לוקס 23:44
ויהי כשעה הששית והנה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃
ויהי כשעה הששית והנה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
44וגם הפריצים הנצלבים אתו חרפהו כדברים האלה׃
45ומשעה הששית היה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃
46וכעת השעה התשיעית ויצעק ישוע בקול גדול אלי אלי למה שבקתני ותרגומו אלי אלי למה עזבתני׃
32המשיח מלך ישראל ירד נא מן הצלב למען נראה ונאמין וגם הנצלבים אתו חרפוהו׃
33ובהיות השעה הששית היה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃
34ובשעה התשיעית ויצעק ישוע בקול גדול אלהי אלהי למה שבקתני אשר פרושו אלי אלי למה עזבתני׃
45ויחשך השמש ותקרע פרכת ההיכל לשנים קרעים׃
46ויקרא ישוע בקול גדול ויאמר אבי בידך אפקיד רוחי ובאמרו זאת נפח נפשו׃
47וירא שר המאה את אשר נהיתה ויתן כבוד לאלהים לאמר אכן האיש הזה צדיק היה׃
24ויהי כאשר צלבו אותו ויחלקו בגדיו להם בהפילם עליהם גורל מה יקח איש איש׃
25ותהי השעה השלישית ויצלבהו׃
26ומכתב דבר אשמתו כתוב למעלה מלך היהודים׃
24והיה בימים ההם אחרי הצרה ההיא תחשך השמש והירח לא יגיה אורו׃
37וישוע נתן קול גדול ויפח את נפשו׃
38ופרכת ההיכל נקרעה לשנים קרעים מלמעלה למטה׃
39וירא שר המאה העמד לנגדו כי בזעקו כן נפח את נפשו ויאמר אכן האיש הזה היה בן האלהים׃
50וישוע הוסיף לקרא בקול גדול ותצא רוחו׃
51והנה נקרעה פרכת ההיכל מלמעלה למטה לשנים קרעים והארץ נרעשה והסלעים נבקעו׃
43ויאמר ישוע אליו אמן אמר אני לך כי היום תהיה עמדי בגן עדן׃
54ויום ערב שבת היה והשבת הגיעה׃
9והיה ביום ההוא נאם אדני יהוה והבאתי השמש בצהרים והחשכתי לארץ ביום אור׃
22ויט משה את ידו על השמים ויהי חשך אפלה בכל ארץ מצרים שלשת ימים׃
29ומיד אחרי צרת הימים ההם תחשך השמש והירח לא יגיה אורו והכוכבים יפלו מן השמים וכחות השמים יתמוטטו׃
53ואהי אצלכם יום יום בהיכל ולא שלחתם בי יד ואולם זאת היא שעתכם ושלטן החשך׃
15שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם׃
54ושר המאה והאנשים אשר אתו השמרים את ישוע כראותם את הרעש ואת אשר נהיתה נבהלו מאד ויאמרו אכן זה היה בן אלהים׃
5ויצא גם בשעה הששית גם בתשיעית ויעש כדבר הזה׃
33ויהי כאשר באו אל המקום הנקרא גלגלתא ויצלבו אתו שם ואת אנשי הבליעל זה לימינו וזה לשמאלו׃
34ויאמר ישוע אבי סלח להם כי לא ידעו מה הם עשים ויחלקו בגדיו להם ויפילו גורל׃
12וארא בפתחו את החותם הששי והנה רעש גדול היה ויקדר השמש כשק שער והירח נהפך לדם׃
22ארץ עפתה כמו אפל צלמות ולא סדרים ותפע כמו אפל׃
34הוא מדבר כזאת והנה ענן סכך עליהם וכבואם בענן נבעתו׃
14ואז היתה הכנת הפסח והשעה כשעה הששית ויאמר אל היהודים הנה מלככם והם צעקו טול טול צלב אתו׃
22ואל ארץ יביט והנה צרה וחשכה מעוף צוקה ואפלה מנדח׃
42ועת הערב הגיע ומפני אשר ערב שבת היה הוא היום שלפני השבת׃
7כי צריך בן האדם להמסר לידי אנשים חטאים ולהצלב וביום השלישי קום יקום׃
24כי כברק אשר יברק מקצה השמים ויאיר עד קצה השמים כן יהיה בן האדם ביומו׃
16העם ההלכים בחשך ראו אור גדול וישבי בארץ צלמות אור נגה עליהם׃
1¶ למנצח על אילת השחר מזמור לדוד אלי אלי למה עזבתני רחוק מישועתי דברי שאגתי׃
4היום ההוא יהי חשך אל ידרשהו אלוה ממעל ואל תופע עליו נהרה׃
5יגאלהו חשך וצלמות תשכן עליו עננה יבעתהו כמרירי יום׃
1¶ ופטרוס ויוחנן עלים יחדו אל המקדש לעת התפלה בשעה התשיעית׃
20ואת אשר כהנינו הגדולים וזקנינו הסגירהו למשפט מות ויצלבהו׃
40כי כאשר היה יונה במעי הדג שלשה ימים ושלשה לילות כן יהיה בן האדם בלב האדמה שלשה ימים ושלשה לילות׃
20השמש יהפך לחשך והירח לדם לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא׃
6ויהי אנכי הלך וקרב לדמשק כעת צהרים ופתאם נגה עלי מסביב אור גדול מן השמים׃
28וימלא הכתוב האמר ואת פשעים נמנה׃
18ויצלבו אתו שמה ושני אנשים אחרים עמו מזה אחד ומזה אחד וישוע בתוך׃
12לילה ליום ישימו אור קרוב מפני חשך׃
29וכאשר השלימו את כל הדברים הכתובים עליו הורידו אותו מן העץ ויניחהו בקבר׃