איוב 28:22
אבדון ומות אמרו באזנינו שמענו שמעה׃
אבדון ומות אמרו באזנינו שמענו שמעה׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
21ונעלמה מעיני כל חי ומעוף השמים נסתרה׃
47פחד ופחת היה לנו השאת והשבר׃
23אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה׃
15כי אמרתם כרתנו ברית את מות ועם שאול עשינו חזה שיט שוטף כי עבר לא יבואנו כי שמנו כזב מחסנו ובשקר נסתרנו׃
27הנה זאת חקרנוה כן היא שמענה ואתה דע לך׃
21קול פחדים באזניו בשלום שודד יבואנו׃
22ותקרב לשחת נפשו וחיתו לממתים׃
8אך אמרת באזני וקול מלין אשמע׃
5הרפאים יחוללו מתחת מים ושכניהם׃
6ערום שאול נגדו ואין כסות לאבדון׃
22ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם כי כלה ונחרצה שמעתי מאת אדני יהוה צבאות על כל הארץ׃
23האזינו ושמעו קולי הקשיבו ושמעו אמרתי׃
21כי עלה מות בחלונינו בא בארמנותינו להכרית עולל מחוץ בחורים מרחבות׃
22דבר כה נאם יהוה ונפלה נבלת האדם כדמן על פני השדה וכעמיר מאחרי הקצר ואין מאסף׃
22קול מלחמה בארץ ושבר גדול׃
17הנגלו לך שערי מות ושערי צלמות תראה׃
12ואלי דבר יגנב ותקח אזני שמץ מנהו׃
16ואם בינה שמעה זאת האזינה לקול מלי׃
20מבקר לערב יכתו מבלי משים לנצח יאבדו׃
21הלא נסע יתרם בם ימותו ולא בחכמה׃
11שאול ואבדון נגד יהוה אף כי לבות בני אדם׃
27אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה׃
28ויאמר לאדם הן יראת אדני היא חכמה וסור מרע בינה׃
20אם לא נכחד קימנו ויתרם אכלה אש׃
3אשר שמענו ונדעם ואבותינו ספרו לנו׃
7כמו פלח ובקע בארץ נפזרו עצמינו לפי שאול׃
2שמעו שמוע ברגז קלו והגה מפיו יצא׃
1¶ הן כל ראתה עיני שמעה אזני ותבן לה׃
17אזנים להם ולא יאזינו אף אין יש רוח בפיהם׃
24שמענו את שמעו רפו ידינו צרה החזיקתנו חיל כיולדה׃
25קפדה בא ובקשו שלום ואין׃
14מתים בל יחיו רפאים בל יקמו לכן פקדת ותשמידם ותאבד כל זכר למו׃
18אם יבלענו ממקומו וכחש בו לא ראיתיך׃
7נתיב לא ידעו עיט ולא שזפתו עין איה׃
10כי שמעתי דבת רבים מגור מסביב הגידו ונגידנו כל אנוש שלומי שמרי צלעי אולי יפתה ונוכלה לו ונקחה נקמתנו ממנו׃
8הבסוד אלוה תשמע ותגרע אליך חכמה׃
17כי יחדו בקר למו צלמות כי יכיר בלהות צלמות׃
16מכנף הארץ זמרת שמענו צבי לצדיק ואמר רזי לי רזי לי אוי לי בגדים בגדו ובגד בוגדים בגדו׃
1¶ למנצח לבני קרח משכיל אלהים באזנינו שמענו אבותינו ספרו לנו פעל פעלת בימיהם בימי קדם׃
22קול שמועה הנה באה ורעש גדול מארץ צפון לשום את ערי יהודה שממה מעון תנים׃
22כי פתאם יקום אידם ופיד שניהם מי יודע׃
7אך שמע נא הדבר הזה אשר אנכי דבר באזניך ובאזני כל העם׃
23כי פחד אלי איד אל ומשאתו לא אוכל׃
25ועתה למה נמות כי תאכלנו האש הגדלה הזאת אם יספים אנחנו לשמע את קול יהוה אלהינו עוד ומתנו׃
21וירחיבו עלי פיהם אמרו האח האח ראתה עינינו׃
12נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור׃
12לכן כה אמר יהוה אלהי ישראל הנני מביא רעה על ירושלם ויהודה אשר כל שמעיו תצלנה שתי אזניו׃
21בשוט לשון תחבא ולא תירא משד כי יבוא׃
27בבא כשאוה פחדכם ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה׃