תהילים 35:14
כרע כאח לי התהלכתי כאבל אם קדר שחותי׃
כרע כאח לי התהלכתי כאבל אם קדר שחותי׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
13ואני בחלותם לבושי שק עניתי בצום נפשי ותפלתי על חיקי תשוב׃
15ובצלעי שמחו ונאספו נאספו עלי נכים ולא ידעתי קרעו ולא דמו׃
6נעויתי שחתי עד מאד כל היום קדר הלכתי׃
25אם לא בכיתי לקשה יום עגמה נפשי לאביון׃
27מעי רתחו ולא דמו קדמני ימי עני׃
28קדר הלכתי בלא חמה קמתי בקהל אשוע׃
12כי לא אויב יחרפני ואשא לא משנאי עלי הגדיל ואסתר ממנו׃
15שק תפרתי עלי גלדי ועללתי בעפר קרני׃
16פני חמרמרה מני בכי ועל עפעפי צלמות׃
20ראה יהוה כי צר לי מעי חמרמרו נהפך לבי בקרבי כי מרו מריתי מחוץ שכלה חרב בבית כמות׃
21שמעו כי נאנחה אני אין מנחם לי כל איבי שמעו רעתי ששו כי אתה עשית הבאת יום קראת ויהיו כמוני׃
22תבא כל רעתם לפניך ועולל למו כאשר עוללת לי על כל פשעי כי רבות אנחתי ולבי דוי׃
20מליצי רעי אל אלוה דלפה עיני׃
12לוא אליכם כל עברי דרך הביטו וראו אם יש מכאוב כמכאבי אשר עולל לי אשר הוגה יהוה ביום חרון אפו׃
14כסוס עגור כן אצפצף אהגה כיונה דלו עיני למרום אדני עשקה לי ערבני׃
15מה אדבר ואמר לי והוא עשה אדדה כל שנותי על מר נפשי׃
10ואבכה בצום נפשי ותהי לחרפות לי׃
11ואתנה לבושי שק ואהי להם למשל׃
20חרפה שברה לבי ואנושה ואקוה לנוד ואין ולמנחמים ולא מצאתי׃
19אוי לי על שברי נחלה מכתי ואני אמרתי אך זה חלי ואשאנו׃
18מבליגיתי עלי יגון עלי לבי דוי׃
11מכל צררי הייתי חרפה ולשכני מאד ופחד למידעי ראי בחוץ נדדו ממני׃
14למס מרעהו חסד ויראת שדי יעזוב׃
19תעבוני כל מתי סודי וזה אהבתי נהפכו בי׃
16על אלה אני בוכיה עיני עיני ירדה מים כי רחק ממני מנחם משיב נפשי היו בני שוממים כי גבר אויב׃
17כי אני לצלע נכון ומכאובי נגדי תמיד׃
12ויספדו ויבכו ויצמו עד הערב על שאול ועל יהונתן בנו ועל עם יהוה ועל בית ישראל כי נפלו בחרב׃
3כי בן הייתי לאבי רך ויחיד לפני אמי׃
13אחי מעלי הרחיק וידעי אך זרו ממני׃
14חדלו קרובי ומידעי שכחוני׃
9כי אפר כלחם אכלתי ושקוי בבכי מסכתי׃
2אם לא שויתי ודוממתי נפשי כגמל עלי אמו כגמל עלי נפשי׃
8אלי כבתולה חגרת שק על בעל נעוריה׃
25אבחר דרכם ואשב ראש ואשכון כמלך בגדוד כאשר אבלים ינחם׃
22ויאמר בעוד הילד חי צמתי ואבכה כי אמרתי מי יודע יחנני יהוה וחי הילד׃
14כמים נשפכתי והתפרדו כל עצמותי היה לבי כדונג נמס בתוך מעי׃
21כי יתחמץ לבבי וכליותי אשתונן׃
11אהבי ורעי מנגד נגעי יעמדו וקרובי מרחק עמדו׃
20זכור תזכור ותשיח עלי נפשי׃
18כי מנעורי גדלני כאב ומבטן אמי אנחנה׃
7ותכה מכעש עיני ויצרי כצל כלם׃
31ויהי לאבל כנרי ועגבי לקול בכים׃
6אם אדברה לא יחשך כאבי ואחדלה מה מני יהלך׃
13וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר כי ראו כי גדל הכאב מאד׃
12שמעה תפלתי יהוה ושועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש כי גר אנכי עמך תושב ככל אבותי׃
16פנה אלי וחנני כי יחיד ועני אני׃
10אוי לי אמי כי ילדתני איש ריב ואיש מדון לכל הארץ לא נשיתי ולא נשו בי כלה מקללוני׃
2נאלמתי דומיה החשיתי מטוב וכאבי נעכר׃
4ותתעטף עלי רוחי בתוכי ישתומם לבי׃
1¶ מי יתנך כאח לי יונק שדי אמי אמצאך בחוץ אשקך גם לא יבוזו לי׃