איוב 6:19
הביטו ארחות תמא הליכת שבא קוו למו׃
הביטו ארחות תמא הליכת שבא קוו למו׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
20בשו כי בטח באו עדיה ויחפרו׃
17בעת יזרבו נצמתו בחמו נדעכו ממקומם׃
18ילפתו ארחות דרכם יעלו בתהו ויאבדו׃
13משא בערב ביער בערב תלינו ארחות דדנים׃
14לקראת צמא התיו מים ישבי ארץ תימא בלחמו קדמו נדד׃
15כי מפני חרבות נדדו מפני חרב נטושה ומפני קשת דרוכה ומפני כבד מלחמה׃
6שפעת גמלים תכסך בכרי מדין ועיפה כלם משבא יבאו זהב ולבונה ישאו ותהלת יהוה יבשרו׃
30משמע ודומה משא חדד ותימא׃
12יחד יבאו גדודיו ויסלו עלי דרכם ויחנו סביב לאהלי׃
10מלכי תרשיש ואיים מנחה ישיבו מלכי שבא וסבא אשכר יקריבו׃
23ואת דדן ואת תימא ואת בוז ואת כל קצוצי פאה׃
24ואת כל מלכי ערב ואת כל מלכי הערב השכנים במדבר׃
13שובי שובי השולמית שובי שובי ונחזה בך מה תחזו בשולמית כמחלת המחנים׃
4כי הנה המלכים נועדו עברו יחדו׃
5המה ראו כן תמהו נבהלו נחפזו׃
6יגורו יצפינו המה עקבי ישמרו כאשר קוו נפשי׃
6איך נחפשו עשו נבעו מצפניו׃
9וחתו גבוריך תימן למען יכרת איש מהר עשו מקטל׃
7לאדום כה אמר יהוה צבאות האין עוד חכמה בתימן אבדה עצה מבנים נסרחה חכמתם׃
23ויחלו כמטר לי ופיהם פערו למלקוש׃
21ערב וכל נשיאי קדר המה סחרי ידך בכרים ואילים ועתודים בם סחריך׃
22רכלי שבא ורעמה המה רכליך בראש כל בשם ובכל אבן יקרה וזהב נתנו עזבוניך׃
22ואת עיבל ואת אבימאל ואת שבא׃
23ואת אופיר ואת חוילה ואת יובב כל אלה בני יקטן׃
19אלה המשרתים את המלך מלבד אשר נתן המלך בערי המבצר בכל יהודה׃
5יזכר אדיריו יכשלו בהלכותם ימהרו חומתה והכן הסכך׃
5כל הבאיש על עם לא יועילו למו לא לעזר ולא להועיל כי לבשת וגם לחרפה׃
6משא בהמות נגב בארץ צרה וצוקה לביא וליש מהם אפעה ושרף מעופף ישאו על כתף עירים חילהם ועל דבשת גמלים אוצרתם על עם לא יועילו׃
3והיה אם זרע ישראל ועלה מדין ועמלק ובני קדם ועלו עליו׃
5הן פראים במדבר יצאו בפעלם משחרי לטרף ערבה לו לחם לנערים׃
6אהלי אדום וישמעאלים מואב והגרים׃
7ועתה מה קויתי אדני תוחלתי לך היא׃
7וראה רכב צמד פרשים רכב חמור רכב גמל והקשיב קשב רב קשב׃
1¶ ומלכת שבא שמעה את שמע שלמה ותבוא לנסות את שלמה בחידות בירושלם בחיל כבד מאד וגמלים נשאים בשמים וזהב לרב ואבן יקרה ותבוא אל שלמה ותדבר עמו את כל אשר היה עם לבבה׃
16והוחלתי כי לא ידברו כי עמדו לא ענו עוד׃
12והמלך שלמה נתן למלכת שבא את כל חפצה אשר שאלה מלבד אשר הביאה אל המלך ותהפך ותלך לארצה היא ועבדיה׃
9כלה לחמס יבוא מגמת פניהם קדימה ויאסף כחול שבי׃
22ואל ארץ יביט והנה צרה וחשכה מעוף צוקה ואפלה מנדח׃
42וקול המון שלו בה ואל אנשים מרב אדם מובאים סובאים ממדבר ויתנו צמידים אל ידיהן ועטרת תפארת על ראשיהן׃
3ואדריהם שלחו צעוריהם למים באו על גבים לא מצאו מים שבו כליהם ריקם בשו והכלמו וחפו ראשם׃
24ויהודה בא על המצפה למדבר ויפנו אל ההמון והנם פגרים נפלים ארצה ואין פליטה׃
15חדד ותימא יטור נפיש וקדמה׃
9כי לי איים יקוו ואניות תרשיש בראשנה להביא בניך מרחוק כספם וזהבם אתם לשם יהוה אלהיך ולקדוש ישראל כי פארך׃
7הנה מטתו שלשלמה ששים גברים סביב לה מגברי ישראל׃
10כי עברו איי כתיים וראו וקדר שלחו והתבוננו מאד וראו הן היתה כזאת׃
3אליה יבאו רעים ועדריהם תקעו עליה אהלים סביב רעו איש את ידו׃
28בעד החלון נשקפה ותיבב אם סיסרא בעד האשנב מדוע בשש רכבו לבוא מדוע אחרו פעמי מרכבותיו׃
18והראש אחד יפנה דרך בית חרון והראש אחד יפנה דרך הגבול הנשקף על גי הצבעים המדברה׃
13שבא ודדן וסחרי תרשיש וכל כפריה יאמרו לך הלשלל שלל אתה בא הלבז בז הקהלת קהלך לשאת כסף וזהב לקחת מקנה וקנין לשלל שלל גדול׃