יוחנן 7:1
¶ אחרי הדברים האלה הלך ישוע בארץ הגליל הלוך ועבור כי לא אבה להתהלך ביהודה על אשר בקשו היהודים להרגו׃
¶ אחרי הדברים האלה הלך ישוע בארץ הגליל הלוך ועבור כי לא אבה להתהלך ביהודה על אשר בקשו היהודים להרגו׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
2ויקרב חג היהודים הוא חג הסכות׃
3ויאמרו אליו אחיו קום ולך מזה ארצה יהודה למען יראו גם תלמידיך את המעשים אשר אתה עשה׃
7לא יוכל העולם לשנוא אתכם ואתי ישנא באשר אני מעיד עליו כי רעים מעלליו׃
8עלו אתם לחג את החג אני לא אעלה אל החג הזה כי עתי לא מלאה עד עתה׃
9כזאת דבר וישב בגליל׃
10ויהי כאשר עלו אחיו לרגל ויעל גם הוא לא בגלוי כי אם כמסתתר׃
11והיהודים בקשהו בחג ויאמרו איה הוא׃
16ועל כן רדפו היהודים את ישוע ויבקשו המיתו על כי עשה כזאת בשבת׃
13אך אין איש מדבר עליו בגלוי מפני יראת היהודים׃
14ויהי בחצי ימי החג עלה ישוע אל המקדש וילמד׃
53ויועצו יחדו להמיתו מהיום ההוא והלאה׃
54על כן לא התהלך ישוע עוד בתוך היהודים בגלוי כי אם סר משם לארץ הקרובה אל המדבר אל עיר עפרים ויגר שם עם תלמידיו׃
55ויקרבו ימי הפסח ליהודים ועם רב עלו מן הארץ ירושלימה לפני הפסח למען יטהרו׃
56ויבקשו את ישוע ובעמדם בבית המקדש נדברו לאמר מה תחשבו הכי לא יבוא אל החג׃
57והכהנים הגדולים והפרושים גזרו גזרה אשר אם ידע איש את מקומו יודיענו למען יתפשהו׃
7מאחרי כן אמר לתלמידיו לכו ונשובה לארץ יהודה׃
8ויאמרו אליו תלמידיו רבי עתה זה בקשו היהודים לסקלך ואתה תשוב שמה׃
1¶ אחר הדברים האלה היה חג ליהודים ויעל ישוע ירושלים׃
25ויאמרו אנשים מישבי ירושלים הלא זה הוא אשר בקשו להמיתו׃
34תשחרנני ולא תמצאנני ובאשר אני שם אתם לא תוכלו לבוא׃
35ויאמרו היהודים איש רעהו אנה ילך זה ואנחנו לא נמצאהו הכי ילך אל הנפוצים בין היונים וילמד אנשי יון׃
36מה זה הדבר אשר אמר תשחרנני ולא תמצאנני ובאשר אני שם אתם לא תוכלו לבוא׃
3ויעזב את ארץ יהודה וילך שנית הגלילה׃
1¶ ויהי אחרי כן ויצא ישוע אל עבר ים הגליל אשר לטיבריה׃
7וישוע סר משם עם תלמידיו אל יד הים וילכו אחריו המון עם רב מן הגליל ומיהודה׃
19הלא משה נתן לכם את התורה ואין איש מכם עשה התורה מדוע תבקשו להרגני׃
20ויען העם ויאמר שד בקרבך מי מבקש להרגך׃
30ויבקשו לתפשו ואיש לא שלח בו יד כי לא בא עתו׃
20כדברים האלה דבר בבית האוצר בלמדו במקדש ולא תפשו איש כי לא בא עתו׃
21ויוסף ישוע ויאמר אליהם אני הלך מזה ותבקשוני ובחטאתכם תמותו אל אשר אני הלך שמה אתם לא תוכלו לבוא׃
22ויאמרו היהודים ההמת ימית את נפשו כי אמר אל אשר אני הולך שמה אתם לא תוכלו לבוא׃
45ויהי הוא בא ארץ הגליל ויאספהו אנשי הגליל כי ראו את כל אשר עשה בירושלים בימי החג כי גם הם עלו לחג את החג׃
31אז ירימו היהודים כפעם בפעם אבנים לסקלו׃
59אז ירימו אבנים לרגם אתו וישוע התעלם ויצא מן המקדש ויעבר בתוכם עבור וחלוף׃
39אז ישובו ויבקשו לתפשו וימלט מידם׃
40וילך וישב אל עבר הירדן אל המקום אשר הטביל שם יוחנן בתחלה וישב שם׃
44ומקצתם רצו לתפשו ואיש לא שלח בו יד׃
13ויקרבו ימי חג הפסח אשר ליהודים ויעל ישוע ירושלים׃
22ויהי אחרי הדברים האלה ויבא ישוע ותלמידיו אל ארץ יהודה ויגר שם עמהם ויטבל׃
43ויהי מקץ שני הימים ויצא משם ללכת הגלילה׃
30אך הוא עבר בתוכם וילך לדרכו׃
7ויסף וישאל אתם את מי תבקשו ויאמרו את ישוע הנצרי׃
2והכהנים הגדולים והסופרים מבקשים איך יהרגהו כי יראו מפני העם׃
1¶ ויהי ככלות ישוע לדבר את הדברים האלה ויסע מן הגליל ויבא אל גבול יהודה בעבר הירדן׃
4וימי הפסח חג היהודים קרבו לבוא׃
1¶ ויהי יומים לפני חג הפסח והמצות ויבקשו הכהנים הגדולים והסופרים איך יתפשהו בערמה להמיתו׃
11כי בגללו באו שמה רבים מן היהודים ויאמינו בישוע׃
18ותלמידי יוחנן הגידו לו את כל אלה׃
18אז יוסיפו היהודים לבקש את נפשו כי מלבד אשר חלל את השבת עוד אמר כי האלהים הוא אביו וידמה לאלהים׃
30ויצאו משם ויעברו בגליל ולא אבה להודע לאיש׃