יוחנן 13:4
ויקם מעל השלחן ויפשט את בגדיו ויקח מטפחת ויחגרה׃
ויקם מעל השלחן ויפשט את בגדיו ויקח מטפחת ויחגרה׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
5ואחר יצק מים בכיור ויחל לרחץ את רגלי תלמידיו ולנגב במטפחת אשר הוא חגור בה׃
6ויקרב אל שמעון פטרוס והוא אמר אליו אדני האתה תרחץ את רגלי׃
7ויען ישוע ויאמר אליו את אשר אני עשה אינך ידע כעת ואחרי כן תדע׃
8ויאמר אליו פטרוס לעולם לא תרחץ את רגלי ויען ישוע אם לא ארחץ אתך אין לך חלק עמי׃
9ויאמר אליו שמעון פטרוס אדני לא לבד את רגלי כי אם גם את ידי ואת ראשי׃
10ויאמר אליו ישוע המרחץ אין לו לרחץ עוד כי אם את הרגלים כי כלו טהור הוא ואתם טהורים אך לא כלכם׃
11כי ידע מי ימסרהו על כן אמר לא כלכם טהורים׃
12ויהי אחרי אשר רחץ את רגלים וילבש את בגדיו וישב להסב ויאמר אליהם הידעתם מה הדבר אשר עשיתי לכם׃
13אתם קראים לי רב ואדון והיטבתם אשר דברתם כי אני הוא׃
14לכן אם אני המורה והאדון רחצתי את רגליכם גם אתם חיבים לרחץ איש את רגלי אחיו׃
15כי מופת נתתי לכם למען תעשו גם אתם כאשר עשיתי לכם׃
1¶ ולפני חג הפסח כשידע ישוע כי באה שעתו לעבר מן העולם הזה אל אביו כאשר אהב את בחיריו אשר בעולם כן אהבם עד הקץ׃
2ויהי אחרי החל הסעודה והשטן נתן בלב יהודה בן שמעון איש קריות למסרו׃
3וידע ישוע כי נתן אביו את הכל בידו וכי מאלהים בא ואל אלהים ישוב׃
27כי מי הוא הגדול אם המסב או המשרת הלא המסב ואני הנני בתוככם כמו המשרת׃
14ויהי כאשר הגיעה השעה ויסב הוא ושנים עשר השליחים אתו׃
7כי אם הפשיט את עצמו וילבש דמות עבד וידמה לבני אדם וימצא בתכונתו כבן אדם׃
31אך למען ידע העולם כי את אבי אני אהב וכאשר צוני אבי כן אני עשה קומו ונלכה מזה׃
42קומו ונלכה הנה המוסר אותי קרב׃
25ויפל על לב ישוע ויאמר אליו אדני מי הוא׃
26ויען ישוע הנה זה הוא אשר אטבל פתי לתתו לו ויטבל את פתו ויתן אל יהודה בן שמעון איש קריות׃
27ואחרי בלעו בא השטן אל קרבו ויאמר אליו ישוע את אשר תעשה עשה מהרה׃
51ונער אחד הלך אחריו מעטף בסדין לכסות את ערותו ויאחזהו הנערים׃
52והוא עזב את הסדין בידם וינס ערם מפניהם׃
46וישלחו בו את ידיהם ויתפשהו׃
30והוא בקחתו את פת הלחם מהר לצאת החוצה ויהי לילה׃
31הוא יצא וישוע אמר עתה נתפאר בן האדם והאלהים נתפאר בו׃
7והסודר אשר היתה על ראשו איננה מנחת אצל התכריכין כי אם מקפלת לבדה במקומה׃
13ויבא ישוע ויקח את הלחם ויתן להם וגם את הדגים׃
22ויהי באכלם ויקח ישוע לחם ויברך ויבצע ויתן להם ויאמר קחו אכלו זה הוא גופי׃
23ויקח את הכוס ויברך ויתן להם וישתו ממנה כלם׃
23והם החלו לחקר איש את רעהו מי הוא זה מהם אשר יעשה זאת׃
11והגדול בכם יהי לכם למשרת׃
8ויאמר אליו ישוע קום שא את משכבך והתהלך׃
59ויקח יוסף את הגויה ויכרך אותה בסדין טהור׃
8הלא יאמר אליו הכן לי ארוחת הערב וחגר מתניך ושרתני עד אם כליתי לאכל ולשתות ואחר תאכל ותשתה גם אתה׃
23ואחד מתלמידיו מסב על חיק ישוע אשר ישוע אהבו׃
44ויפן אל האשה ויאמר אל שמעון הראית את האשה הזאת הנה באתי אל ביתך ומים על רגלי לא נתת והיא הרטיבה את רגלי בדמעות ותנגב בשערותיה׃
35וישב ויקרא אל שנים העשר ויאמר אליהם איש כי יחפץ להיות הראשון הוא יהיה האחרון לכלם ומשרת כלם׃
20ויען ויאמר אליהם אחד משנים העשר הוא הטבל עמי בקערה׃
13ובתוך שבע המנרות דמות בן אדם לבוש מעיל וחגור אזור זהב על לבו׃
28כאשר בן האדם לא בא למען ישרתוהו כי אם לשרת ולתת את נפשו כפר תחת רבים׃
44ויצא המת וידיו ורגליו כרוכת בתכריכין ופיו לוטים בסודר ויאמר אליהם ישוע התירו אתו וילך לדרכו׃
14ובאשר יבוא שמה אמרו לבעל הבית כה אמר הרב איה המלון אשת אכלה שם את הפסח עם תלמידי׃
18לא על כלכם דברתי יודע אני את אשר בחרתי בהם אך למען ימלא הכתוב אוכל לחמי הגדיל עלי עקב׃
16ויצאו תלמידיו ויבאו העירה וימצאו כאשר דבר להם ויכינו את הפסח׃
17ויהי בערב ויבא עם שנים העשר׃
13ויבא ישוע מן הגליל הירדנה אל יוחנן להטבל על ידו׃
2ואולם ישוע הוא לא הטביל כי אם תלמידיו׃
44והמוסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא אותו תפשו והוליכהו אל ימלט׃