איוב 28:21
ונעלמה מעיני כל חי ומעוף השמים נסתרה׃
ונעלמה מעיני כל חי ומעוף השמים נסתרה׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
7נתיב לא ידעו עיט ולא שזפתו עין איה׃
8לא הדריכהו בני שחץ לא עדה עליו שחל׃
20והחכמה מאין תבוא ואי זה מקום בינה׃
11מבכי נהרות חבש ותעלמה יצא אור׃
12והחכמה מאין תמצא ואי זה מקום בינה׃
13לא ידע אנוש ערכה ולא תמצא בארץ החיים׃
14תהום אמר לא בי היא וים אמר אין עמדי׃
22אבדון ומות אמרו באזנינו שמענו שמעה׃
23אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה׃
11מלפנו מבהמות ארץ ומעוף השמים יחכמנו׃
24רחוק מה שהיה ועמק עמק מי ימצאנו׃
21כי עיניו על דרכי איש וכל צעדיו יראה׃
14עבים סתר לו ולא יראה וחוג שמים יתהלך׃
8הבסוד אלוה תשמע ותגרע אליך חכמה׃
14ותמצא כקן ידי לחיל העמים וכאסף ביצים עזבות כל הארץ אני אספתי ולא היה נדד כנף ופצה פה ומצפצף׃
16כאשר נתתי את לבי לדעת חכמה ולראות את הענין אשר נעשה על הארץ כי גם ביום ובלילה שנה בעיניו איננו ראה׃
17וראיתי את כל מעשה האלהים כי לא יוכל האדם למצוא את המעשה אשר נעשה תחת השמש בשל אשר יעמל האדם לבקש ולא ימצא וגם אם יאמר החכם לדעת לא יוכל למצא׃
7ואולם שאל נא בהמות ותרך ועוף השמים ויגד לך׃
25ראיתי והנה אין האדם וכל עוף השמים נדדו׃
17כי חנם מזרה הרשת בעיני כל בעל כנף׃
21המחכים למות ואיננו ויחפרהו ממטמונים׃
21ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם׃
25כל אדם חזו בו אנוש יביט מרחוק׃
18שלשה המה נפלאו ממני וארבע לא ידעתים׃
15הוי המעמיקים מיהוה לסתר עצה והיה במחשך מעשיהם ויאמרו מי ראנו ומי יודענו׃
23לגבר אשר דרכו נסתרה ויסך אלוה בעדו׃
26המבינתך יאבר נץ יפרש כנפו לתימן׃
11או חשך לא תראה ושפעת מים תכסך׃
21הלא נסע יתרם בם ימותו ולא בחכמה׃
23עד יפלח חץ כבדו כמהר צפור אל פח ולא ידע כי בנפשו הוא׃
26והיתה נבלתך למאכל לכל עוף השמים ולבהמת הארץ ואין מחריד׃
1¶ מדוע משדי לא נצפנו עתים וידעו לא חזו ימיו׃
5התעוף עיניך בו ואיננו כי עשה יעשה לו כנפים כנשר ועיף השמים׃
3מי זה מעלים עצה בלי דעת לכן הגדתי ולא אבין נפלאות ממני ולא אדע׃
13מי יתן בשאול תצפנני תסתירני עד שוב אפך תשית לי חק ותזכרני׃
5התפל צפור על פח הארץ ומוקש אין לה היעלה פח מן האדמה ולכוד לא ילכוד׃
19אי זה הדרך ישכן אור וחשך אי זה מקמו׃
27אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה׃
28ויאמר לאדם הן יראת אדני היא חכמה וסור מרע בינה׃
10החיה וכל בהמה רמש וצפור כנף׃
8כצפור נודדת מן קנה כן איש נודד ממקומו׃
18אשר חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם׃
23יתן לו לבטח וישען ועיניהו על דרכיהם׃
4עד מתי תאבל הארץ ועשב כל השדה ייבש מרעת ישבי בה ספתה בהמות ועוף כי אמרו לא יראה את אחריתנו׃
12כי גם לא ידע האדם את עתו כדגים שנאחזים במצודה רעה וכצפרים האחזות בפח כהם יוקשים בני האדם לעת רעה כשתפול עליהם פתאם׃
22הלאל ילמד דעת והוא רמים ישפוט׃
8ותבא חיה במו ארב ובמעונתיה תשכן׃
8צפור שמים ודגי הים עבר ארחות ימים׃
13על מפלתו ישכנו כל עוף השמים ואל פארתיו היו כל חית השדה׃
9עין שזפתו ולא תוסיף ולא עוד תשורנו מקומו׃