץ בבל להגיד בציון את נקמת יהוה אלהינו נקמת היכלו׃ 29 השמיעו אל בבל רבים כל דרכי קשת חנו עליה סביב אל יהי פליטה שלמו לה כפעלה ככל אשר עשתה עשו לה כי אל יהוה זדה אל קדוש ישראל׃ 30 לכן יפלו בחוריה ברחבתיה וכל אנשי מלחמתה ידמו ביום ההוא נאם יהוה׃ 31 הנני אליך זדון נאם אדני יהוה צבאות כי בא יומך עת פקדתיך׃ 32 וכשל זדון ונפל ואין לו מקים והצתי אש בעריו ואכלה כל סביבתיו׃ 33 כה אמר יהוה צבאות עשוקים בני ישראל ובני יהודה יחדו וכל שביהם החזיקו בם מאנו שלחם׃ 34 גאלם חזק יהוה צבאות שמו ריב יריב את ריבם למען הרגיע את הארץ והרגיז לישבי בבל׃ 35 חרב על כשדים נאם יהוה ואל ישבי בבל ואל שריה ואל חכמיה׃ 36 חרב אל הבדים ונאלו חרב אל גבוריה וחתו׃ 37 חרב אל סוסיו ואל רכבו ואל כל הערב אשר בתוכה והיו לנשים חרב אל אוצרתיה ובזזו׃ 38 חרב אל מימיה ויבשו כי ארץ פסלים היא ובאימים יתהללו׃ 39 לכן ישבו ציים את איים וישבו בה בנות יענה ולא תשב עוד לנצח ולא תשכון עד דור ודור׃ 40 כמהפכת אלהים את סדם ואת עמרה ואת שכניה נאם יהוה לא ישב שם איש ולא יגור בה בן אדם׃ 41 הנה עם בא מצפון וגוי גדול ומלכים רבים יערו מירכתי ארץ׃ 42 קשת וכידן יחזיקו אכזרי המה ולא ירחמו קולם כים יהמה ועל סוסים ירכבו ערוך כאיש למלחמה עליך בת בבל׃ 43 שמע מלך בבל את שמעם ורפו ידיו צרה החזיקתהו חיל כיולדה׃ 44 הנה כאריה יעלה מגאון הירדן אל נוה איתן כי ארגעה ארוצם מעליה ומי בחור אליה אפקד כי מי כמוני ומי יועדני ומי זה רעה אשר יעמד לפני׃ 45 לכן שמעו עצת יהוה אשר יעץ אל בבל ומחשבותיו אשר חשב אל ארץ כשדים אם לא יסחבום צעירי הצאן אם לא ישים עליהם נוה׃ 46 מקול נתפשה בבל נרעשה הארץ וזעקה בגוים נשמע׃ 1 ¶ כה אמר יהוה הנני מעיר על בבל ואל ישבי לב קמי רוח משחית׃ 2 ושלחתי לבבל זרים וזרוה ויבקקו את ארצה כי היו עליה מסביב ביום רעה׃ 3 אל ידרך ידרך הדרך קשתו ואל יתעל בסרינו ואל תחמלו אל בחריה החרימו כל צבאה׃ 4 ונפלו חללים בארץ כשדים ומדקרים בחוצותיה׃ 5 כי לא אלמן ישראל ויהודה מאלהיו מיהוה צבאות כי ארצם מלאה אשם מקדוש ישראל׃ 6 נסו מתוך בבל ומלטו איש נפשו אל תדמו בעונה כי עת נקמה היא ליהוה גמול הוא משלם לה׃ 7 כוס זהב בבל ביד יהוה משכרת כל הארץ מיינה שתו גוים על כן יתהללו גוים׃ 8 פתאם נפלה בבל ותשבר הילילו עליה קחו צרי למכאובה אולי תרפא׃ 9 רפאנו את בבל ולא נרפתה עזבוה ונלך איש לארצו כי נגע אל השמים משפטה ונשא עד שחקים׃ 10 הוציא יהוה את צדקתינו באו ונספרה בציון את מעשה יהוה אלהינו׃ 11 הברו החצים מלאו השלטים העיר יהוה את רוח מלכי מדי כי על בבל מזמתו להשחיתה כי נקמת יהוה היא נקמת היכלו׃ 12 אל חומת בבל שאו נס החזיקו המשמר הקימו שמרים הכינו הארבים כי גם זמם יהוה גם עשה את אשר דבר אל ישבי בבל׃ 13 שכנתי על מים רבים רבת אוצרת בא קצך אמת בצעך׃ 14 נשבע יהוה צבאות בנפשו כי אם מלאתיך אדם כילק וענו עליך הידד׃ 15 עשה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו ובתבונתו נטה שמים׃ 16 לקול תתו המון מים בשמים ויעל נשאים מקצה ארץ ברקים למטר עשה ויוצא רוח מאצרתיו׃ 17 נבער כל אדם מדעת הביש כל צרף מפסל כי שקר נסכו ולא רוח בם׃ 18 הבל המה מעשה תעתעים בעת פקדתם יאבדו׃ 19 לא כאלה חלק יעקוב כי יוצר הכל הוא ושבט נחלתו יהוה צבאות שמו׃ 20 מפץ אתה לי כלי מלחמה ונפצתי בך גוים והשחתי בך ממלכות׃ 21 ונפצתי בך סוס ורכבו ונפצתי בך רכב ורכבו׃ 22 ונפצתי בך איש ואשה ונפצתי בך זקן ונער ונפצתי בך בחור ובתולה׃ 23 ונפצתי בך רעה ועדרו ונפצתי בך אכר וצמדו ונפצתי בך פחות וסגנים׃ 24 ושלמתי לבבל ולכל יושבי כשדים את כל רעתם אשר עשו בציון לעיניכם נאם יהוה׃ 25 הנני אליך הר המשחית נאם יהוה המשחית את כל הארץ ונטיתי את ידי עליך וגלגלתיך מן הסלעים ונתתיך להר שרפה׃ 26 ולא יקחו ממך אבן לפנה ואבן למוסדות כי שממות עולם תהיה נאם יהוה׃ 27 שאו נס בארץ תקעו שופר בגוים קדשו עליה גוים השמיעו עליה ממלכות אררט מני ואשכנז פקדו עליה טפסר העלו סוס כילק סמר׃ 28 קדשו עליה גוים את מלכי מדי את פחותיה ואת כל סגניה ואת כל ארץ ממשלתו׃ 29 ותרעש הארץ ותחל כי קמה על בבל מחשבות יהוה לשום את ארץ בבל לשמה מאין יושב׃ 30 חדלו גבורי בבל להלחם ישבו במצדות נשתה גבורתם היו לנשים הציתו משכנתיה נשברו בריחיה׃ 31 רץ לקראת רץ ירוץ ומגיד לקראת מגיד להגיד למלך בבל כי נלכדה עירו מקצה׃ 32 והמעברות נתפשו ואת האגמים שרפו באש ואנשי המלחמה נבהלו׃ 33 כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל בת בבל כגרן עת הדריכה עוד מעט ובאה עת הקציר לה׃ 34 אכלנו הממנו נבוכדראצר מלך בבל הציגנו כלי ריק בלענו כתנין מלא כרשו מעדני הדיחנו׃ 35 חמסי ושארי על בבל תאמר ישבת ציון ודמי אל ישבי כשדים תאמר ירושלם׃ 36 לכן כה אמר יהוה הנני רב את ריבך ונקמתי את נקמתך והחרבתי את ימה והבשתי את מקורה׃ 37 והיתה בבל לגלים מעון תנים שמה ושרקה מאין יושב׃ 38 יחדו ככפרים ישאגו נערו כגורי אריות׃ 39 בחמם אשית את משתיהם והשכרתים למען יעלזו וישנו שנת עולם ולא יקיצו נאם יהוה׃ 40 אורידם ככרים לטבוח כאילים עם עתודים׃ 41 איך נלכדה ששך ותתפש תהלת כל הארץ איך היתה לשמה בבל בגוים׃ 42 עלה על בבל הים בהמון גליו נכסתה׃ 43 היו עריה לשמה ארץ ציה וערבה ארץ לא ישב בהן כל איש ולא יעבר בהן בן אדם׃ 44 ופקדתי על בל בבבל והצאתי את בלעו מפיו ולא ינהרו אליו עוד גוים גם חומת בבל נפלה׃ 45 צאו מתוכה עמי ומלטו איש את נפשו מחרון אף יהוה׃ 46 ופן ירך לבבכם ותיראו בשמועה הנשמעת בארץ ובא בשנה השמועה ואחריו בשנה השמועה וחמס בארץ ומשל על משל׃ 47 לכן הנה ימים באים ופקדתי על פסילי בבל וכל ארצה תבוש וכל חלליה יפלו בתוכה׃ 48 ורננו על בבל שמים וארץ וכל אשר בהם כי מצפון יבוא לה השודדים נאם יהוה׃ 49 גם בבל לנפל חללי ישראל גם לבבל נפלו חללי כל הארץ׃ 50 פלטים מחרב הלכו אל תעמדו זכרו מרחוק את יהוה וירושלם תעלה על לבבכם׃ 51 בשנו כי שמענו חרפה כסתה כלמה פנינו כי באו זרים על מקדשי בית יהוה׃ 52 לכן הנה ימים באים נאם יהוה ופקדתי על פסיליה ובכל ארצה יאנק חלל׃ 53 כי תעלה בבל השמים וכי תבצר מרום עזה מאתי יבאו שדדים לה נאם יהוה׃ 54 קול זעקה מבבל ושבר גדול מארץ כשדים׃ 55 כי שדד יהוה את בבל ואבד ממנה קול גדול והמו גליהם כמים רבים נתן שאון קולם׃ 56 כי בא עליה על בבל שודד ונלכדו גבוריה חתתה קשתותם כי אל גמלות יהוה שלם ישלם׃ 57 והשכרתי שריה וחכמיה פחותיה וסגניה וגבוריה וישנו שנת עולם ולא יקיצו נאם המלך יהוה צבאות שמו׃ 58 כה אמר יהוה צבאות חמות בבל הרחבה ערער תתערער ושעריה הגבהים באש יצתו ויגעו עמים בדי ריק ולאמים בדי אש ויעפו׃ 59 הדבר אשר צוה ירמיהו הנביא את שריה בן נריה בן מחסיה בלכתו את צדקיהו מלך יהודה בבל בשנת הרבעית למלכו ושריה שר מנוחה׃ 60 ויכתב ירמיהו את כל הרעה אשר תבוא אל בבל אל ספר אחד את כל הדברים האלה הכתבים אל בבל׃ 61 ויאמר ירמיהו אל שריה כבאך בבל וראית וקראת את כל הדברים האלה׃ 62 ואמרת יהוה אתה דברת אל המקום הזה להכריתו לבלתי היות בו יושב למאדם ועד בהמה כי שממות עולם תהיה׃ 63 והיה ככלתך לקרא את הספר הזה תקשר עליו אבן והשלכתו אל תוך פרת׃ 64 ואמרת ככה תשקע בבל ולא תקום מפני הרעה אשר אנכי מביא עליה ויעפו עד הנה דברי ירמיהו׃
  • יח׳ 12:10 : 10 אמר אליהם כה אמר אדני יהוה הנשיא המשא הזה בירושלם וכל בית ישראל אשר המה בתוכם׃
  • דנ׳ 5:6 : 6 אדין מלכא זיוהי שנוהי ורעינהי יבהלונה וקטרי חרצה משתרין וארכבתה דא לדא נקשן׃
  • דנ׳ 5:28 : 28 פרס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס׃
  • נח׳ 1:1 : 1 ¶ משא נינוה ספר חזון נחום האלקשי׃
  • חבק׳ 1:1 : 1 ¶ המשא אשר חזה חבקוק הנביא׃
  • זכ׳ 9:1 : 1 ¶ משא דבר יהוה בארץ חדרך ודמשק מנחתו כי ליהוה עין אדם וכל שבטי ישראל׃
  • זכ׳ 12:1 : 1 ¶ משא דבר יהוה על ישראל נאם יהוה נטה שמים ויסד ארץ ויצר רוח אדם בקרבו׃
  • מל׳ 1:1 : 1 ¶ משא דבר יהוה אל ישראל ביד מלאכי׃
  • התגל׳ 17:1-9 : 1 ¶ ויבא אחד מן שבעה המלאכים הנשאים שבע הקערות וידבר אלי לאמר בא ואראך את משפט הזונה הגדולה הישבת על מים רבים׃ 2 אשר זנו אתה מלכי האדמה וישכרו שכני תבל מיין תזנותה׃ 3 ויוליכני ברוח המדברה וארא והנה אשה ישבת על חיה אדמה כתולע מלאת שמות גדופים ולה שבעה ראשים ועשר קרנים׃ 4 והאשה לבושה ארגמן ושני והיא מכללה בזהב ואבן יקרה ופנינים ובידה כוס זהב מלאה תועבות וטמאת תזנותה׃ 5 ועל מצחה כתוב שם סוד בבל הגדולה אם הזנות ותועבות האדמה׃ 6 וארא את האשה שכורה מדם הקדשים ומדם עדי ישוע ואשתומם על המראה שמה גדולה׃ 7 ויאמר אלי המלאך למה זה השתוממת אני אמר לך את סוד האשה והחיה הנשאת אתה בעלת שבעת הראשים ועשרת הקרנים׃ 8 החיה אשר ראיתה היתה ואיננה ועתידה לעלות מן התהום וללכת לאבדון וישבי הארץ אשר שמם איננו נכתב בספר החיים מיום הוסד תבל ישתוממו בראתם את החיה אשר היתה ואיננה ותבוא׃ 9 בזה להבין לאשר לו חכמה שבעת הראשים שבעת הרים המה אשר האשה ישבת עליהם׃ 10 ושבעה מלכים המה חמשה מהם נפלו והאחד ישנו והאחר עוד לא בא והיה כי יבוא עמד יעמד לעת מעט׃ 11 והחיה אשר היתה ואיננה הוא השמיני והוא מן השבעה וילך לאבדון׃ 12 ועשר הקרנים אשר ראית עשרה מלכים הם אשר לא קבלו מלכות עד הנה רק לשעה אחת ממשלה כמלכים יקבלו עם החיה׃ 13 ולאלה עצה אחת ואת כחם ואת ממשלתם יתנו לחיה׃ 14 המה ילחמו בשה והשה יכול יוכל להם כי הוא אדני האדנים ומלך המלכים ועמו הקרואים והבחירים והנאמנים׃ 15 ויאמר אלי המים ההם אשר ראית אשר הזונה ישבת עליהם עמים והמנים המה וגוים ולשנות׃ 16 ועשר הקרנים אשר ראית והחיה המה ישנאו את הזונה ועשוה גלמודה וערמה ואכלו את בשרה ואתה ישרפו באש׃ 17 כי האלהים נתן בלבם לעשות את עצתו ולעשות עצה אחת ולתת את ממשלתם לחיה עד כי ישלמו דברי האלהים׃ 18 והאשה אשר ראית היא העיר הגדולה אשר היא נברת ממלכות הארץ׃
  • יש׳ 17:1 : 1 ¶ משא דמשק הנה דמשק מוסר מעיר והיתה מעי מפלה׃
  • יש׳ 19:1 : 1 ¶ משא מצרים הנה יהוה רכב על עב קל ובא מצרים ונעו אלילי מצרים מפניו ולבב מצרים ימס בקרבו׃
  • יש׳ 21:1-9 : 1 ¶ משא מדבר ים כסופות בנגב לחלף ממדבר בא מארץ נוראה׃ 2 חזות קשה הגד לי הבוגד בוגד והשודד שודד עלי עילם צורי מדי כל אנחתה השבתי׃ 3 על כן מלאו מתני חלחלה צירים אחזוני כצירי יולדה נעויתי משמע נבהלתי מראות׃ 4 תעה לבבי פלצות בעתתני את נשף חשקי שם לי לחרדה׃ 5 ערך השלחן צפה הצפית אכול שתה קומו השרים משחו מגן׃ 6 כי כה אמר אלי אדני לך העמד המצפה אשר יראה יגיד׃ 7 וראה רכב צמד פרשים רכב חמור רכב גמל והקשיב קשב רב קשב׃ 8 ויקרא אריה על מצפה אדני אנכי עמד תמיד יומם ועל משמרתי אנכי נצב כל הלילות׃ 9 והנה זה בא רכב איש צמד פרשים ויען ויאמר נפלה נפלה בבל וכל פסילי אלהיה שבר לארץ׃ 10 מדשתי ובן גרני אשר שמעתי מאת יהוה צבאות אלהי ישראל הגדתי לכם׃ 11 משא דומה אלי קרא משעיר שמר מה מלילה שמר מה מליל׃
  • יש׳ 21:13 : 13 משא בערב ביער בערב תלינו ארחות דדנים׃
  • יש׳ 22:1 : 1 ¶ משא גיא חזיון מה לך אפוא כי עלית כלך לגגות׃
  • יש׳ 22:25-23:1 : 25 ביום ההוא נאם יהוה צבאות תמוש היתד התקועה במקום נאמן ונגדעה ונפלה ונכרת המשא אשר עליה כי יהוה דבר׃ 1 ¶ משא צר הילילו אניות תרשיש כי שדד מבית מבוא מארץ כתים נגלה למו׃
  • יש׳ 43:14 : 14 כה אמר יהוה גאלכם קדוש ישראל למענכם שלחתי בבלה והורדתי בריחים כלם וכשדים באניות רנתם׃
  • יש׳ 44:1-2 : 1 ¶ ועתה שמע יעקב עבדי וישראל בחרתי בו׃ 2 כה אמר יהוה עשך ויצרך מבטן יעזרך אל תירא עבדי יעקב וישרון בחרתי בו׃
  • יש׳ 13:19 : 19 והיתה בבל צבי ממלכות תפארת גאון כשדים כמהפכת אלהים את סדם ואת עמרה׃
  • יש׳ 14:4-9 : 4 ונשאת המשל הזה על מלך בבל ואמרת איך שבת נגש שבתה מדהבה׃ 5 שבר יהוה מטה רשעים שבט משלים׃ 6 מכה עמים בעברה מכת בלתי סרה רדה באף גוים מרדף בלי חשך׃ 7 נחה שקטה כל הארץ פצחו רנה׃ 8 גם ברושים שמחו לך ארזי לבנון מאז שכבת לא יעלה הכרת עלינו׃ 9 שאול מתחת רגזה לך לקראת בואך עורר לך רפאים כל עתודי ארץ הקים מכסאותם כל מלכי גוים׃ 10 כלם יענו ויאמרו אליך גם אתה חלית כמונו אלינו נמשלת׃ 11 הורד שאול גאונך המית נבליך תחתיך יצע רמה ומכסיך תולעה׃ 12 איך נפלת משמים הילל בן שחר נגדעת לארץ חולש על גוים׃ 13 ואתה אמרת בלבבך השמים אעלה ממעל לכוכבי אל ארים כסאי ואשב בהר מועד בירכתי צפון׃ 14 אעלה על במתי עב אדמה לעליון׃ 15 אך אל שאול תורד אל ירכתי בור׃ 16 ראיך אליך ישגיחו אליך יתבוננו הזה האיש מרגיז הארץ מרעיש ממלכות׃ 17 שם תבל כמדבר ועריו הרס אסיריו לא פתח ביתה׃ 18 כל מלכי גוים כלם שכבו בכבוד איש בביתו׃ 19 ואתה השלכת מקברך כנצר נתעב לבוש הרגים מטעני חרב יורדי אל אבני בור כפגר מובס׃ 20 לא תחד אתם בקבורה כי ארצך שחת עמך הרגת לא יקרא לעולם זרע מרעים׃ 21 הכינו לבניו מטבח בעון אבותם בל יקמו וירשו ארץ ומלאו פני תבל ערים׃ 22 וקמתי עליהם נאם יהוה צבאות והכרתי לבבל שם ושאר ונין ונכד נאם יהוה׃ 23 ושמתיה למורש קפד ואגמי מים וטאטאתיה במטאטא השמד נאם יהוה צבאות׃

פסוקים דומים (AI)

פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.

  • יש׳ 2:1
    80%

    1¶ הדבר אשר חזה ישעיהו בן אמוץ על יהודה וירושלם׃

  • יש׳ 1:1-2
    2 פסוקים
    77%

    1¶ חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלם בימי עזיהו יותם אחז יחזקיהו מלכי יהודה׃

    2שמעו שמים והאזיני ארץ כי יהוה דבר בנים גדלתי ורוממתי והם פשעו בי׃

  • חבק׳ 1:1
    77%

    1¶ המשא אשר חזה חבקוק הנביא׃

  • יש׳ 13:2
    75%

    2על הר נשפה שאו נס הרימו קול להם הניפו יד ויבאו פתחי נדיבים׃

  • יר׳ 50:1
    72%

    1¶ הדבר אשר דבר יהוה אל בבל אל ארץ כשדים ביד ירמיהו הנביא׃

  • מל״ב 20:16-17
    2 פסוקים
    71%

    16ויאמר ישעיהו אל חזקיהו שמע דבר יהוה׃

    17הנה ימים באים ונשא כל אשר בביתך ואשר אצרו אבתיך עד היום הזה בבלה לא יותר דבר אמר יהוה׃

  • יש׳ 17:1
    71%

    1¶ משא דמשק הנה דמשק מוסר מעיר והיתה מעי מפלה׃

  • יש׳ 14:28
    71%

    28בשנת מות המלך אחז היה המשא הזה׃

  • יח׳ 13:1
    71%

    1¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

  • יש׳ 39:5
    70%

    5ויאמר ישעיהו אל חזקיהו שמע דבר יהוה צבאות׃

  • זכ׳ 12:1
    70%

    1¶ משא דבר יהוה על ישראל נאם יהוה נטה שמים ויסד ארץ ויצר רוח אדם בקרבו׃

  • יש׳ 22:1
    70%

    1¶ משא גיא חזיון מה לך אפוא כי עלית כלך לגגות׃

  • יר׳ 50:13
    70%

    13מקצף יהוה לא תשב והיתה שממה כלה כל עבר על בבל ישם וישרק על כל מכותיה׃

  • יר׳ 51:54
    70%

    54קול זעקה מבבל ושבר גדול מארץ כשדים׃

  • מל״ב 20:14
    69%

    14ויבא ישעיהו הנביא אל המלך חזקיהו ויאמר אליו מה אמרו האנשים האלה ומאין יבאו אליך ויאמר חזקיהו מארץ רחוקה באו מבבל׃

  • זכ׳ 9:1
    69%

    1¶ משא דבר יהוה בארץ חדרך ודמשק מנחתו כי ליהוה עין אדם וכל שבטי ישראל׃

  • יר׳ 51:47
    69%

    47לכן הנה ימים באים ופקדתי על פסילי בבל וכל ארצה תבוש וכל חלליה יפלו בתוכה׃

  • נח׳ 1:1
    69%

    1¶ משא נינוה ספר חזון נחום האלקשי׃

  • יש׳ 21:9-10
    2 פסוקים
    69%

    9והנה זה בא רכב איש צמד פרשים ויען ויאמר נפלה נפלה בבל וכל פסילי אלהיה שבר לארץ׃

    10מדשתי ובן גרני אשר שמעתי מאת יהוה צבאות אלהי ישראל הגדתי לכם׃

  • יח׳ 21:1
    69%

    1¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

  • יש׳ 39:3
    69%

    3ויבא ישעיהו הנביא אל המלך חזקיהו ויאמר אליו מה אמרו האנשים האלה ומאין יבאו אליך ויאמר חזקיהו מארץ רחוקה באו אלי מבבל׃

  • יש׳ 23:1
    68%

    1¶ משא צר הילילו אניות תרשיש כי שדד מבית מבוא מארץ כתים נגלה למו׃

  • יש׳ 21:1-2
    2 פסוקים
    68%

    1¶ משא מדבר ים כסופות בנגב לחלף ממדבר בא מארץ נוראה׃

    2חזות קשה הגד לי הבוגד בוגד והשודד שודד עלי עילם צורי מדי כל אנחתה השבתי׃

  • יר׳ 51:12
    68%

    12אל חומת בבל שאו נס החזיקו המשמר הקימו שמרים הכינו הארבים כי גם זמם יהוה גם עשה את אשר דבר אל ישבי בבל׃

  • יר׳ 50:46
    68%

    46מקול נתפשה בבל נרעשה הארץ וזעקה בגוים נשמע׃

  • יש׳ 8:1
    68%

    1¶ ויאמר יהוה אלי קח לך גליון גדול וכתב עליו בחרט אנוש למהר שלל חש בז׃

  • יש׳ 21:6
    68%

    6כי כה אמר אלי אדני לך העמד המצפה אשר יראה יגיד׃

  • יר׳ 51:64
    68%

    64ואמרת ככה תשקע בבל ולא תקום מפני הרעה אשר אנכי מביא עליה ויעפו עד הנה דברי ירמיהו׃

  • דנ׳ 1:1
    68%

    1¶ בשנת שלוש למלכות יהויקים מלך יהודה בא נבוכדנאצר מלך בבל ירושלם ויצר עליה׃

  • יר׳ 51:1
    68%

    1¶ כה אמר יהוה הנני מעיר על בבל ואל ישבי לב קמי רוח משחית׃

  • יש׳ 38:4
    68%

    4ויהי דבר יהוה אל ישעיהו לאמר׃

  • יש׳ 15:1
    67%

    1¶ משא מואב כי בליל שדד ער מואב נדמה כי בליל שדד קיר מואב נדמה׃

  • יש׳ 6:1
    67%

    1¶ בשנת מות המלך עזיהו ואראה את אדני ישב על כסא רם ונשא ושוליו מלאים את ההיכל׃

  • יר׳ 51:60-61
    2 פסוקים
    67%

    60ויכתב ירמיהו את כל הרעה אשר תבוא אל בבל אל ספר אחד את כל הדברים האלה הכתבים אל בבל׃

    61ויאמר ירמיהו אל שריה כבאך בבל וראית וקראת את כל הדברים האלה׃

  • יר׳ 13:8
    67%

    8ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

  • יח׳ 16:1
    67%

    1¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

  • יש׳ 13:19
    67%

    19והיתה בבל צבי ממלכות תפארת גאון כשדים כמהפכת אלהים את סדם ואת עמרה׃

  • יר׳ 51:29
    67%

    29ותרעש הארץ ותחל כי קמה על בבל מחשבות יהוה לשום את ארץ בבל לשמה מאין יושב׃

  • יר׳ 51:41
    67%

    41איך נלכדה ששך ותתפש תהלת כל הארץ איך היתה לשמה בבל בגוים׃

  • יח׳ 12:1
    67%

    1¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

  • יר׳ 51:58
    67%

    58כה אמר יהוה צבאות חמות בבל הרחבה ערער תתערער ושעריה הגבהים באש יצתו ויגעו עמים בדי ריק ולאמים בדי אש ויעפו׃

  • יש׳ 14:4
    67%

    4ונשאת המשל הזה על מלך בבל ואמרת איך שבת נגש שבתה מדהבה׃

  • מל׳ 1:1
    67%

    1¶ משא דבר יהוה אל ישראל ביד מלאכי׃

  • עמ׳ 5:1
    67%

    1¶ שמעו את הדבר הזה אשר אנכי נשא עליכם קינה בית ישראל׃

  • יר׳ 16:1
    67%

    1¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃