לוקס 21:18
אך לא יפל משערת ראשכם ארצה׃
אך לא יפל משערת ראשכם ארצה׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
28ואל תיראי מן ההרגים את הגוף ואת הנפש לא יוכלו להרג אך תיראו את אשר יוכל לאבד גם את הנפש גם את הגוף בגיהנם׃
29הלא תמכרנה שתי צפרים באסר ואחת מהנה לא תפול ארצה מבלעדי אביכם׃
30ואתם גם שערות ראשכם נמנות כלן׃
31לכן אל תיראו הנכם יקרים מצפרים רבות׃
16וגם תמסרו על ידי יולדיכם ואחיכם וקרוביכם ורעיכם וימיתו מכם׃
17והייתם שנואים לכל אדם למען שמי׃
19בתוחלתכם קנו לכם את נפשתיכם׃
21והיה אח ימסר את אחיו למות ואב ימסר את בנו וקמו בנים באבותם וימיתו אותם׃
22והייתם שנואים לכל אדם למען שמי והמחכה עד עת קץ הוא יושע׃
23ואם ירדפו אתכם בעיר אחת נוסו לעיר אחרת כי אמן אמר אני לכם לא תכלו לעבר ערי ישראל עד כי יבוא בן האדם׃
7ואתם גם שערות ראשכם נמנות כלן לכן אל תיראו יקרתם מצפרים רבות׃
13והייתם שנואים לכל אדם למען שמי והמחכה עד עת קץ הוא יושע׃
36]73-63[ אף בראשך אל תשבע כי אין ביכלתך להפך שער אחד ללבן או לשחר אך יהי דברין הן הן לא לא והיותר מאלה מן הרע הוא׃
34על כן קרא אני אתכם לטעם לחם כי הוא למחיתכם כי איש איש מכם לא יפל משערת ראשו ארצה׃
14כן איננו רצון מלפני אביכם שבשמים כי יאבד אחד מן הקטנים האלה׃
27לא תקפו פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך׃
12ולפני כל אלה ישלחו בכם את ידיהם וירדפו וימסרו אתכם לבתי כנסיות ואל בתי כלאים ותובאו לפני מלכים ומשלים למען שמי׃
13והיתה זאת לכם לעדות׃
32אמן אמר אני לכם לא יעבר הדור הזה עד כי יהיה הכל׃
33השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון׃
33המבקש למלט את נפשו יאבדנה ואשר יאבד אתה יהיה׃
18ולפני משלים ומלכים תובאו למעני לעדות להם ולגוים׃
19וכי ימסרו אתכם אל תדאגו איך ומה תדברו כי ינתן לכם בשעה ההיא את אשר תדברו׃
25האהב את נפשו יאבדנה והשנא את נפשו בעולם הזה ינצרה לחיי נצח׃
31השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון׃
9אז ימסרו אתכם לעני והמיתו אתכם והייתם שנואים לכל הגוים למען שמי׃
4ואני אמר לכם ידידי אל תיראו מן הממיתים את הגוף ואחרי זאת אין לאל ידם לעשות עוד דבר׃
1¶ את אלה דברתי אליכם למען לא תכשלו׃
21בשוט לשון תחבא ולא תירא משד כי יבוא׃
5לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו ובבשרם לא ישרטו שרטת׃
35השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון׃
18אך התפללו אשר לא תהיה מנוסתכם בחרף׃
11ותאמר יזכר נא המלך את יהוה אלהיך מהרבית גאל הדם לשחת ולא ישמידו את בני ויאמר חי יהוה אם יפל משערת בנך ארצה׃
13ומי ירע לכם אם תקנאו לעשות הטוב׃
14אבל אשריכם גם אם תענו למען הצדקה אך מוראם לא תיראו ולא תעריצו׃
13והמחכה עד עת קץ הוא יושע׃
21אך אלהים ימחץ ראש איביו קדקד שער מתהלך באשמיו׃
35כי כל אשר יחפץ להושיע את נפשו תאבד נפשו ממנו וכל אשר תאבד לו נפשו למעני ולמען הבשורה הוא יושיענה׃
9אלה ראשית החבלים ואתם השמרו בנפשתיכם כי ימסרו אתכם לסנהדריות והכיתם בבתי כנסיות ולפני משלים ומלכים תובאו למעני לעדות להם׃
20וראשם לא יגלחו ופרע לא ישלחו כסום יכסמו את ראשיהם׃
35מי יפרידנו מאהבת המשיח הצרה או מצוקה או משטמה או רעב אם עריה או סכנה או חרב׃
11וכאשר יוליכו ומסרו אתכם אל תדאגו ואל תחשבו מה תדברו כי הדבר אשר ינתן לכם בשעה ההיא אותו דברו יען לא אתם הם המדברים כי אם רוח הקדש׃
18ואשר בשדה אל ישב הביתה לשאת את מלבושו׃
9למלאת הדבר אשר אמר מאלה אשר נתת לי לא אבד לי אף אחד׃
20זכרו את דברי אשר דברתי אליכם העבד איננו גדול מאדניו אם רדפו אתי גם אתכם ירדפו אם שמרו את דברי גם את דברכם ישמרו׃
21אבל כל זאת יעשו לכם בעבור שמי כי לא ידעו את שלחי׃
25כי כל אשר יחפץ להושיע את נפשו תאבד נפשו ממנו וכל אשר תאבד לו נפשו למעני הוא ימצאנה׃
28ואינכם חרדים מאומה מפני המתקוממים אשר זאת להם אות לאבדם ולכם לישועתכם ומאת האלהים היא׃
16ואשר בשדה אל ישב הביתה לשאת מלבושו׃
11וכאשר יביאו אתכם אל בתי הכנסיות ולפני הרשיות והשלטונים אל תדאגו איך או במה תצטדקו ומה תדברו׃