יוחנן 7:47
ויאמרו אליהם הפרושים הכי נדהתם גם אתם׃
ויאמרו אליהם הפרושים הכי נדהתם גם אתם׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
48הגם האמין בו איש מן השרים או מן הפרושים׃
40ואשר היו עמו מן הפרושים שמעו דבריו ויאמרו אליו הגם אנחנו עורים׃
45וישובו המשרתים אל הכהנים הגדולים והפרושים והמה אמרו אליהם מדוע לא הבאתם אתו׃
46ויענו העבדים מעולם לא דבר איש כאיש הזה׃
32והפרושים שמעו את העם מתלחשים עליו כזאת וישלחו הפרושים וראשי הכהנים משרתים לתפשו׃
47אז יקהילו הכהנים הגדולים והפרושים את הסנהדרין ויאמרו מה נעשה כי האיש הלזה עשה אתות הרבה׃
19והפרושים דברו איש את אחיו לאמר הראיתם כי הועיל לא תועילו מאומה הנה כל העולם נמשך אחריו׃
15וילכו הפרושים ויתיעצו איך יכשילהו בדבר׃
41ויהי בהקהל הפרושים וישאלם ישוע לאמר׃
12ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו הידעת כי הפרושים בשמעם את הדבר הזה נכשלו בו׃
45ויהי כשמע הכהנים הגדולים והפרושים את משליו ויבינו כי עליהם דבר׃
13ויאמרו הפרושים על נשפך מעיד אתה עדותך איננה נאמנה׃
1¶ ויקהלו אליו הפרושים ומן הסופרים אשר באו מירושלים׃
4ויען ישוע ויאמר להם ראו פן יתעה אתכם איש׃
5ויען אתם ישוע ויחל לדבר ראו פן יתעה אתכם איש׃
34ויען אתו ישוע המלבך תדבר זאת או אחרים הגידו לך עלי׃
20ויען העם ויאמר שד בקרבך מי מבקש להרגך׃
57והכהנים הגדולים והפרושים גזרו גזרה אשר אם ידע איש את מקומו יודיענו למען יתפשהו׃
13וישלחו אליו אנשים מן הפרושים ומן ההורדוסים ללכד אתו בדברו׃
14וישמעו כל זאת גם הפרושים אשר הם אהבי כסף וילעגו לו׃
1¶ ויאמר הכהן הגדול האמת הוא אשר דברו׃
47אשר מאת האלהים הוא ישמע את דברי האלהים על כן אתם לא שמעתם כי אינכם מאת האלהים׃
48אז יענו היהודים ויאמרו אליו הלא הטבנו אשר דברנו כי שמרוני אתה ושד בך׃
11איך לא תבינו כי לא על הלחם אמרתי אליכם השמרו לכם משאר הפרושים והצדוקים׃
12אז הבינו כי לא אמר להשמר משאר הלחם כי אם מלמוד הפרושים והצדוקים׃
31ויען אתם ישוע עתה תאמינו׃
34והפרושים אמרו על ידי שר השדים מגרש הוא את השדים׃
34והפרושים כשמעם כי סכר פי הצדוקים ויועדו יחדו׃
39ויאמר אליו האדון כעת אתם הפרושים מטהרים את הכום והקערה מחוץ והפנימי אשר בכם הוא מלא גזל ורשע׃
42אולם רבים אף מן השרים האמינו בו אך בגלל הפרושים לא הודו למען אשר לא ינדו׃
53ויהי כדברו להם את אלה ויחלו הסופרים והפרושים לשטם אותו מאד ולהקשות לו בדברים רבים׃
38ויענו מן הסופרים והפרושים ויאמרו רבי חפצנו לראות אות מידך׃
31ויחשבו כה וכה בקרבם לאמר אם נאמר מן השמים יאמר מדוע אפוא לא האמנתם לו׃
24ויאמרו אליו הפרושים ראה מה המה עשים בשבת דבר אשר לא יעשה׃
52מי מהנביאים אשר לא רדפוהו אבותיכם אף המיתו את המבשרים מקדם ביאת הצדיק אשר עתה הייתם אתם מוסריו ומרצחיו׃
5ויחשבו בלבם לאמר אם נאמר מן השמים ואמר למה זה לא האמנתם לו׃
25ויאמרו אנשים מישבי ירושלים הלא זה הוא אשר בקשו להמיתו׃
1¶ אז באו אל ישוע הסופרים והפרושים אשר מירושלים׃
11ויצאו הפרושים ויחלו להתוכח אתו וישאלו מעמו אות מן השמים והם מנסים אתו׃
30אך הפרושים ובעלי התורה נאצו את עצת האלהים על נפשם ולא נטבלו על ידו׃
31ויאמר האדון עתה אל מי אדמה את אנשי הדור הזה ואל מי הם דמים׃
50ויאמר אליהם נקדימון אשר בא אליו בלילה והוא היה אחד מהם׃
45ויען אחד מבעלי התורה ויאמר אליו רבי בדבריך אלה תחרף גם אתנו׃
12ותהי תלונה רבה על אדותיו בתוך העם אלה אמרו טוב הוא ואלה אמרו לא כי מתעה הוא את העם׃
5וישאלו אותו הפרושים והסופרים מדוע תלמידיך אינם נהגים על פי קבלת הזקנים כי אכלים לחם בלא נטבילת ידים׃
7ויסף וישאל אתם את מי תבקשו ויאמרו את ישוע הנצרי׃
16ויאמר ישוע עדנה גם אתם באין בינה׃
17לכן הגידה נא לנו את דעתך הנכון לנו לתת מס אל הקיסר אם לא׃
39ומקצת פרושים אשר בתוך העם אמרו אליו רבי גער בתלמידיך׃
3ויען ויאמר אליהם מה צוה אתכם משה׃