ירמיהו 15:10

תנ ך עברי מודרני

אוי לי אמי כי ילדתני איש ריב ואיש מדון לכל הארץ לא נשיתי ולא נשו בי כלה מקללוני׃

משאבים נוספים

פסוקים מקושרים

  • שמ׳ 22:25 : 25 אם כסף תלוה את עמי את העני עמך לא תהיה לו כנשה לא תשימון עליו נשך׃
  • תה׳ 15:5 : 5 כספו לא נתן בנשך ושחד על נקי לא לקח עשה אלה לא ימוט לעולם׃
  • יר׳ 1:18-19 : 18 ואני הנה נתתיך היום לעיר מבצר ולעמוד ברזל ולחמות נחשת על כל הארץ למלכי יהודה לשריה לכהניה ולעם הארץ׃ 19 ונלחמו אליך ולא יוכלו לך כי אתך אני נאם יהוה להצילך׃
  • יר׳ 15:20 : 20 ונתתיך לעם הזה לחומת נחשת בצורה ונלחמו אליך ולא יוכלו לך כי אתך אני להושיעך ולהצילך נאם יהוה׃
  • יר׳ 20:7-8 : 7 פתיתני יהוה ואפת חזקתני ותוכל הייתי לשחוק כל היום כלה לעג לי׃ 8 כי מדי אדבר אזעק חמס ושד אקרא כי היה דבר יהוה לי לחרפה ולקלס כל היום׃
  • יר׳ 20:14-18 : 14 ארור היום אשר ילדתי בו יום אשר ילדתני אמי אל יהי ברוך׃ 15 ארור האיש אשר בשר את אבי לאמר ילד לך בן זכר שמח שמחהו׃ 16 והיה האיש ההוא כערים אשר הפך יהוה ולא נחם ושמע זעקה בבקר ותרועה בעת צהרים׃ 17 אשר לא מותתני מרחם ותהי לי אמי קברי ורחמה הרת עולם׃ 18 למה זה מרחם יצאתי לראות עמל ויגון ויכלו בבשת ימי׃
  • יח׳ 2:6-7 : 6 ואתה בן אדם אל תירא מהם ומדבריהם אל תירא כי סרבים וסלונים אותך ואל עקרבים אתה יושב מדבריהם אל תירא ומפניהם אל תחת כי בית מרי המה׃ 7 ודברת את דברי אליהם אם ישמעו ואם יחדלו כי מרי המה׃
  • יח׳ 3:7-9 : 7 ובית ישראל לא יאבו לשמע אליך כי אינם אבים לשמע אלי כי כל בית ישראל חזקי מצח וקשי לב המה׃ 8 הנה נתתי את פניך חזקים לעמת פניהם ואת מצחך חזק לעמת מצחם׃ 9 כשמיר חזק מצר נתתי מצחך לא תירא אותם ולא תחת מפניהם כי בית מרי המה׃
  • מתי 5:44 : 44 אבל אני אמר לכם אהבו את איביכם ברכו את מקקליכם היטיבו לשנאיכם והתפללו בעד מכאיביכם ורדפיכם׃
  • מתי 10:21-23 : 21 והיה אח ימסר את אחיו למות ואב ימסר את בנו וקמו בנים באבותם וימיתו אותם׃ 22 והייתם שנואים לכל אדם למען שמי והמחכה עד עת קץ הוא יושע׃ 23 ואם ירדפו אתכם בעיר אחת נוסו לעיר אחרת כי אמן אמר אני לכם לא תכלו לעבר ערי ישראל עד כי יבוא בן האדם׃
  • מתי 24:9 : 9 אז ימסרו אתכם לעני והמיתו אתכם והייתם שנואים לכל הגוים למען שמי׃
  • לוק 2:34 : 34 ויברך אותם שמעון ויאמר אל מרים אמו הנה זה מוסד לנפילה ולתקומה לרבים בישראל ולאות מריבה׃
  • לוק 6:22 : 22 אשריכם אם ישנאו אתכם האנשים ואם ינדו אתכם וחרפו והדיחו את שמכם כשם רע בעבור בן האדם׃
  • מע״ש 16:20-22 : 20 ויביאום אל השרים ויאמרו האנשים האלה עכרים את עירנו והם יהודים׃ 21 ומודיעים חקות אשר לא נכון לנו לקבלם ולעשתם כי רומיים אנחנו׃ 22 ויקם גם העם עליהם והשרים קרעו את בגדיהם מעליהם ויצוו להכותם בשוטים׃
  • מע״ש 17:6-8 : 6 וכאשר לא מצאו אותם סחבו את יסון ואנשים מן האחים לפני ראשי העיר ויצעקו לאמר הנה המדיחים את כל ישבי תבל באו גם הלום׃ 7 ויסון אסף אתם אל ביתו והם כלם עשים נגד דתי הקיסר באמרם כי יש מלך אחר והוא ישוע׃ 8 ויחרידו את העם ואת ראשי העיר אשר שמעו את זאת׃
  • מע״ש 19:8-9 : 8 ויבא אל בית הכנסת ויקרא שם בבטחון לבב וידבר עמם כשלשה חדשים ויט את לבם אל דברי מלכות האלהים׃ 9 אך מקצתם הקשו את לבבם ולא האמינו וידברו סרה על הדרך הזה לפני הקהל ויסר מהם ויבדל מתוכם את התלמידים וידבר אתם יום יום בבית המדרש של טורנוס׃
  • מע״ש 19:25-28 : 25 ויקהל אתם ואת שאר העסקים במלאכה ההיא ויאמר אנשים אתם ידעים כי מן המלאכה הזאת עשינו כבוד׃ 26 ואתם ראים ושמעים אשר לא באפסוס לבדה כי גם כמעט באסיא כלה זה פולוס פתה והדיח המון עם רב לאמר לא אלהים אלה הנעשים בידים׃ 27 ועתה עוד מעט ולא לבד חלקנו זה יהיה לבוז כי אם גם היכל ארטמיס המלכת הגדולה יחשב לאין ותכלה תפארתה אשר כל אסיא וכל ישבי תבל מכבדים אותה׃ 28 ויהי כשמעם את דבריו וימלאו חמה ויצעקו לאמר גדולה ארטמיס של האפסיים׃
  • מע״ש 28:22 : 22 אמנם חפצים אנחנו לשמע את אשר בלבבך כי נודע לנו אשר בכל מקום יריבו אל הכת הזאת׃
  • קור״א 4:9-9 : 9 כי אחשב שהאלהים הציג אתנו השליחים שפלי השפלים כבני תמותה כי היינו לראוה לעולם גם למלאכים גם לבני אדם׃ 10 אנחנו סכלים למען המשיח ואתם חכמים במשיח אנחנו חלשים ואתם גבורים אתם נכבדים ואנחנו נקלים׃ 11 ועד השעה הזאת הננו רעבים גם צמאים וערמים ומכים באגרף ואין מנוח לנו׃ 12 ויגעים אנחנו בעמל ידינו קללונו ונברך חרפונו ונסבל׃ 13 גדפו אתנו ותנחנן ונהי כגללי העולם ולסחי לכלם עד עתה׃
  • תה׳ 109:28 : 28 יקללו המה ואתה תברך קמו ויבשו ועבדך ישמח׃
  • תה׳ 120:5-6 : 5 אויה לי כי גרתי משך שכנתי עם אהלי קדר׃ 6 רבת שכנה לה נפשי עם שונא שלום׃
  • מש׳ 26:2 : 2 כצפור לנוד כדרור לעוף כן קללת חנם לא תבא׃
  • ויק׳ 25:36 : 36 אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך וחי אחיך עמך׃
  • דב׳ 23:19-20 : 19 לא תשיך לאחיך נשך כסף נשך אכל נשך כל דבר אשר ישך׃ 20 לנכרי תשיך ולאחיך לא תשיך למען יברכך יהוה אלהיך בכל משלח ידך על הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה׃
  • מל״א 18:17-18 : 17 ויהי כראות אחאב את אליהו ויאמר אחאב אליו האתה זה עכר ישראל׃ 18 ויאמר לא עכרתי את ישראל כי אם אתה ובית אביך בעזבכם את מצות יהוה ותלך אחרי הבעלים׃
  • מל״א 21:20 : 20 ויאמר אחאב אל אליהו המצאתני איבי ויאמר מצאתי יען התמכרך לעשות הרע בעיני יהוה׃
  • מל״א 22:8 : 8 ויאמר מלך ישראל אל יהושפט עוד איש אחד לדרש את יהוה מאתו ואני שנאתיו כי לא יתנבא עלי טוב כי אם רע מיכיהו בן ימלה ויאמר יהושפט אל יאמר המלך כן׃
  • נח׳ 5:1-6 : 1 ¶ ותהי צעקת העם ונשיהם גדולה אל אחיהם היהודים׃ 2 ויש אשר אמרים בנינו ובנתינו אנחנו רבים ונקחה דגן ונאכלה ונחיה׃ 3 ויש אשר אמרים שדתינו וכרמינו ובתינו אנחנו ערבים ונקחה דגן ברעב׃ 4 ויש אשר אמרים לוינו כסף למדת המלך שדתינו וכרמינו׃ 5 ועתה כבשר אחינו בשרנו כבניהם בנינו והנה אנחנו כבשים את בנינו ואת בנתינו לעבדים ויש מבנתינו נכבשות ואין לאל ידנו ושדתינו וכרמינו לאחרים׃ 6 ויחר לי מאד כאשר שמעתי את זעקתם ואת הדברים האלה׃
  • איוב 3:1-9 : 1 ¶ אחרי כן פתח איוב את פיהו ויקלל את יומו׃ 2 ויען איוב ויאמר׃ 3 יאבד יום אולד בו והלילה אמר הרה גבר׃ 4 היום ההוא יהי חשך אל ידרשהו אלוה ממעל ואל תופע עליו נהרה׃ 5 יגאלהו חשך וצלמות תשכן עליו עננה יבעתהו כמרירי יום׃ 6 הלילה ההוא יקחהו אפל אל יחד בימי שנה במספר ירחים אל יבא׃ 7 הנה הלילה ההוא יהי גלמוד אל תבא רננה בו׃ 8 יקבהו אררי יום העתידים ערר לויתן׃ 9 יחשכו כוכבי נשפו יקו לאור ואין ואל יראה בעפעפי שחר׃ 10 כי לא סגר דלתי בטני ויסתר עמל מעיני׃ 11 למה לא מרחם אמות מבטן יצאתי ואגוע׃ 12 מדוע קדמוני ברכים ומה שדים כי אינק׃ 13 כי עתה שכבתי ואשקוט ישנתי אז ינוח לי׃ 14 עם מלכים ויעצי ארץ הבנים חרבות למו׃ 15 או עם שרים זהב להם הממלאים בתיהם כסף׃ 16 או כנפל טמון לא אהיה כעללים לא ראו אור׃ 17 שם רשעים חדלו רגז ושם ינוחו יגיעי כח׃ 18 יחד אסירים שאננו לא שמעו קול נגש׃ 19 קטן וגדול שם הוא ועבד חפשי מאדניו׃ 20 למה יתן לעמל אור וחיים למרי נפש׃ 21 המחכים למות ואיננו ויחפרהו ממטמונים׃ 22 השמחים אלי גיל ישישו כי ימצאו קבר׃ 23 לגבר אשר דרכו נסתרה ויסך אלוה בעדו׃ 24 כי לפני לחמי אנחתי תבא ויתכו כמים שאגתי׃ 25 כי פחד פחדתי ויאתיני ואשר יגרתי יבא לי׃ 26 לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי ויבא רגז׃

פסוקים דומים (AI)

פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.

  • יר׳ 10:19-20
    2 פסוקים
    77%

    19אוי לי על שברי נחלה מכתי ואני אמרתי אך זה חלי ואשאנו׃

    20אהלי שדד וכל מיתרי נתקו בני יצאני ואינם אין נטה עוד אהלי ומקים יריעותי׃

  • יר׳ 20:14-15
    2 פסוקים
    77%

    14ארור היום אשר ילדתי בו יום אשר ילדתני אמי אל יהי ברוך׃

    15ארור האיש אשר בשר את אבי לאמר ילד לך בן זכר שמח שמחהו׃

  • 5אויה לי כי גרתי משך שכנתי עם אהלי קדר׃

  • 10הוי אמר לאב מה תוליד ולאשה מה תחילין׃

  • איוב 10:18-19
    2 פסוקים
    71%

    18ולמה מרחם הצאתני אגוע ועין לא תראני׃

    19כאשר לא הייתי אהיה מבטן לקבר אובל׃

  • 9אמללה ילדת השבעה נפחה נפשה באה שמשה בעד יומם בושה וחפרה ושאריתם לחרב אתן לפני איביהם נאם יהוה׃

  • 11אמר יהוה אם לא שרותך לטוב אם לוא הפגעתי בך בעת רעה ובעת צרה את האיב׃

  • איכה 1:11-13
    3 פסוקים
    71%

    11כל עמה נאנחים מבקשים לחם נתנו מחמודיהם באכל להשיב נפש ראה יהוה והביטה כי הייתי זוללה׃

    12לוא אליכם כל עברי דרך הביטו וראו אם יש מכאוב כמכאבי אשר עולל לי אשר הוגה יהוה ביום חרון אפו׃

    13ממרום שלח אש בעצמתי וירדנה פרש רשת לרגלי השיבני אחור נתנני שממה כל היום דוה׃

  • יר׳ 20:17-18
    2 פסוקים
    71%

    17אשר לא מותתני מרחם ותהי לי אמי קברי ורחמה הרת עולם׃

    18למה זה מרחם יצאתי לראות עמל ויגון ויכלו בבשת ימי׃

  • 3אמרת אוי נא לי כי יסף יהוה יגון על מכאבי יגעתי באנחתי ומנוחה לא מצאתי׃

  • איכה 1:20-21
    2 פסוקים
    70%

    20ראה יהוה כי צר לי מעי חמרמרו נהפך לבי בקרבי כי מרו מריתי מחוץ שכלה חרב בבית כמות׃

    21שמעו כי נאנחה אני אין מנחם לי כל איבי שמעו רעתי ששו כי אתה עשית הבאת יום קראת ויהיו כמוני׃

  • 10כי לא סגר דלתי בטני ויסתר עמל מעיני׃

  • תה׳ 35:14-15
    2 פסוקים
    69%

    14כרע כאח לי התהלכתי כאבל אם קדר שחותי׃

    15ובצלעי שמחו ונאספו נאספו עלי נכים ולא ידעתי קרעו ולא דמו׃

  • 1¶ כה אמר יהוה אי זה ספר כריתות אמכם אשר שלחתיה או מי מנושי אשר מכרתי אתכם לו הן בעונתיכם נמכרתם ובפשעיכם שלחה אמכם׃

  • 19שתים הנה קראתיך מי ינוד לך השד והשבר והרעב והחרב מי אנחמך׃

  • איכה 1:15-16
    2 פסוקים
    69%

    15סלה כל אבירי אדני בקרבי קרא עלי מועד לשבר בחורי גת דרך אדני לבתולת בת יהודה׃

    16על אלה אני בוכיה עיני עיני ירדה מים כי רחק ממני מנחם משיב נפשי היו בני שוממים כי גבר אויב׃

  • 15מה תזעק על שברך אנוש מכאבך על רב עונך עצמו חטאתיך עשיתי אלה לך׃

  • 3זה עשר פעמים תכלימוני לא תבשו תהכרו לי׃

  • 11דור אביו יקלל ואת אמו לא יברך׃

  • 1¶ אני הגבר ראה עני בשבט עברתו׃

  • 7ישא ביום ההוא לאמר לא אהיה חבש ובביתי אין לחם ואין שמלה לא תשימני קצין עם׃

  • 8כי מדי אדבר אזעק חמס ושד אקרא כי היה דבר יהוה לי לחרפה ולקלס כל היום׃

  • 18למה היה כאבי נצח ומכתי אנושה מאנה הרפא היו תהיה לי כמו אכזב מים לא נאמנו׃

  • 3על כן מלאו מתני חלחלה צירים אחזוני כצירי יולדה נעויתי משמע נבהלתי מראות׃

  • 10וגם אני אחי ונערי נשים בהם כסף ודגן נעזבה נא את המשא הזה׃

  • 13חבלי יולדה יבאו לו הוא בן לא חכם כי עת לא יעמד במשבר בנים׃

  • 10כי כלו ביגון חיי ושנותי באנחה כשל בעוני כחי ועצמי עששו׃

  • 12כי לא אויב יחרפני ואשא לא משנאי עלי הגדיל ואסתר ממנו׃

  • 8מוזר הייתי לאחי ונכרי לבני אמי׃

  • 2ויאמר לאמו אלף ומאה הכסף אשר לקח לך ואתי אלית וגם אמרת באזני הנה הכסף אתי אני לקחתיו ותאמר אמו ברוך בני ליהוה׃

  • 25אם לא בכיתי לקשה יום עגמה נפשי לאביון׃

  • 13ותאמר לו אמו עלי קללתך בני אך שמע בקלי ולך קח לי׃

  • 13אוי להם כי נדדו ממני שד להם כי פשעו בי ואנכי אפדם והמה דברו עלי כזבים׃

  • 2מי יתנני במדבר מלון ארחים ואעזבה את עמי ואלכה מאתם כי כלם מנאפים עצרת בגדים׃

  • 19המאס מאסת את יהודה אם בציון געלה נפשך מדוע הכיתנו ואין לנו מרפא קוה לשלום ואין טוב ולעת מרפא והנה בעתה׃

  • 1¶ אללי לי כי הייתי כאספי קיץ כעללת בציר אין אשכול לאכול בכורה אותה נפשי׃

  • 31כי קול כחולה שמעתי צרה כמבכירה קול בת ציון תתיפח תפרש כפיה אוי נא לי כי עיפה נפשי להרגים׃

  • 17על כן על בחוריו לא ישמח אדני ואת יתמיו ואת אלמנתיו לא ירחם כי כלו חנף ומרע וכל פה דבר נבלה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה׃

  • 30ולא נתתי לחטא חכי לשאל באלה נפשו׃

  • 4על כן אמרתי שעו מני אמרר בבכי אל תאיצו לנחמני על שד בת עמי׃

  • 20חרפה שברה לבי ואנושה ואקוה לנוד ואין ולמנחמים ולא מצאתי׃