ויקרא 24:17
ואיש כי יכה כל נפש אדם מות יומת׃
ואיש כי יכה כל נפש אדם מות יומת׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
12מכה איש ומת מות יומת׃
21ומכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת׃
16ואם בכלי ברזל הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח׃
17ואם באבן יד אשר ימות בה הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח׃
18או בכלי עץ יד אשר ימות בו הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח׃
19גאל הדם הוא ימית את הרצח בפגעו בו הוא ימיתנו׃
20ואם בשנאה יהדפנו או השליך עליו בצדיה וימת׃
21או באיבה הכהו בידו וימת מות יומת המכה רצח הוא גאל הדם ימית את הרצח בפגעו בו׃
15ואל בני ישראל תדבר לאמר איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו׃
16ונקב שם יהוה מות יומת רגום ירגמו בו כל העדה כגר כאזרח בנקבו שם יומת׃
14וכי יזד איש על רעהו להרגו בערמה מעם מזבחי תקחנו למות׃
15ומכה אביו ואמו מות יומת׃
16וגנב איש ומכרו ונמצא בידו מות יומת׃
17ומקלל אביו ואמו מות יומת׃
18וכי יריבן אנשים והכה איש את רעהו באבן או באגרף ולא ימות ונפל למשכב׃
30כל מכה נפש לפי עדים ירצח את הרצח ועד אחד לא יענה בנפש למות׃
31ולא תקחו כפר לנפש רצח אשר הוא רשע למות כי מות יומת׃
18ומכה נפש בהמה ישלמנה נפש תחת נפש׃
9כי איש איש אשר יקלל את אביו ואת אמו מות יומת אביו ואמו קלל דמיו בו׃
10ואיש אשר ינאף את אשת איש אשר ינאף את אשת רעהו מות יומת הנאף והנאפת׃
11ואיש אשר ישכב את אשת אביו ערות אביו גלה מות יומתו שניהם דמיהם בם׃
9כי הרג תהרגנו ידך תהיה בו בראשונה להמיתו ויד כל העם באחרנה׃
17לא תרצח׃
14ושמרתם את השבת כי קדש הוא לכם מחלליה מות יומת כי כל העשה בה מלאכה ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמיה׃
15ששת ימים יעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון קדש ליהוה כל העשה מלאכה ביום השבת מות יומת׃
35ויאמר יהוה אל משה מות יומת האיש רגום אתו באבנים כל העדה מחוץ למחנה׃
13ואיש אשר ישכב את זכר משכבי אשה תועבה עשו שניהם מות יומתו דמיהם בם׃
6שפך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלהים עשה את האדם׃
21שמעתם כי נאמר לקדמונים לא תרצח ואשר ירצח מחיב הוא לבית דין׃
13לא תרצח׃
5והוצאת את האיש ההוא או את האשה ההוא אשר עשו את הדבר הרע הזה אל שעריך את האיש או את האשה וסקלתם באבנים ומתו׃
6על פי שנים עדים או שלשה עדים יומת המת לא יומת על פי עד אחד׃
7יד העדים תהיה בו בראשנה להמיתו ויד כל העם באחרנה ובערת הרע מקרבך׃
11וכי יהיה איש שנא לרעהו וארב לו וקם עליו והכהו נפש ומת ונס אל אחת הערים האל׃
12ושלחו זקני עירו ולקחו אתו משם ונתנו אתו ביד גאל הדם ומת׃
2ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון ליהוה כל העשה בו מלאכה יומת׃
21ורגמהו כל אנשי עירו באבנים ומת ובערת הרע מקרבך וכל ישראל ישמעו ויראו׃
22וכי יהיה באיש חטא משפט מות והומת ותלית אתו על עץ׃
27ואיש או אשה כי יהיה בהם אוב או ידעני מות יומתו באבן ירגמו אתם דמיהם בם׃
15ואיש אשר יתן שכבתו בבהמה מות יומת ואת הבהמה תהרגו׃
23או בכל אבן אשר ימות בה בלא ראות ויפל עליו וימת והוא לא אויב לו ולא מבקש רעתו׃
24ושפטו העדה בין המכה ובין גאל הדם על המשפטים האלה׃
7כי ימצא איש גנב נפש מאחיו מבני ישראל והתעמר בו ומכרו ומת הגנב ההוא ובערת הרע מקרבך׃
23ואם אסון יהיה ונתתה נפש תחת נפש׃
17אדם עשק בדם נפש עד בור ינוס אל יתמכו בו׃
19כל שכב עם בהמה מות יומת׃
13וכל אשר לא ידרש ליהוה אלהי ישראל יומת למן קטן ועד גדול למאיש ועד אשה׃
20וכי יכה איש את עבדו או את אמתו בשבט ומת תחת ידו נקם ינקם׃
16לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות איש בחטאו יומתו׃
12והאיש אשר יעשה בזדון לבלתי שמע אל הכהן העמד לשרת שם את יהוה אלהיך או אל השפט ומת האיש ההוא ובערת הרע מישראל׃