לוקס 10:13

תנ ך עברי מודרני

אוי לך כורזין אוי לך בית צידה כי הגבורות אשר נעשו בקרבכן אלו נעשו בצור ובצידון הלא כבר ישבו בשק ואפר ושבו׃

משאבים נוספים

פסוקים מקושרים

  • יש׳ 23:1-9 : 1 ¶ משא צר הילילו אניות תרשיש כי שדד מבית מבוא מארץ כתים נגלה למו׃ 2 דמו ישבי אי סחר צידון עבר ים מלאוך׃ 3 ובמים רבים זרע שחר קציר יאור תבואתה ותהי סחר גוים׃ 4 בושי צידון כי אמר ים מעוז הים לאמר לא חלתי ולא ילדתי ולא גדלתי בחורים רוממתי בתולות׃ 5 כאשר שמע למצרים יחילו כשמע צר׃ 6 עברו תרשישה הילילו ישבי אי׃ 7 הזאת לכם עליזה מימי קדם קדמתה יבלוה רגליה מרחוק לגור׃ 8 מי יעץ זאת על צר המעטירה אשר סחריה שרים כנעניה נכבדי ארץ׃ 9 יהוה צבאות יעצה לחלל גאון כל צבי להקל כל נכבדי ארץ׃ 10 עברי ארצך כיאר בת תרשיש אין מזח עוד׃ 11 ידו נטה על הים הרגיז ממלכות יהוה צוה אל כנען לשמד מעזניה׃ 12 ויאמר לא תוסיפי עוד לעלוז המעשקה בתולת בת צידון כתיים קומי עברי גם שם לא ינוח לך׃ 13 הן ארץ כשדים זה העם לא היה אשור יסדה לציים הקימו בחיניו עררו ארמנותיה שמה למפלה׃ 14 הילילו אניות תרשיש כי שדד מעזכן׃ 15 והיה ביום ההוא ונשכחת צר שבעים שנה כימי מלך אחד מקץ שבעים שנה יהיה לצר כשירת הזונה׃ 16 קחי כנור סבי עיר זונה נשכחה היטיבי נגן הרבי שיר למען תזכרי׃ 17 והיה מקץ שבעים שנה יפקד יהוה את צר ושבה לאתננה וזנתה את כל ממלכות הארץ על פני האדמה׃ 18 והיה סחרה ואתננה קדש ליהוה לא יאצר ולא יחסן כי לישבים לפני יהוה יהיה סחרה לאכל לשבעה ולמכסה עתיק׃
  • יח׳ 26:1-28:26 : 1 ¶ ויהי בעשתי עשרה שנה באחד לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר׃ 2 בן אדם יען אשר אמרה צר על ירושלם האח נשברה דלתות העמים נסבה אלי אמלאה החרבה׃ 3 לכן כה אמר אדני יהוה הנני עליך צר והעליתי עליך גוים רבים כהעלות הים לגליו׃ 4 ושחתו חמות צר והרסו מגדליה וסחיתי עפרה ממנה ונתתי אותה לצחיח סלע׃ 5 משטח חרמים תהיה בתוך הים כי אני דברתי נאם אדני יהוה והיתה לבז לגוים׃ 6 ובנותיה אשר בשדה בחרב תהרגנה וידעו כי אני יהוה׃ 7 כי כה אמר אדני יהוה הנני מביא אל צר נבוכדראצר מלך בבל מצפון מלך מלכים בסוס וברכב ובפרשים וקהל ועם רב׃ 8 בנותיך בשדה בחרב יהרג ונתן עליך דיק ושפך עליך סללה והקים עליך צנה׃ 9 ומחי קבלו יתן בחמותיך ומגדלתיך יתץ בחרבותיו׃ 10 משפעת סוסיו יכסך אבקם מקול פרש וגלגל ורכב תרעשנה חומותיך בבאו בשעריך כמבואי עיר מבקעה׃ 11 בפרסות סוסיו ירמס את כל חוצותיך עמך בחרב יהרג ומצבות עזך לארץ תרד׃ 12 ושללו חילך ובזזו רכלתך והרסו חומותיך ובתי חמדתך יתצו ואבניך ועציך ועפרך בתוך מים ישימו׃ 13 והשבתי המון שיריך וקול כנוריך לא ישמע עוד׃ 14 ונתתיך לצחיח סלע משטח חרמים תהיה לא תבנה עוד כי אני יהוה דברתי נאם אדני יהוה׃ 15 כה אמר אדני יהוה לצור הלא מקול מפלתך באנק חלל בהרג הרג בתוכך ירעשו האיים׃ 16 וירדו מעל כסאותם כל נשיאי הים והסירו את מעיליהם ואת בגדי רקמתם יפשטו חרדות ילבשו על הארץ ישבו וחרדו לרגעים ושממו עליך׃ 17 ונשאו עליך קינה ואמרו לך איך אבדת נושבת מימים העיר ההללה אשר היתה חזקה בים היא וישביה אשר נתנו חתיתם לכל יושביה׃ 18 עתה יחרדו האין יום מפלתך ונבהלו האיים אשר בים מצאתך׃ 19 כי כה אמר אדני יהוה בתתי אתך עיר נחרבת כערים אשר לא נושבו בהעלות עליך את תהום וכסוך המים הרבים׃ 20 והורדתיך את יורדי בור אל עם עולם והושבתיך בארץ תחתיות כחרבות מעולם את יורדי בור למען לא תשבי ונתתי צבי בארץ חיים׃ 21 בלהות אתנך ואינך ותבקשי ולא תמצאי עוד לעולם נאם אדני יהוה׃ 1 ¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 2 ואתה בן אדם שא על צר קינה׃ 3 ואמרת לצור הישבתי על מבואת ים רכלת העמים אל איים רבים כה אמר אדני יהוה צור את אמרת אני כלילת יפי׃ 4 בלב ימים גבוליך בניך כללו יפיך׃ 5 ברושים משניר בנו לך את כל לחתים ארז מלבנון לקחו לעשות תרן עליך׃ 6 אלונים מבשן עשו משוטיך קרשך עשו שן בת אשרים מאיי כתים׃ 7 שש ברקמה ממצרים היה מפרשך להיות לך לנס תכלת וארגמן מאיי אלישה היה מכסך׃ 8 ישבי צידון וארוד היו שטים לך חכמיך צור היו בך המה חבליך׃ 9 זקני גבל וחכמיה היו בך מחזיקי בדקך כל אניות הים ומלחיהם היו בך לערב מערבך׃ 10 פרס ולוד ופוט היו בחילך אנשי מלחמתך מגן וכובע תלו בך המה נתנו הדרך׃ 11 בני ארוד וחילך על חומותיך סביב וגמדים במגדלותיך היו שלטיהם תלו על חומותיך סביב המה כללו יפיך׃ 12 תרשיש סחרתך מרב כל הון בכסף ברזל בדיל ועופרת נתנו עזבוניך׃ 13 יון תבל ומשך המה רכליך בנפש אדם וכלי נחשת נתנו מערבך׃ 14 מבית תוגרמה סוסים ופרשים ופרדים נתנו עזבוניך׃ 15 בני דדן רכליך איים רבים סחרת ידך קרנות שן והובנים השיבו אשכרך׃ 16 ארם סחרתך מרב מעשיך בנפך ארגמן ורקמה ובוץ וראמת וכדכד נתנו בעזבוניך׃ 17 יהודה וארץ ישראל המה רכליך בחטי מנית ופנג ודבש ושמן וצרי נתנו מערבך׃ 18 דמשק סחרתך ברב מעשיך מרב כל הון ביין חלבון וצמר צחר׃ 19 ודן ויון מאוזל בעזבוניך נתנו ברזל עשות קדה וקנה במערבך היה׃ 20 דדן רכלתך בבגדי חפש לרכבה׃ 21 ערב וכל נשיאי קדר המה סחרי ידך בכרים ואילים ועתודים בם סחריך׃ 22 רכלי שבא ורעמה המה רכליך בראש כל בשם ובכל אבן יקרה וזהב נתנו עזבוניך׃ 23 חרן וכנה ועדן רכלי שבא אשור כלמד רכלתך׃ 24 המה רכליך במכללים בגלומי תכלת ורקמה ובגנזי ברמים בחבלים חבשים וארזים במרכלתך׃ 25 אניות תרשיש שרותיך מערבך ותמלאי ותכבדי מאד בלב ימים׃ 26 במים רבים הביאוך השטים אתך רוח הקדים שברך בלב ימים׃ 27 הונך ועזבוניך מערבך מלחיך וחבליך מחזיקי בדקך וערבי מערבך וכל אנשי מלחמתך אשר בך ובכל קהלך אשר בתוכך יפלו בלב ימים ביום מפלתך׃ 28 לקול זעקת חבליך ירעשו מגרשות׃ 29 וירדו מאניותיהם כל תפשי משוט מלחים כל חבלי הים אל הארץ יעמדו׃ 30 והשמיעו עליך בקולם ויזעקו מרה ויעלו עפר על ראשיהם באפר יתפלשו׃ 31 והקריחו אליך קרחה וחגרו שקים ובכו אליך במר נפש מספד מר׃ 32 ונשאו אליך בניהם קינה וקוננו עליך מי כצור כדמה בתוך הים׃ 33 בצאת עזבוניך מימים השבעת עמים רבים ברב הוניך ומערביך העשרת מלכי ארץ׃ 34 עת נשברת מימים במעמקי מים מערבך וכל קהלך בתוכך נפלו׃ 35 כל ישבי האיים שממו עליך ומלכיהם שערו שער רעמו פנים׃ 36 סחרים בעמים שרקו עליך בלהות היית ואינך עד עולם׃ 1 ¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 2 בן אדם אמר לנגיד צר כה אמר אדני יהוה יען גבה לבך ותאמר אל אני מושב אלהים ישבתי בלב ימים ואתה אדם ולא אל ותתן לבך כלב אלהים׃ 3 הנה חכם אתה מדנאל כל סתום לא עממוך׃ 4 בחכמתך ובתבונתך עשית לך חיל ותעש זהב וכסף באוצרותיך׃ 5 ברב חכמתך ברכלתך הרבית חילך ויגבה לבבך בחילך׃ 6 לכן כה אמר אדני יהוה יען תתך את לבבך כלב אלהים׃ 7 לכן הנני מביא עליך זרים עריצי גוים והריקו חרבותם על יפי חכמתך וחללו יפעתך׃ 8 לשחת יורדוך ומתה ממותי חלל בלב ימים׃ 9 האמר תאמר אלהים אני לפני הרגך ואתה אדם ולא אל ביד מחלליך׃ 10 מותי ערלים תמות ביד זרים כי אני דברתי נאם אדני יהוה׃ 11 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 12 בן אדם שא קינה על מלך צור ואמרת לו כה אמר אדני יהוה אתה חותם תכנית מלא חכמה וכליל יפי׃ 13 בעדן גן אלהים היית כל אבן יקרה מסכתך אדם פטדה ויהלם תרשיש שהם וישפה ספיר נפך וברקת וזהב מלאכת תפיך ונקביך בך ביום הבראך כוננו׃ 14 את כרוב ממשח הסוכך ונתתיך בהר קדש אלהים היית בתוך אבני אש התהלכת׃ 15 תמים אתה בדרכיך מיום הבראך עד נמצא עולתה בך׃ 16 ברב רכלתך מלו תוכך חמס ותחטא ואחללך מהר אלהים ואבדך כרוב הסכך מתוך אבני אש׃ 17 גבה לבך ביפיך שחת חכמתך על יפעתך על ארץ השלכתיך לפני מלכים נתתיך לראוה בך׃ 18 מרב עוניך בעול רכלתך חללת מקדשיך ואוצא אש מתוכך היא אכלתך ואתנך לאפר על הארץ לעיני כל ראיך׃ 19 כל יודעיך בעמים שממו עליך בלהות היית ואינך עד עולם׃ 20 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 21 בן אדם שים פניך אל צידון והנבא עליה׃ 22 ואמרת כה אמר אדני יהוה הנני עליך צידון ונכבדתי בתוכך וידעו כי אני יהוה בעשותי בה שפטים ונקדשתי בה׃ 23 ושלחתי בה דבר ודם בחוצותיה ונפלל חלל בתוכה בחרב עליה מסביב וידעו כי אני יהוה׃ 24 ולא יהיה עוד לבית ישראל סלון ממאיר וקוץ מכאב מכל סביבתם השאטים אותם וידעו כי אני אדני יהוה׃ 25 כה אמר אדני יהוה בקבצי את בית ישראל מן העמים אשר נפצו בם ונקדשתי בם לעיני הגוים וישבו על אדמתם אשר נתתי לעבדי ליעקב׃ 26 וישבו עליה לבטח ובנו בתים ונטעו כרמים וישבו לבטח בעשותי שפטים בכל השאטים אתם מסביבותם וידעו כי אני יהוה אלהיהם׃
  • יואל 3:4-8 : 4 וגם מה אתם לי צר וצידון וכל גלילות פלשת הגמול אתם משלמים עלי ואם גמלים אתם עלי קל מהרה אשיב גמלכם בראשכם׃ 5 אשר כספי וזהבי לקחתם ומחמדי הטבים הבאתם להיכליכם׃ 6 ובני יהודה ובני ירושלם מכרתם לבני היונים למען הרחיקם מעל גבולם׃ 7 הנני מעירם מן המקום אשר מכרתם אתם שמה והשבתי גמלכם בראשכם׃ 8 ומכרתי את בניכם ואת בנותיכם ביד בני יהודה ומכרום לשבאים אל גוי רחוק כי יהוה דבר׃
  • רומ 11:8-9 : 8 ככתוב נתן להם האלהים רוח תרדמה עינים לא לראות ואזנים לא לשמע עד היום הזה׃ 9 ודוד הוא אמר יהי שלחנם לפח ולרשת ולמוקש ולשלומים להם׃ 10 תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד׃ 11 ובכן אני אמר הנכשלו למען יפלו חלילה אך בפשעם יצאה הישועה לגוים למען הקניאם׃
  • טימ״א 4:2 : 2 דברי שקרים בחנפה ונכוים הם במדעת׃
  • התגל׳ 11:3 : 3 ואתן לשני עדי ונבאו ימים אלף ומאתים וששים מתכסים בשקים׃
  • איוב 42:6 : 6 על כן אמאס ונחמתי על עפר ואפר׃
  • מתי 11:20-23 : 20 אז החל לגער בערים אשר רב גבורותיו נעשו בתוכן ולא שבו׃ 21 אוי לך כורזין אוי לך בית צידה כי הגבורות אשר נעשו בקרבכן לו בצור ובצידון נעשו הלא כבר שבו בשק ואפר׃ 22 אבל אני אמר לכם כי ביום הדין יקל לצור וצידון יותר מכם׃ 23 ואת כפר נחום המרוממה עד השמים עד שאול תורדי כי הגבורות אשר נעשו בתוכך לו בסדום נעשו כי עתה עמדה על תלה עד היום הזה׃
  • מרק 8:22-26 : 22 ויבא אל בית צידה ויביאו אליו איש עור ויתחננו לו לגעת בו׃ 23 ויאחז ביד העור ויוליכהו אל מחוץ לכפר וירק בעיניו וישם את ידיו עליו וישאלהו לאמר הראה אתה דבר׃ 24 ויבט ויאמר אראה את בני האדם כי מתהלכים כאילנות אני ראה׃ 25 ויוסף לשום את ידיו על עיניו ותפקחנה עיניו וירפא וירא הכל היטב עד למרחוק׃ 26 וישלחהו אל ביתו לאמר אל תבא בתוך הכפר ואל תדבר לאיש בכפר׃
  • לוק 9:10-17 : 10 וישובו השליחים ויספרו לו את כל אשר עשו ויקחם אליו ויסר לבדד אל מקום חרב אשר לעיר הנקראה בית צידה׃ 11 והמון העם כאשר ידעו את זאת הלכו אחריו ויקבלם וידבר אליהם על מלכות האלהים וירפא את הצריכים לרפואה׃ 12 והיום רפה לערב ושנים העשר קרבו ויאמרו אליו שלח נא את העם וילכו אל הכפרים והחצרים אשר סביבותינו ללון שם ולמצא מזון כי פה אנחנו במקום חרבה׃ 13 ויאמר אליהם תנו אתם להם לאכל ויאמרו אין לנו כי אם חמשת ככרות לחם ודגים שנים בלתי אם נלך ונקנה אכל לכל העם הזה׃ 14 כי היו כחמשת אלפי איש ויאמר אל תלמידיו הושיבו אתם שורות שורות חמשים בשורה׃ 15 ויעשו כן ויושיבו את כלם׃ 16 ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך עליהם ויפרס ויתן לתלמידיו לשום לפני העם׃ 17 ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים להם שנים עשר סלים׃
  • יוח 3:5-6 : 5 ויען ישוע אמן אמן אני אמר לך אם לא יולד איש מן המים והרוח לא יוכל לבוא אל מלכות האלהים׃ 6 הנולד מן הבשר בשר הוא והנולד מן הרוח רוח הוא׃
  • מע״ש 28:25-28 : 25 ויחלקו בדעתם ויסורו ללכת לדרכם בדבר פולוס הדבר האחד הזה היטב דבר רוח הקדש לאבותינו בפי ישעיהו הנביא לאמר׃ 26 לך ואמרת לעם הזה שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראו ואל תדעו׃ 27 כי שמן לב העם הזה ואזניו כבדו ואת עיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפאתיו׃ 28 לכן דעו כי לגוים נשלחה תשועת אלהים והמה ישמעו׃
  • רומ 9:29-33 : 29 וכאשר אמר ישעיהו לפנים לולי יהוה צבאות הותיר לנו שריד כמעט כסדם היינו לעמרה דמינו׃ 30 ועתה מה נאמר הגוים אשר לא רדפו אחרי הצדקה השיגו את הצדקה היא הצדקה אשר מתוך האמונה׃ 31 וישראל בבקשו אחרי תורת צדקה לתורת הצדקה לא הגיע׃ 32 ועל מה יען אשר לא מאמונה דרשוה כי אם ממעשים כי התנגפו באבן נגף׃ 33 ככתוב הנני יסד בציון אבן נגף וצור מכשול וכל המאמין בו לא יבוש׃
  • דנ׳ 9:3 : 3 ואתנה את פני אל אדני האלהים לבקש תפלה ותחנונים בצום ושק ואפר׃
  • יש׳ 61:3 : 3 לשום לאבלי ציון לתת להם פאר תחת אפר שמן ששון תחת אבל מעטה תהלה תחת רוח כהה וקרא להם אילי הצדק מטע יהוה להתפאר׃
  • יח׳ 3:6-7 : 6 לא אל עמים רבים עמקי שפה וכבדי לשון אשר לא תשמע דבריהם אם לא אליהם שלחתיך המה ישמעו אליך׃ 7 ובית ישראל לא יאבו לשמע אליך כי אינם אבים לשמע אלי כי כל בית ישראל חזקי מצח וקשי לב המה׃

פסוקים דומים (AI)

פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.

  • מתי 11:20-24
    5 פסוקים
    96%

    20אז החל לגער בערים אשר רב גבורותיו נעשו בתוכן ולא שבו׃

    21אוי לך כורזין אוי לך בית צידה כי הגבורות אשר נעשו בקרבכן לו בצור ובצידון נעשו הלא כבר שבו בשק ואפר׃

    22אבל אני אמר לכם כי ביום הדין יקל לצור וצידון יותר מכם׃

    23ואת כפר נחום המרוממה עד השמים עד שאול תורדי כי הגבורות אשר נעשו בתוכך לו בסדום נעשו כי עתה עמדה על תלה עד היום הזה׃

    24אבל אני אמר לכם כי ביום הדין יקל לאדמת סדום ממך׃

  • לוק 10:14-15
    2 פסוקים
    87%

    14אכן לצור וצידון יקל בדין מכם׃

    15ואת כפר נחום אשר עד השמים התרוממת אל שאול תורדי׃

  • לוק 10:10-12
    3 פסוקים
    78%

    10וכל עיר אשר תבאו בה ולא יקבלו אתכם צאו לכם אל רחובותיה ואמרו׃

    11אף את עפר עירכם הנדבק ברגלינו ננערהו לכם אך ידע תדעו כי קרבה אליכם מלכות האלהים׃

    12אני אמר אלכים כי לסדום יקל ביום ההוא מן העיר ההיא׃

  • מתי 10:14-15
    2 פסוקים
    74%

    14וכל אשר לא יקבל אתכם ולא ישמע לדבריכם צאו לכם מן הבית ההוא ומן העיר ההיא ונערו את עפר רגליכם׃

    15אמן אמר אני לכם כי יקל לארץ סדום ועמרה ביום הדין מן העיר ההיא׃

  • יח׳ 27:30-32
    3 פסוקים
    71%

    30והשמיעו עליך בקולם ויזעקו מרה ויעלו עפר על ראשיהם באפר יתפלשו׃

    31והקריחו אליך קרחה וחגרו שקים ובכו אליך במר נפש מספד מר׃

    32ונשאו אליך בניהם קינה וקוננו עליך מי כצור כדמה בתוך הים׃

  • יש׳ 3:9
    69%

    9הכרת פניהם ענתה בם וחטאתם כסדם הגידו לא כחדו אוי לנפשם כי גמלו להם רעה׃

  • מרק 6:11-12
    2 פסוקים
    69%

    11וכל אשר לא יקבלו אתכם ולא ישמעו אליכם צאו משם ונערו את עפר כפות רגליכם לעדות להם אמן אני אמר לכם לסדם ולעמרה יקל ביום הדין מן העיר ההיא׃

    12ויצאו ויקראו לשוב בתשובה׃

  • לוק 13:3
    69%

    3לא כי אמר אני לכם אם לא תשובו תאבדו כלכם גם אתם׃

  • לוק 13:5
    67%

    5לא כי אמר אני לכם אם לא תשובו תאבדו כלכם גם אתם׃

  • מתי 21:32
    67%

    32כי יוחנן בא אליכם בדרך צדקה ולא האמנתם לו אבל המוכסים והזונות הם האמינו לו ואתם ראיתם ולא שבתם אחרי כן להאמין לו׃

  • נח׳ 3:7
    67%

    7והיה כל ראיך ידוד ממך ואמר שדדה נינוה מי ינוד לה מאין אבקש מנחמים לך׃

  • לוק 6:24-25
    2 פסוקים
    67%

    24אך אוי לכם העשירים כי כבר לקחתם את נחמתכם׃

    25אוי לכם השבעים כי תרעבו אוי לכם השחקים כעת כי תתאבלו ותבכו׃

  • מרק 4:12
    67%

    12למען יראו ראו ולא ידעו ושמעו שמוע ולא יבינו פן ישובו ונסלח לחטאתם׃

  • לוק 19:42
    67%

    42לו ידעת אף את בעוד יומך הזה את דבר שלומך ועתה נעלם מעיניך׃

  • לוק 11:43
    67%

    43אוי לכם הפרושים כי תאהבו את מושב הראש בבתי הכנסיות ואת שאלות שלומכם בשוקים׃

  • יואל 3:4
    66%

    4וגם מה אתם לי צר וצידון וכל גלילות פלשת הגמול אתם משלמים עלי ואם גמלים אתם עלי קל מהרה אשיב גמלכם בראשכם׃

  • לוק 13:28
    66%

    28ושם תהיה היללה וחרק השנים כאשר תראו את אברהם ויצחק ויעקב ואת כל הנביאים במלכות האלהים ואתם מגרשים החוצה׃

  • יש׳ 23:1
    66%

    1¶ משא צר הילילו אניות תרשיש כי שדד מבית מבוא מארץ כתים נגלה למו׃

  • יח׳ 16:23
    66%

    23ויהי אחרי כל רעתך אוי אוי לך נאם אדני יהוה׃

  • מתי 13:14-15
    2 פסוקים
    66%

    14ותקים בהם נבואת ישעיהו האמרת שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראו ואל תדעו׃

    15כי השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו׃

  • יר׳ 13:22
    66%

    22וכי תאמרי בלבבך מדוע קראני אלה ברב עונך נגלו שוליך נחמסו עקביך׃

  • לוק 11:32
    66%

    32אנשי נינוה יקומו במשפט עם הדור הזה והרשיעהו כי הם שבו בקריאת יונה והנה יש פה גדול מיונה׃

  • מתי 12:7
    66%

    7ולו ידעתם מה הוא חסד חפצתי ולא זבח לא הרשעתם את הנקים׃

  • הוש׳ 7:13
    66%

    13אוי להם כי נדדו ממני שד להם כי פשעו בי ואנכי אפדם והמה דברו עלי כזבים׃

  • לוק 9:5
    66%

    5וכל אשר לא יקבלו אתכם צאו מן העיר ההיא ונערו את העפר מעל רגליכם לעדות בהם׃

  • לוק 7:32
    66%

    32דמים הם לילדים הישבים בשוק וקראים זה אל זה ואמרים חללנו לכם בחלילים ולא רקדתם קוננו לכם קינה ולא בכיתם׃

  • מתי 12:41
    66%

    41אנשי נינוה יקומו במשפט עם הדור הזה וירשיעוהו כי הם שבו בקריאת יונה והנה פה גדול מיונה׃

  • צפ׳ 3:1
    65%

    1¶ הוי מראה ונגאלה העיר היונה׃

  • מתי 11:17
    65%

    17חללנו לכם בחלילים ולא רקדתם קוננו לכם קינה ולא ספדתם׃

  • קור״ב 7:9-10
    2 פסוקים
    65%

    9עתה אני שמח לא על אשר נעצבתם כי אם על אשר נעצבתם לתשובה כי נעצבתם כרצון אלהים למען לא תשאו נזק במאומה על ידנו׃

    10כי העצבת שהיא כרצון אלהים תפעל תשובה לישועה אשר איש לא יתחרט עליה אבל עצבת העולם פעלת את המות׃

  • מרק 3:8
    65%

    8ומירושלים ומאדום ומעבר הירדן ומסביבות צור וצידון המון רב אשר שמעו את כל אשר עשה ויבאו אליו׃

  • התגל׳ 18:19
    65%

    19ויזרקו עפר על ראשיהם ויצעקו בכה וספוד לאמר אוי אוי העיר הגדולה אשר בה העשירו מהונה כל אשר להם אניות בים כי בשעה אחת החרבה׃

  • עמ׳ 6:1
    65%

    1¶ הוי השאננים בציון והבטחים בהר שמרון נקבי ראשית הגוים ובאו להם בית ישראל׃

  • לוק 23:31
    65%

    31כי אם יעשו כזאת בעץ הלח מה יעשה ביבש׃

  • מתי 13:42
    65%

    42והשליכו אתם אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃

  • יר׳ 4:18
    65%

    18דרכך ומעלליך עשו אלה לך זאת רעתך כי מר כי נגע עד לבך׃