לוקס 22:24
וגם מריבה היתה ביניהם מי יחשב להיות הגדול בהם׃
וגם מריבה היתה ביניהם מי יחשב להיות הגדול בהם׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
46ויעל על לבבם לחשוב מי הוא הגדול בהם׃
47וירא ישוע את מחשבת לבם ויקח ילד ויעמידהו אצלו׃
33ויבא אל כפר נחום ובהיותו בבית וישאל אותם מה התוכחתם איש עם רעהו בדרך׃
34ויחרישו כי התעשקו בדרך מי הוא הגדול בהם׃
35וישב ויקרא אל שנים העשר ויאמר אליהם איש כי יחפץ להיות הראשון הוא יהיה האחרון לכלם ומשרת כלם׃
23והם החלו לחקר איש את רעהו מי הוא זה מהם אשר יעשה זאת׃
25ויאמר אליהם מלכי הגוים רדים בהם ושליטיהם יקראו עשי חסד׃
26ואתם לא כן כי הגדול בכם יהיה כצעיר והמשל יהיה כמשרת׃
27כי מי הוא הגדול אם המסב או המשרת הלא המסב ואני הנני בתוככם כמו המשרת׃
28ואתם הם העמדים עמדי עד עתה בנסיונתי׃
1¶ בשעה ההיא נגשו התלמידים אל ישוע ויאמרו מי אפוא גדול מחבריו במלכות השמים׃
23ויאמר אליהם הן את כוסי תשתו ובטבילה אשר אני נטבל בה תטבלו אך שבת לימימי ולשמאלי אין בידי לתתה בלתי לאשר הוכן להם מאת אבי׃
24ויהי כאשר שמעו זאת העשרה ויכעסו אל שני האחים׃
25וישוע קרא להם ויאמר אתם ידעתם כי שרי הגוים רדים בהם והגדולים שלטים עליהם׃
26ואתם אל יהי כן ביניכם כי אם החפז להיות גדול בכם יהי לכם למשרת׃
27והחפץ להיות בכם לראש יהי לכם עבד׃
28כאשר בן האדם לא בא למען ישרתוהו כי אם לשרת ולתת את נפשו כפר תחת רבים׃
41ויהי כשמע זאת העשרה ויחלו לכעוס על יעקב ויוחנן׃
42ויקרא להם ישוע ויאמר אליהם אתם ידעתם כי הנחשבים לשרי הגוים הם רדים בהם וגדוליהם שולטים עליהם׃
43ואתם לא כן ביניכם כי אם החפץ להיות גדול ביניכם יהיה לכם למשרת׃
44והחפץ להיות בכם ראשון יהיה עבד לכל׃
11והגדול בכם יהי לכם למשרת׃
12כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם׃
35ויקרבו אליו יעקב ויוחנן בני זבדי ויאמרו רבי אותה נפשנו כי תעשה לנו את אשר נשאל ממך׃
36ויאמר אליהם מה אויתם כי אעשה לכם׃
37ויאמרו אליו תנה לנו לשבת אחד לימינך ואחד לשמאלך בכבודך׃
7וישא משלו אל הקרואים בראותו איך בחרו להם להסב בראש ויאמר אליהם׃
21ויאמר אליה מה בקשתך ותאמר אליו אמר נא כי ישבו שני בני אלה אחד לימינך ואחד לשמאלך במלכותך׃
22ויתראו תלמידיו ויתמהו איש אל רעהו לדעת על מי דבר׃
16ככה יהיו האחרונים ראשונים והראשונים יהיו אחרונים כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים׃
17ויהי כעלות ישוע ירושלים ויקח אליו את שנים העשר לבדם ויאמר להם בדרך׃
13ויאמר אליו אחד מן העם רבי אמר נא אל אחי ויחלק אתי את הירשה׃
14ויאמר אליו בן אדם מי שמני עליכם לשפט ולמחלק׃
24אין תלמיד עלה על רבו ועבד על אדניו׃
23ויבא אל המקדש ויהי בלמדו שם ויגשו אליו ראשי הכהנים וזקני העם ויאמרו באי זו רשות אתה עשה אלה ומי נתן לך הרשות הזאת׃
24ויען יושע ויאמר אליהם גם אני אשאלה אתכם דבר אחד אשר אם תגידו אתו לי גם אני אגיד לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃
30והנה יש אחרונים אשר יהיו ראשונים וראשונים אשר יהיו אחרונים׃
11כי כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם׃
3ולא תעשו דבר בדרך מריבה או כבוד שוא כי אם בשפלות רוח תחשבו איש את רעהו יותר מעצמו׃
14ויהי כאשר הגיעה השעה ויסב הוא ושנים עשר השליחים אתו׃
49והאנשים אשר אתו ראים את אשר יהיה ויאמרו אליו אדנינו הנכה בחרב׃
4לכן כל המשפיל את עצמו כילד הזה הוא הגדול במלכות השמים׃
28ויאמרו אליו באי זו רשות אתה עשה אלה ומי נתן לך את הרשות הזאת לעשות את אלה׃
1¶ ויאמר גם אל תלמידיו איש עשיר היה ולו פקיד על ביתו וילשינהו אליו באמרם כי מפזר הוא את קניניך׃
14לכן אם אני המורה והאדון רחצתי את רגליכם גם אתם חיבים לרחץ איש את רגלי אחיו׃
39ואת מושבי הראש בבתי כנסיות ואת מסבות הראש בסעודות׃
2ויאמרו אליו אמר נא לנו באי זו רשות אתה עשה את אלה או מי הוא הנתן לך את הרשות הזאת׃
19ויחלו להתעצב ויאמרו אליו זה אחר זה הכי אני הוא׃
23על כן דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר חפץ לעשות חשבון עם עבדיו׃
4ויקם מעל השלחן ויפשט את בגדיו ויקח מטפחת ויחגרה׃