ירמיהו 49:7

תנ ך עברי מודרני

לאדום כה אמר יהוה צבאות האין עוד חכמה בתימן אבדה עצה מבנים נסרחה חכמתם׃

משאבים נוספים

פסוקים מקושרים

  • בר׳ 36:11 : 11 ויהיו בני אליפז תימן אומר צפו וגעתם וקנז׃
  • בר׳ 36:15 : 15 אלה אלופי בני עשו בני אליפז בכור עשו אלוף תימן אלוף אומר אלוף צפו אלוף קנז׃
  • יר׳ 25:21 : 21 את אדום ואת מואב ואת בני עמון׃
  • יר׳ 49:20 : 20 לכן שמעו עצת יהוה אשר יעץ אל אדום ומחשבותיו אשר חשב אל ישבי תימן אם לא יסחבום צעירי הצאן אם לא ישים עליהם נוהם׃
  • עמ׳ 1:11-12 : 11 כה אמר יהוה על שלשה פשעי אדום ועל ארבעה לא אשיבנו על רדפו בחרב אחיו ושחת רחמיו ויטרף לעד אפו ועברתו שמרה נצח׃ 12 ושלחתי אש בתימן ואכלה ארמנות בצרה׃
  • בר׳ 25:30 : 30 ויאמר עשו אל יעקב הלעיטני נא מן האדם האדם הזה כי עיף אנכי על כן קרא שמו אדום׃
  • יח׳ 25:12-14 : 12 כה אמר אדני יהוה יען עשות אדום בנקם נקם לבית יהודה ויאשמו אשום ונקמו בהם׃ 13 לכן כה אמר אדני יהוה ונטתי ידי על אדום והכרתי ממנה אדם ובהמה ונתתיה חרבה מתימן ודדנה בחרב יפלו׃ 14 ונתתי את נקמתי באדום ביד עמי ישראל ועשו באדום כאפי וכחמתי וידעו את נקמתי נאם אדני יהוה׃
  • איוב 2:11 : 11 וישמעו שלשת רעי איוב את כל הרעה הזאת הבאה עליו ויבאו איש ממקמו אליפז התימני ובלדד השוחי וצופר הנעמתי ויועדו יחדו לבוא לנוד לו ולנחמו׃
  • איוב 4:1 : 1 ¶ ויען אליפז התימני ויאמר׃
  • איוב 5:12-14 : 12 מפר מחשבות ערומים ולא תעשינה ידיהם תושיה׃ 13 לכד חכמים בערמם ועצת נפתלים נמהרה׃ 14 יומם יפגשו חשך וכלילה ימששו בצהרים׃
  • תה׳ 83:4-9 : 4 אמרו לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד׃ 5 כי נועצו לב יחדו עליך ברית יכרתו׃ 6 אהלי אדום וישמעאלים מואב והגרים׃ 7 גבל ועמון ועמלק פלשת עם ישבי צור׃ 8 גם אשור נלוה עמם היו זרוע לבני לוט סלה׃ 9 עשה להם כמדין כסיסרא כיבין בנחל קישון׃ 10 נשמדו בעין דאר היו דמן לאדמה׃
  • תה׳ 137:7 : 7 זכר יהוה לבני אדום את יום ירושלם האמרים ערו ערו עד היסוד בה׃
  • יש׳ 19:11-13 : 11 אך אולים שרי צען חכמי יעצי פרעה עצה נבערה איך תאמרו אל פרעה בן חכמים אני בן מלכי קדם׃ 12 אים אפוא חכמיך ויגידו נא לך וידעו מה יעץ יהוה צבאות על מצרים׃ 13 נואלו שרי צען נשאו שרי נף התעו את מצרים פנת שבטיה׃
  • יש׳ 29:14 : 14 לכן הנני יוסף להפליא את העם הזה הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבניו תסתתר׃
  • יש׳ 34:1-9 : 1 ¶ קרבו גוים לשמע ולאמים הקשיבו תשמע הארץ ומלאה תבל וכל צאצאיה׃ 2 כי קצף ליהוה על כל הגוים וחמה על כל צבאם החרימם נתנם לטבח׃ 3 וחלליהם ישלכו ופגריהם יעלה באשם ונמסו הרים מדמם׃ 4 ונמקו כל צבא השמים ונגלו כספר השמים וכל צבאם יבול כנבל עלה מגפן וכנבלת מתאנה׃ 5 כי רותה בשמים חרבי הנה על אדום תרד ועל עם חרמי למשפט׃ 6 חרב ליהוה מלאה דם הדשנה מחלב מדם כרים ועתודים מחלב כליות אילים כי זבח ליהוה בבצרה וטבח גדול בארץ אדום׃ 7 וירדו ראמים עמם ופרים עם אבירים ורותה ארצם מדם ועפרם מחלב ידשן׃ 8 כי יום נקם ליהוה שנת שלומים לריב ציון׃ 9 ונהפכו נחליה לזפת ועפרה לגפרית והיתה ארצה לזפת בערה׃ 10 לילה ויומם לא תכבה לעולם יעלה עשנה מדור לדור תחרב לנצח נצחים אין עבר בה׃ 11 וירשוה קאת וקפוד וינשוף וערב ישכנו בה ונטה עליה קו תהו ואבני בהו׃ 12 חריה ואין שם מלוכה יקראו וכל שריה יהיו אפס׃ 13 ועלתה ארמנתיה סירים קמוש וחוח במבצריה והיתה נוה תנים חציר לבנות יענה׃ 14 ופגשו ציים את איים ושעיר על רעהו יקרא אך שם הרגיעה לילית ומצאה לה מנוח׃ 15 שמה קננה קפוז ותמלט ובקעה ודגרה בצלה אך שם נקבצו דיות אשה רעותה׃ 16 דרשו מעל ספר יהוה וקראו אחת מהנה לא נעדרה אשה רעותה לא פקדו כי פי הוא צוה ורוחו הוא קבצן׃ 17 והוא הפיל להן גורל וידו חלקתה להם בקו עד עולם יירשוה לדור ודור ישכנו בה׃
  • יש׳ 63:1-6 : 1 ¶ מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה זה הדור בלבושו צעה ברב כחו אני מדבר בצדקה רב להושיע׃ 2 מדוע אדם ללבושך ובגדיך כדרך בגת׃ 3 פורה דרכתי לבדי ומעמים אין איש אתי ואדרכם באפי וארמסם בחמתי ויז נצחם על בגדי וכל מלבושי אגאלתי׃ 4 כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה׃ 5 ואביט ואין עזר ואשתומם ואין סומך ותושע לי זרעי וחמתי היא סמכתני׃ 6 ואבוס עמים באפי ואשכרם בחמתי ואוריד לארץ נצחם׃
  • יר׳ 18:18 : 18 ויאמרו לכו ונחשבה על ירמיהו מחשבות כי לא תאבד תורה מכהן ועצה מחכם ודבר מנביא לכו ונכהו בלשון ואל נקשיבה אל כל דבריו׃
  • יר׳ 25:9 : 9 הנני שלח ולקחתי את כל משפחות צפון נאם יהוה ואל נבוכדראצר מלך בבל עבדי והבאתים על הארץ הזאת ועל ישביה ועל כל הגוים האלה סביב והחרמתים ושמתים לשמה ולשרקה ולחרבות עולם׃
  • יח׳ 35:1-9 : 1 ¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 2 בן אדם שים פניך על הר שעיר והנבא עליו׃ 3 ואמרת לו כה אמר אדני יהוה הנני אליך הר שעיר ונטיתי ידי עליך ונתתיך שממה ומשמה׃ 4 עריך חרבה אשים ואתה שממה תהיה וידעת כי אני יהוה׃ 5 יען היות לך איבת עולם ותגר את בני ישראל על ידי חרב בעת אידם בעת עון קץ׃ 6 לכן חי אני נאם אדני יהוה כי לדם אעשך ודם ירדפך אם לא דם שנאת ודם ירדפך׃ 7 ונתתי את הר שעיר לשממה ושממה והכרתי ממנו עבר ושב׃ 8 ומלאתי את הריו חלליו גבעותיך וגיאותיך וכל אפיקיך חללי חרב יפלו בהם׃ 9 שממות עולם אתנך ועריך לא תישבנה וידעתם כי אני יהוה׃ 10 יען אמרך את שני הגוים ואת שתי הארצות לי תהיינה וירשנוה ויהוה שם היה׃ 11 לכן חי אני נאם אדני יהוה ועשיתי כאפך וכקנאתך אשר עשיתה משנאתיך בם ונודעתי בם כאשר אשפטך׃ 12 וידעת כי אני יהוה שמעתי את כל נאצותיך אשר אמרת על הרי ישראל לאמר שממה לנו נתנו לאכלה׃ 13 ותגדילו עלי בפיכם והעתרתם עלי דבריכם אני שמעתי׃ 14 כה אמר אדני יהוה כשמח כל הארץ שממה אעשה לך׃ 15 כשמחתך לנחלת בית ישראל על אשר שממה כן אעשה לך שממה תהיה הר שעיר וכל אדום כלה וידעו כי אני יהוה׃
  • דנ׳ 11:41 : 41 ובא בארץ הצבי ורבות יכשלו ואלה ימלטו מידו אדום ומואב וראשית בני עמון׃
  • יואל 3:19 : 19 מצרים לשממה תהיה ואדום למדבר שממה תהיה מחמס בני יהודה אשר שפכו דם נקיא בארצם׃
  • בר׳ 36:34 : 34 וימת יובב וימלך תחתיו חשם מארץ התימני׃
  • במ׳ 20:14-21 : 14 וישלח משה מלאכים מקדש אל מלך אדום כה אמר אחיך ישראל אתה ידעת את כל התלאה אשר מצאתנו׃ 15 וירדו אבתינו מצרימה ונשב במצרים ימים רבים וירעו לנו מצרים ולאבתינו׃ 16 ונצעק אל יהוה וישמע קלנו וישלח מלאך ויצאנו ממצרים והנה אנחנו בקדש עיר קצה גבולך׃ 17 נעברה נא בארצך לא נעבר בשדה ובכרם ולא נשתה מי באר דרך המלך נלך לא נטה ימין ושמאול עד אשר נעבר גבולך׃ 18 ויאמר אליו אדום לא תעבר בי פן בחרב אצא לקראתך׃ 19 ויאמרו אליו בני ישראל במסלה נעלה ואם מימיך נשתה אני ומקני ונתתי מכרם רק אין דבר ברגלי אעברה׃ 20 ויאמר לא תעבר ויצא אדום לקראתו בעם כבד וביד חזקה׃ 21 וימאן אדום נתן את ישראל עבר בגבלו ויט ישראל מעליו׃
  • במ׳ 24:17-18 : 17 אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת׃ 18 והיה אדום ירשה והיה ירשה שעיר איביו וישראל עשה חיל׃
  • דב׳ 23:7 : 7 לא תתעב אדמי כי אחיך הוא לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו׃
  • דה״א 1:53 : 53 אלוף קנז אלוף תימן אלוף מבצר׃
  • בר׳ 27:41 : 41 וישטם עשו את יעקב על הברכה אשר ברכו אביו ויאמר עשו בלבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי׃
  • בר׳ 36:8 : 8 וישב עשו בהר שעיר עשו הוא אדום׃
  • עובד׳ 1:1-9 : 1 ¶ חזון עבדיה כה אמר אדני יהוה לאדום שמועה שמענו מאת יהוה וציר בגוים שלח קומו ונקומה עליה למלחמה׃ 2 הנה קטן נתתיך בגוים בזוי אתה מאד׃ 3 זדון לבך השיאך שכני בחגוי סלע מרום שבתו אמר בלבו מי יורדני ארץ׃ 4 אם תגביה כנשר ואם בין כוכבים שים קנך משם אורידך נאם יהוה׃ 5 אם גנבים באו לך אם שודדי לילה איך נדמיתה הלוא יגנבו דים אם בצרים באו לך הלוא ישאירו עללות׃ 6 איך נחפשו עשו נבעו מצפניו׃ 7 עד הגבול שלחוך כל אנשי בריתך השיאוך יכלו לך אנשי שלמך לחמך ישימו מזור תחתיך אין תבונה בו׃ 8 הלוא ביום ההוא נאם יהוה והאבדתי חכמים מאדום ותבונה מהר עשו׃ 9 וחתו גבוריך תימן למען יכרת איש מהר עשו מקטל׃ 10 מחמס אחיך יעקב תכסך בושה ונכרת לעולם׃ 11 ביום עמדך מנגד ביום שבות זרים חילו ונכרים באו שערו ועל ירושלם ידו גורל גם אתה כאחד מהם׃ 12 ואל תרא ביום אחיך ביום נכרו ואל תשמח לבני יהודה ביום אבדם ואל תגדל פיך ביום צרה׃ 13 אל תבוא בשער עמי ביום אידם אל תרא גם אתה ברעתו ביום אידו ואל תשלחנה בחילו ביום אידו׃ 14 ואל תעמד על הפרק להכרית את פליטיו ואל תסגר שרידיו ביום צרה׃ 15 כי קרוב יום יהוה על כל הגוים כאשר עשית יעשה לך גמלך ישוב בראשך׃ 16 כי כאשר שתיתם על הר קדשי ישתו כל הגוים תמיד ושתו ולעו והיו כלוא היו׃ 17 ובהר ציון תהיה פליטה והיה קדש וירשו בית יעקב את מורשיהם׃ 18 והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום ולא יהיה שריד לבית עשו כי יהוה דבר׃ 19 וירשו הנגב את הר עשו והשפלה את פלשתים וירשו את שדה אפרים ואת שדה שמרון ובנימן את הגלעד׃ 20 וגלת החל הזה לבני ישראל אשר כנענים עד צרפת וגלת ירושלם אשר בספרד ירשו את ערי הנגב׃ 21 ועלו מושעים בהר ציון לשפט את הר עשו והיתה ליהוה המלוכה׃
  • חבק׳ 3:3 : 3 אלוה מתימן יבוא וקדוש מהר פארן סלה כסה שמים הודו ותהלתו מלאה הארץ׃
  • מל׳ 1:3-4 : 3 ואת עשו שנאתי ואשים את הריו שממה ואת נחלתו לתנות מדבר׃ 4 כי תאמר אדום רששנו ונשוב ונבנה חרבות כה אמר יהוה צבאות המה יבנו ואני אהרוס וקראו להם גבול רשעה והעם אשר זעם יהוה עד עולם׃
  • רומ 1:22-23 : 22 ובאמרם חכמים אנחנו היו לכסילים׃ 23 וימירו את כבוד האלהים אשר איננו נפסד בדמות צלם אדם הנפסד צלם כל עוף והולך על ארבע ורמש האדמה׃

פסוקים דומים (AI)

פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.

  • עובד׳ 1:6-10
    5 פסוקים
    82%

    6איך נחפשו עשו נבעו מצפניו׃

    7עד הגבול שלחוך כל אנשי בריתך השיאוך יכלו לך אנשי שלמך לחמך ישימו מזור תחתיך אין תבונה בו׃

    8הלוא ביום ההוא נאם יהוה והאבדתי חכמים מאדום ותבונה מהר עשו׃

    9וחתו גבוריך תימן למען יכרת איש מהר עשו מקטל׃

    10מחמס אחיך יעקב תכסך בושה ונכרת לעולם׃

  • יר׳ 49:16-22
    7 פסוקים
    79%

    16תפלצתך השיא אתך זדון לבך שכני בחגוי הסלע תפשי מרום גבעה כי תגביה כנשר קנך משם אורידך נאם יהוה׃

    17והיתה אדום לשמה כל עבר עליה ישם וישרק על כל מכותה׃

    18כמהפכת סדם ועמרה ושכניה אמר יהוה לא ישב שם איש ולא יגור בה בן אדם׃

    19הנה כאריה יעלה מגאון הירדן אל נוה איתן כי ארגיעה אריצנו מעליה ומי בחור אליה אפקד כי מי כמוני ומי יעידני ומי זה רעה אשר יעמד לפני׃

    20לכן שמעו עצת יהוה אשר יעץ אל אדום ומחשבותיו אשר חשב אל ישבי תימן אם לא יסחבום צעירי הצאן אם לא ישים עליהם נוהם׃

    21מקול נפלם רעשה הארץ צעקה בים סוף נשמע קולה׃

    22הנה כנשר יעלה וידאה ויפרש כנפיו על בצרה והיה לב גבורי אדום ביום ההוא כלב אשה מצרה׃

  • יר׳ 49:8-10
    3 פסוקים
    77%

    8נסו הפנו העמיקו לשבת ישבי דדן כי איד עשו הבאתי עליו עת פקדתיו׃

    9אם בצרים באו לך לא ישארו עוללות אם גנבים בלילה השחיתו דים׃

    10כי אני חשפתי את עשו גליתי את מסתריו ונחבה לא יוכל שדד זרעו ואחיו ושכניו ואיננו׃

  • יח׳ 25:12-14
    3 פסוקים
    73%

    12כה אמר אדני יהוה יען עשות אדום בנקם נקם לבית יהודה ויאשמו אשום ונקמו בהם׃

    13לכן כה אמר אדני יהוה ונטתי ידי על אדום והכרתי ממנה אדם ובהמה ונתתיה חרבה מתימן ודדנה בחרב יפלו׃

    14ונתתי את נקמתי באדום ביד עמי ישראל ועשו באדום כאפי וכחמתי וידעו את נקמתי נאם אדני יהוה׃

  • 4כי תאמר אדום רששנו ונשוב ונבנה חרבות כה אמר יהוה צבאות המה יבנו ואני אהרוס וקראו להם גבול רשעה והעם אשר זעם יהוה עד עולם׃

  • 9הבישו חכמים חתו וילכדו הנה בדבר יהוה מאסו וחכמת מה להם׃

  • עמ׳ 1:11-12
    2 פסוקים
    71%

    11כה אמר יהוה על שלשה פשעי אדום ועל ארבעה לא אשיבנו על רדפו בחרב אחיו ושחת רחמיו ויטרף לעד אפו ועברתו שמרה נצח׃

    12ושלחתי אש בתימן ואכלה ארמנות בצרה׃

  • 12מי האיש החכם ויבן את זאת ואשר דבר פי יהוה אליו ויגדה על מה אבדה הארץ נצתה כמדבר מבלי עבר׃

  • עובד׳ 1:1-2
    2 פסוקים
    70%

    1¶ חזון עבדיה כה אמר אדני יהוה לאדום שמועה שמענו מאת יהוה וציר בגוים שלח קומו ונקומה עליה למלחמה׃

    2הנה קטן נתתיך בגוים בזוי אתה מאד׃

  • 19אמרת הנה הכית את אדום ונשאך לבך להכביד עתה שבה בביתך למה תתגרה ברעה ונפלת אתה ויהודה עמך׃

  • 13האם אין עזרתי בי ותשיה נדחה ממני׃

  • 10הכה הכית את אדום ונשאך לבך הכבד ושב בביתך ולמה תתגרה ברעה ונפלתה אתה ויהודה עמך׃

  • 21הלא נסע יתרם בם ימותו ולא בחכמה׃

  • 14לכן הנני יוסף להפליא את העם הזה הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבניו תסתתר׃

  • 15כשמחתך לנחלת בית ישראל על אשר שממה כן אעשה לך שממה תהיה הר שעיר וכל אדום כלה וידעו כי אני יהוה׃

  • 18והיה אדום ירשה והיה ירשה שעיר איביו וישראל עשה חיל׃

  • 20והחכמה מאין תבוא ואי זה מקום בינה׃

  • 28כי גוי אבד עצות המה ואין בהם תבונה׃

  • 19הביטו ארחות תמא הליכת שבא קוו למו׃

  • 9מי יבלני עיר מצור מי נחני עד אדום׃

  • 6ואחרי כן אשיב את שבות בני עמון נאם יהוה׃

  • 7זכר יהוה לבני אדום את יום ירושלם האמרים ערו ערו עד היסוד בה׃

  • 15אז נבהלו אלופי אדום אילי מואב יאחזמו רעד נמגו כל ישבי כנען׃

  • 4מה תתהללי בעמקים זב עמקך הבת השובבה הבטחה באצרתיה מי יבוא אלי׃

  • 13עמו חכמה וגבורה לו עצה ותבונה׃

  • 12והחכמה מאין תמצא ואי זה מקום בינה׃

  • 3מה יעצת ללא חכמה ותושיה לרב הודעת׃

  • 2וגם הוא חכם ויבא רע ואת דבריו לא הסיר וקם על בית מרעים ועל עזרת פעלי און׃

  • 10ואולם כלם תשבו ובאו נא ולא אמצא בכם חכם׃

  • 54אלוף מגדיאל אלוף עירם אלה אלופי אדום׃

  • 1¶ ויען אליפז התמני ויאמר׃

  • 10כי עברו איי כתיים וראו וקדר שלחו והתבוננו מאד וראו הן היתה כזאת׃

  • 9ונהפכו נחליה לזפת ועפרה לגפרית והיתה ארצה לזפת בערה׃

  • 10מי יבלני עיר מבצר מי נחני עד אדום׃