איוב 29:23
ויחלו כמטר לי ופיהם פערו למלקוש׃
ויחלו כמטר לי ופיהם פערו למלקוש׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
21לי שמעו ויחלו וידמו למו עצתי׃
22אחרי דברי לא ישנו ועלימו תטף מלתי׃
24אשחק אלהם לא יאמינו ואור פני לא יפילון׃
15חתו לא ענו עוד העתיקו מהם מלים׃
16והוחלתי כי לא ידברו כי עמדו לא ענו עוד׃
1¶ שאלו מיהוה מטר בעת מלקוש יהוה עשה חזיזים ומטר גשם יתן להם לאיש עשב בשדה׃
14כפרץ רחב יאתיו תחת שאה התגלגלו׃
13פצו עלי פיהם אריה טרף ושאג׃
131פי פערתי ואשאפה כי למצותיך יאבתי׃
1¶ האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי׃
2יערף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי כשעירם עלי דשא וכרביבים עלי עשב׃
24ולא אמרו בלבבם נירא נא את יהוה אלהינו הנתן גשם וירה ומלקוש בעתו שבעות חקות קציר ישמר לנו׃
27כי יגרע נטפי מים יזקו מטר לאדו׃
28אשר יזלו שחקים ירעפו עלי אדם רב׃
15הנה המה אמרים אלי איה דבר יהוה יבוא נא׃
16ואני לא אצתי מרעה אחריך ויום אנוש לא התאויתי אתה ידעת מוצא שפתי נכח פניך היה׃
10כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים ושמה לא ישוב כי אם הרוה את הארץ והולידה והצמיחה ונתן זרע לזרע ולחם לאכל׃
21וירחיבו עלי פיהם אמרו האח האח ראתה עינינו׃
24כי לפני לחמי אנחתי תבא ויתכו כמים שאגתי׃
22היש בהבלי הגוים מגשמים ואם השמים יתנו רבבים הלא אתה הוא יהוה אלהינו ונקוה לך כי אתה עשית את כל אלה׃
11הן הוחלתי לדבריכם אזין עד תבונתיכם עד תחקרון מלין׃
3יגעתי בקראי נחר גרוני כלו עיני מיחל לאלהי׃
5קויתי יהוה קותה נפשי ולדברו הוחלתי׃
6נפשי לאדני משמרים לבקר שמרים לבקר׃
8מזרם הרים ירטבו ומבלי מחסה חבקו צור׃
10פערו עלי בפיהם בחרפה הכו לחיי יחד עלי יתמלאון׃
14ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש ואספת דגנך ותירשך ויצהרך׃
23ובני ציון גילו ושמחו ביהוה אלהיכם כי נתן לכם את המורה לצדקה ויורד לכם גשם מורה ומלקוש בראשון׃
2כי פי רשע ופי מרמה עלי פתחו דברו אתי לשון שקר׃
10לכן ישיב עמו הלם ומי מלא ימצו למו׃
17העניים והאביונים מבקשים מים ואין לשונם בצמא נשתה אני יהוה אענם אלהי ישראל לא אעזבם׃
27כלם אליך ישברון לתת אכלם בעתו׃
1¶ למנצח לדוד מזמור קוה קויתי יהוה ויט אלי וישמע שועתי׃
4בעבור האדמה חתה כי לא היה גשם בארץ בשו אכרים חפו ראשם׃
41פתח צור ויזובו מים הלכו בציות נהר׃
23ונתן מטר זרעך אשר תזרע את האדמה ולחם תבואת האדמה והיה דשן ושמן ירעה מקניך ביום ההוא כר נרחב׃
3ולא תשעינה עיני ראים ואזני שמעים תקשבנה׃
16כי אמרתי פן ישמחו לי במוט רגלי עלי הגדילו׃
7וגם אנכי מנעתי מכם את הגשם בעוד שלשה חדשים לקציר והמטרתי על עיר אחת ועל עיר אחת לא אמטיר חלקה אחת תמטר וחלקה אשר לא תמטיר עליה תיבש׃
31ויבואו אליך כמבוא עם וישבו לפניך עמי ושמעו את דבריך ואותם לא יעשו כי עגבים בפיהם המה עשים אחרי בצעם לבם הלך׃
23ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח׃
19הביטו ארחות תמא הליכת שבא קוו למו׃
49עיני נגרה ולא תדמה מאין הפגות׃
13ואני כחרש לא אשמע וכאלם לא יפתח פיו׃
6יגורו יצפינו המה עקבי ישמרו כאשר קוו נפשי׃
4כי כה אמר יהוה אלי אשקוטה ואביטה במכוני כחם צח עלי אור כעב טל בחם קציר׃
23האזינו ושמעו קולי הקשיבו ושמעו אמרתי׃
7לכן אחי דמו והוחילו עד בוא האדון הנה האכר מחכה לטוב תבואת האדמה בהוחילו כי ירד עליה גשם יורה ומלקוש׃
27להשביע שאה ומשאה ולהצמיח מצא דשא׃
26ונתתי אותם וסביבות גבעתי ברכה והורדתי הגשם בעתו גשמי ברכה יהיו׃