לוקס 22:25
ויאמר אליהם מלכי הגוים רדים בהם ושליטיהם יקראו עשי חסד׃
ויאמר אליהם מלכי הגוים רדים בהם ושליטיהם יקראו עשי חסד׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
25וישוע קרא להם ויאמר אתם ידעתם כי שרי הגוים רדים בהם והגדולים שלטים עליהם׃
26ואתם אל יהי כן ביניכם כי אם החפז להיות גדול בכם יהי לכם למשרת׃
27והחפץ להיות בכם לראש יהי לכם עבד׃
28כאשר בן האדם לא בא למען ישרתוהו כי אם לשרת ולתת את נפשו כפר תחת רבים׃
42ויקרא להם ישוע ויאמר אליהם אתם ידעתם כי הנחשבים לשרי הגוים הם רדים בהם וגדוליהם שולטים עליהם׃
43ואתם לא כן ביניכם כי אם החפץ להיות גדול ביניכם יהיה לכם למשרת׃
44והחפץ להיות בכם ראשון יהיה עבד לכל׃
26ואתם לא כן כי הגדול בכם יהיה כצעיר והמשל יהיה כמשרת׃
27כי מי הוא הגדול אם המסב או המשרת הלא המסב ואני הנני בתוככם כמו המשרת׃
23והם החלו לחקר איש את רעהו מי הוא זה מהם אשר יעשה זאת׃
24וגם מריבה היתה ביניהם מי יחשב להיות הגדול בהם׃
10גם אל תקראו מנהיגים כי אחד הוא מנהיגכם המשיח׃
11והגדול בכם יהי לכם למשרת׃
12כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם׃
34ויחרישו כי התעשקו בדרך מי הוא הגדול בהם׃
35וישב ויקרא אל שנים העשר ויאמר אליהם איש כי יחפץ להיות הראשון הוא יהיה האחרון לכלם ומשרת כלם׃
25ויאמר הן ובבואו הביתה קדם אתו ישוע לשאל מה דעתך שמעון מלכי הארץ ממי יקחו מכס ומס מאת בניהם או מאת הזרים׃
29לכן אני מנחיל אתכם כאשר הנחילני אבי את המלכות׃
44אמת אמר אני לכם כי על כל אשר יש לו יפקידהו׃
47אמן אמר אני לכם כי יפקידהו על כל אשר לו׃
20ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו׃
21ויאמרו אליו של הקיסר ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים׃
9ואתם האדנים ככה תעשו גם להם חדלו מגער בם וידעתם כי גם עליכם יש אדון בשמים ואין לפניו משא פנים׃
1¶ אתם האדנים תנו לעבדיכם הישר והשוה ודעו כי גם אתם יש לכם אדון בשמים׃
14אם למשלים כראוי לשלוחים מאתו לנקמת פעלי און ולתהלת עשי טוב׃
25ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים׃
23ויבא אל המקדש ויהי בלמדו שם ויגשו אליו ראשי הכהנים וזקני העם ויאמרו באי זו רשות אתה עשה אלה ומי נתן לך הרשות הזאת׃
7עשיר ברשים ימשול ועבד לוה לאיש מלוה׃
24אין תלמיד עלה על רבו ועבד על אדניו׃
25דיו לתלמיד להיות כרבו ולעבד להיות כאדניו אם לבעל הבית קראו בעל זבוב אף לאנשי ביתו׃
27אבל את איבי ההם אשר לא חפצו מלכי עליהם הביאו אתם הנה והרגו אתם לפני׃
9כי אנכי איש נתון תחת השלטון וגם יש תחת ידי אנשי צבא ואמרתי לזה לך והלך ולזה בוא ובא ולעבדי עשה זאת ועשה׃
2ואלה אשר אדניהם בני אמונה אל יקלו אתם על היותם אחים כי אם יעבדום ביותר בעבור כי מאמינים ואהובים הם המשתדלים לגמל חסד את זאת תלמד ותצוה׃
17שמעו אל מנהיגיכם והכנעו מפניהם כי שקדים הם על נפשתיכם כעתידים לתת חשבון למען יעשו זאת בשמחה ולא באנחה כי זאת לא להועיל לכם׃
8הלא יאמר אליו הכן לי ארוחת הערב וחגר מתניך ושרתני עד אם כליתי לאכל ולשתות ואחר תאכל ותשתה גם אתה׃
22המתר לנו לתת מס אל הקיסר אם לא׃
46ויעל על לבבם לחשוב מי הוא הגדול בהם׃
28ויאמרו אליו באי זו רשות אתה עשה אלה ומי נתן לך את הרשות הזאת לעשות את אלה׃
3גם לא כמתעמרים בנחלת יהוה כי אם בהיותכם מופת לצאן׃
3כי השליטים אינם לפחד למעשים הטובים כי אם להרעים ועל כן אם רצונך שלא תירא מן הרשות עשה הטוב והיה לך שבח ממנה׃
14לכן אם אני המורה והאדון רחצתי את רגליכם גם אתם חיבים לרחץ איש את רגלי אחיו׃
15כי מופת נתתי לכם למען תעשו גם אתם כאשר עשיתי לכם׃
16ויביאו ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו ויאמרו אליו של הקיסר׃
1¶ כל נפש תכנע לגדלת הרשיות כי אין רשות כי אם מאת האלהים והרשיות הנמצאות על יד אלהים נתמנו׃
2ויאמרו אליו אמר נא לנו באי זו רשות אתה עשה את אלה או מי הוא הנתן לך את הרשות הזאת׃
39ואת מושבי הראש בבתי כנסיות ואת מסבות הראש בסעודות׃
12על כן אמר איש אחד מן האדירים הלך אל ארץ רחוקה לקחת לו ממלכה ולשוב׃
4כי אסרים משאת כבדים ועמסים על שכם האנשים ולא יאבו להניעם אף באצבעם׃
1¶ הזכר אתם להכנע ולשמע לשרים ולשלטונים ולהיות נכונים לכל מעשה טוב׃
7וישא משלו אל הקרואים בראותו איך בחרו להם להסב בראש ויאמר אליהם׃