יוחנן 7:48
הגם האמין בו איש מן השרים או מן הפרושים׃
הגם האמין בו איש מן השרים או מן הפרושים׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
44ומקצתם רצו לתפשו ואיש לא שלח בו יד׃
45וישובו המשרתים אל הכהנים הגדולים והפרושים והמה אמרו אליהם מדוע לא הבאתם אתו׃
46ויענו העבדים מעולם לא דבר איש כאיש הזה׃
47ויאמרו אליהם הפרושים הכי נדהתם גם אתם׃
42אולם רבים אף מן השרים האמינו בו אך בגלל הפרושים לא הודו למען אשר לא ינדו׃
43כי אהבו כבוד אנשים יותר מכבוד האלהים׃
44ויקרא ישוע ויאמר המאמין בי לא בי הוא מאמין כי אם בשלח אתי׃
49רק ההמון הזה אשר אינם ידעים את התורה ארורים המה׃
50ויאמר אליהם נקדימון אשר בא אליו בלילה והוא היה אחד מהם׃
51התשפט תורתנו איש בטרם תחקרהו לדעת את אשר עשה׃
31ורבים מן העם האמינו בו ויאמרו אם יבא המשיח הגם יעשה אתות רבות מאשר עשה זה׃
32והפרושים שמעו את העם מתלחשים עליו כזאת וישלחו הפרושים וראשי הכהנים משרתים לתפשו׃
46ומקצתם הלכו אל הפרושים ויגידו להם את אשר עשה ישוע׃
47אז יקהילו הכהנים הגדולים והפרושים את הסנהדרין ויאמרו מה נעשה כי האיש הלזה עשה אתות הרבה׃
48אם נניח לו לעשות כלם יאמינו בו ובאו הרומיים ולקחו גם את אדמתנו וגם את עמנו׃
49ואחד מהם קיפא שמו והוא כהן גדול בשנה ההיא אמר אליהם הן לא תדעו מאומה׃
19והפרושים דברו איש את אחיו לאמר הראיתם כי הועיל לא תועילו מאומה הנה כל העולם נמשך אחריו׃
40ואשר היו עמו מן הפרושים שמעו דבריו ויאמרו אליו הגם אנחנו עורים׃
25ויאמרו אנשים מישבי ירושלים הלא זה הוא אשר בקשו להמיתו׃
26והנה הוא דבר בגלוי ולא יגערו בו האף אמנם ידעו ראשינו כי באמת זה הוא המשיח׃
41ויהי בהקהל הפרושים וישאלם ישוע לאמר׃
37רבים האתות אשר עשה לעיניהם ובכל זאת לא האמינו בו׃
38למלאת דבר ישעיהו הנביא אשר אמר יהוה מי האמין לשמעתנו וזרוע יהוה על מי נגלתה׃
45ויהי כשמע הכהנים הגדולים והפרושים את משליו ויבינו כי עליהם דבר׃
1¶ ויהי איש אחד בתוך הפרושים ושמו נקדימון שר ליהודים׃
57והכהנים הגדולים והפרושים גזרו גזרה אשר אם ידע איש את מקומו יודיענו למען יתפשהו׃
5כי אחיו גם הם לא האמינו בו׃
13ויאמרו הפרושים על נשפך מעיד אתה עדותך איננה נאמנה׃
1¶ ויהי כאשר נודע לאדון כי שמעו הפרושים אשר ישוע העמיד והטביל תלמידים הרבה מיוחנן׃
30אך הפרושים ובעלי התורה נאצו את עצת האלהים על נפשם ולא נטבלו על ידו׃
31ויען אתם ישוע עתה תאמינו׃
36ויען ויאמר מי הוא זה אדני למען אאמין בו׃
31ויחשבו כה וכה בקרבם לאמר אם נאמר מן השמים יאמר מדוע אפוא לא האמנתם לו׃
5ויחשבו בלבם לאמר אם נאמר מן השמים ואמר למה זה לא האמנתם לו׃
46מי בכם על עון יוכיחני ואם אמת דברתי מדוע לא תאמינו לי׃
15וילכו הפרושים ויתיעצו איך יכשילהו בדבר׃
1¶ ויקהלו אליו הפרושים ומן הסופרים אשר באו מירושלים׃
38ודברו איננו שכן בקרבכם כי אינכם מאמינים לשלוחו׃
38ויענו מן הסופרים והפרושים ויאמרו רבי חפצנו לראות אות מידך׃
10ויען ישוע ויאמר אליו רבן של ישראל אתה וזאת לא ידעת׃
24ויאמרו אליו הפרושים ראה מה המה עשים בשבת דבר אשר לא יעשה׃
34והפרושים כשמעם כי סכר פי הצדוקים ויועדו יחדו׃
42ויאמינו בו רבים במקום ההוא׃
48ויאמר אליו ישוע אם לא תראו אתות ומופתים לא תאמינו׃
30ויהי בדברו זאת ויאמינו בו רבים׃
13וישלחו אליו אנשים מן הפרושים ומן ההורדוסים ללכד אתו בדברו׃
34ויען אתו ישוע המלבך תדבר זאת או אחרים הגידו לך עלי׃
39ומקצת פרושים אשר בתוך העם אמרו אליו רבי גער בתלמידיך׃
52מי מהנביאים אשר לא רדפוהו אבותיכם אף המיתו את המבשרים מקדם ביאת הצדיק אשר עתה הייתם אתם מוסריו ומרצחיו׃
5וישאלו אותו הפרושים והסופרים מדוע תלמידיך אינם נהגים על פי קבלת הזקנים כי אכלים לחם בלא נטבילת ידים׃