שמות 21:14

תנ ך עברי מודרני

וכי יזד איש על רעהו להרגו בערמה מעם מזבחי תקחנו למות׃

📖 ניתוח דקדוקי

הטקסט המקורי

וְכִי־יָזִד אִישׁ עַל־רֵעֵהוּ לְהָרְגוֹ בְעָרְמָה מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת

תעתיק

wə-kî-yāzid ʾîsh ʿal-rēʿēhû lə-horgô bə-ʿormāh mē-ʿim mizbəchî tiqqāchennû lāmût

פרטי דקדוק

• *wə-kî*: conjunction + conjunction - and if
• *yāzid*: hiphil imperfect, 3rd person masculine singular - he acts presumptuously
• *ʾîsh*: masculine singular noun - a man
• *ʿal-rēʿēhû*: preposition + masculine singular noun with 3rd person masculine singular suffix - against his neighbor
• *lə-horgô*: preposition *lə* + qal infinitive construct with 3rd person masculine singular suffix - to kill him
• *bə-ʿormāh*: preposition *bə* + feminine singular noun - with premeditation/cunning
• *mē-ʿim*: compound preposition - from
• *mizbəchî*: masculine singular noun with 1st person singular suffix - my altar
• *tiqqāchennû*: qal imperfect, 2nd person masculine singular with 3rd person masculine singular suffix - you shall take him
• *lāmût*: preposition *lə* + qal infinitive construct - to die

משמעויות מילים

• *yāzid*: acts presumptuously/acts with premeditation/schemes
• *rēʿēhû*: his neighbor/his fellow/his friend
• *bə-ʿormāh*: with premeditation/with cunning/willfully/with deception
• *tiqqāchennû*: you shall take him/remove him/bring him
• *lāmût*: to die/to be executed/to be put to death

פסוקים מקושרים

• מל״א 2:28-34 : 28 והשמעה באה עד יואב כי יואב נטה אחרי אדניה ואחרי אבשלום לא נטה וינס יואב אל אהל יהוה ויחזק בקרנות המזבח׃ 29 ויגד למלך שלמה כי נס יואב אל אהל יהוה והנה אצל המזבח וישלח שלמה את בניהו בן יהוידע לאמר לך פגע בו׃ 30 ויבא בניהו אל אהל יהוה ויאמר אליו כה אמר המלך צא ויאמר לא כי פה אמות וישב בניהו את המלך דבר לאמר כה דבר יואב וכה ענני׃ 31 ויאמר לו המלך עשה כאשר דבר ופגע בו וקברתו והסירת דמי חנם אשר שפך יואב מעלי ומעל בית אבי׃ 32 והשיב יהוה את דמו על ראשו אשר פגע בשני אנשים צדקים וטבים ממנו ויהרגם בחרב ואבי דוד לא ידע את אבנר בן נר שר צבא ישראל ואת עמשא בן יתר שר צבא יהודה׃ 33 ושבו דמיהם בראש יואב ובראש זרעו לעלם ולדוד ולזרעו ולביתו ולכסאו יהיה שלום עד עולם מעם יהוה׃ 34 ויעל בניהו בן יהוידע ויפגע בו וימתהו ויקבר בביתו במדבר׃
• עבר 10:26 : 26 כי אם נחטא בזדון אחרי אשר קבלנו דעת האמת לא ישאר עוד זבח קרבן לכפר על החטא׃
• פט״ב 2:10 : 10 וביותר את ההלכים אחרי הבשר בתאות תבל ובזים את הממשלה עזי פנים הלכים בשרירות לבם ולא יחרדו מחרף את השררות׃
• מל״ב 11:15 : 15 ויצו יהוידע הכהן את שרי המאיות פקדי החיל ויאמר אליהם הוציאו אתה אל מבית לשדרת והבא אחריה המת בחרב כי אמר הכהן אל תומת בית יהוה׃
• תה׳ 19:13 : 13 גם מזדים חשך עבדך אל ימשלו בי אז איתם ונקיתי מפשע רב׃
• במ׳ 15:30-31 : 30 והנפש אשר תעשה ביד רמה מן האזרח ומן הגר את יהוה הוא מגדף ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמה׃ 31 כי דבר יהוה בזה ואת מצותו הפר הכרת תכרת הנפש ההוא עונה בה׃
• במ׳ 35:20-21 : 20 ואם בשנאה יהדפנו או השליך עליו בצדיה וימת׃ 21 או באיבה הכהו בידו וימת מות יומת המכה רצח הוא גאל הדם ימית את הרצח בפגעו בו׃
• דב׳ 1:43 : 43 ואדבר אליכם ולא שמעתם ותמרו את פי יהוה ותזדו ותעלו ההרה׃
• דב׳ 17:12-13 : 12 והאיש אשר יעשה בזדון לבלתי שמע אל הכהן העמד לשרת שם את יהוה אלהיך או אל השפט ומת האיש ההוא ובערת הרע מישראל׃ 13 וכל העם ישמעו ויראו ולא יזידון עוד׃
• דב׳ 18:22 : 22 אשר ידבר הנביא בשם יהוה ולא יהיה הדבר ולא יבוא הוא הדבר אשר לא דברו יהוה בזדון דברו הנביא לא תגור ממנו׃
• דב׳ 19:11-13 : 11 וכי יהיה איש שנא לרעהו וארב לו וקם עליו והכהו נפש ומת ונס אל אחת הערים האל׃ 12 ושלחו זקני עירו ולקחו אתו משם ונתנו אתו ביד גאל הדם ומת׃ 13 לא תחוס עינך עליו ובערת דם הנקי מישראל וטוב לך׃
• דב׳ 27:24 : 24 ארור מכה רעהו בסתר ואמר כל העם אמן׃
• שמ״ב 3:27 : 27 וישב אבנר חברון ויטהו יואב אל תוך השער לדבר אתו בשלי ויכהו שם החמש וימת בדם עשה אל אחיו׃
• שמ״ב 20:9-9 : 9 ויאמר יואב לעמשא השלום אתה אחי ותחז יד ימין יואב בזקן עמשא לנשק לו׃ 10 ועמשא לא נשמר בחרב אשר ביד יואב ויכהו בה אל החמש וישפך מעיו ארצה ולא שנה לו וימת ויואב ואבישי אחיו רדף אחרי שבע בן בכרי׃
• מל״א 1:50-51 : 50 ואדניהו ירא מפני שלמה ויקם וילך ויחזק בקרנות המזבח׃ 51 ויגד לשלמה לאמר הנה אדניהו ירא את המלך שלמה והנה אחז בקרנות המזבח לאמר ישבע לי כיום המלך שלמה אם ימית את עבדו בחרב׃