איוב 29:15
עינים הייתי לעור ורגלים לפסח אני׃
עינים הייתי לעור ורגלים לפסח אני׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
16אב אנכי לאביונים ורב לא ידעתי אחקרהו׃
17ואשברה מתלעות עול ומשניו אשליך טרף׃
11כי אזן שמעה ותאשרני ועין ראתה ותעידני׃
12כי אמלט עני משוע ויתום ולא עזר לו׃
13ברכת אבד עלי תבא ולב אלמנה ארנן׃
14צדק לבשתי וילבשני כמעיל וצניף משפטי׃
18ושמעו ביום ההוא החרשים דברי ספר ומאפל ומחשך עיני עורים תראינה׃
18החרשים שמעו והעורים הביטו לראות׃
19מי עור כי אם עבדי וחרש כמלאכי אשלח מי עור כמשלם ועור כעבד יהוה׃
16והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו אדריכם אשים מחשך לפניהם לאור ומעקשים למישור אלה הדברים עשיתם ולא עזבתים׃
2מי יתנני כירחי קדם כימי אלוה ישמרני׃
3בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך׃
4כאשר הייתי בימי חרפי בסוד אלוה עלי אהלי׃
5בעוד שדי עמדי סביבותי נערי׃
6ברחץ הליכי בחמה וצור יצוק עמדי פלגי שמן׃
7בצאתי שער עלי קרת ברחוב אכין מושבי׃
8ראוני נערים ונחבאו וישישים קמו עמדו׃
7לפקח עינים עורות להוציא ממסגר אסיר מבית כלא ישבי חשך׃
5אז תפקחנה עיני עורים ואזני חרשים תפתחנה׃
19אם אראה אובד מבלי לבוש ואין כסות לאביון׃
8הוציא עם עור ועינים יש וחרשים ואזנים למו׃
23ואהי תמים עמו ואשתמר מעוני׃
24וישב יהוה לי כצדקי כבר ידי לנגד עיניו׃
24ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני׃
25וישב יהוה לי כצדקתי כברי לנגד עיניו׃
25אם לא בכיתי לקשה יום עגמה נפשי לאביון׃
2ואני כמעט נטוי רגלי כאין שפכה אשרי׃
22ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך׃
13ואני כחרש לא אשמע וכאלם לא יפתח פיו׃
14ואהי כאיש אשר לא שמע ואין בפיו תוכחות׃
21אם הניפותי על יתום ידי כי אראה בשער עזרתי׃
16אם אמנע מחפץ דלים ועיני אלמנה אכלה׃
8יהוה פקח עורים יהוה זקף כפופים יהוה אהב צדיקים׃
16דן דין עני ואביון אז טוב הלוא היא הדעת אתי נאם יהוה׃
16או כנפל טמון לא אהיה כעללים לא ראו אור׃
22ואני אמרתי בחפזי נגרזתי מנגד עיניך אכן שמעת קול תחנוני בשועי אליך׃
15עיני תמיד אל יהוה כי הוא יוציא מרשת רגלי׃
5אדני יהוה פתח לי אזן ואנכי לא מריתי אחור לא נסוגתי׃
30ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשעים יום יום משחקת לפניו בכל עת׃
17אחוך שמע לי וזה חזיתי ואספרה׃
33משוה רגלי כאילות ועל במתי יעמידני׃
9נאלמתי לא אפתח פי כי אתה עשית׃
6והצגני למשל עמים ותפת לפנים אהיה׃
7ותכה מכעש עיני ויצרי כצל כלם׃
3כי בן הייתי לאבי רך ויחיד לפני אמי׃
10ואלבישך רקמה ואנעלך תחש ואחבשך בשש ואכסך משי׃
7אם תטה אשרי מני הדרך ואחר עיני הלך לבי ובכפי דבק מאום׃
25אבחר דרכם ואשב ראש ואשכון כמלך בגדוד כאשר אבלים ינחם׃
36תרחיב צעדי תחתי ולא מעדו קרסלי׃
34משוה רגליו כאילות ועל במותי יעמדני׃