מרקוס 12:6
ויהי לו עוד בן יחיד אשר אהבו וישלח גם אתו אליהם באחרנה לאמר מפני בני יגורו׃
ויהי לו עוד בן יחיד אשר אהבו וישלח גם אתו אליהם באחרנה לאמר מפני בני יגורו׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
33משל אחר שמעו איש בעל בית היה ויטע האיש כרם ויעש גדר סביב לו ויחצב יקב ויבן מגדל בתוכו ויתנהו אל כרמים וילך בדרך מרחוק׃
34ויהי בהגיע עת האסיף וישלח עבדיו אל הכרמים לקחת את פריו׃
35ויחזיקו הכרמים בעבדיו את זה הכו ואת זה הרגו ואת זה סקלו׃
36ויוסף שלח עבדים אחרים רבים מן הראשונים ויעשו ככה גם להם׃
37ובאחרונה שלח אליהם את בנו באמרו מפני בני יגורו׃
38ויהי כראות הכרמים את הבן ויאמרו איש אל אחיו זה הוא היורש לכו ונהרגהו ונאחזה בנחלתו׃
39ויחזיקו בו וידחפוהו אל מחוץ לכרם ויהרגו אתו׃
40והנה כבוא בעל הכרם מה יעשה לכרמים ההם׃
41ויאמרו אליו ירע לרעים ויאבדם ואת הכרם יתן לכרמים אחרים אשר ישיבו לו את הפרי בעתו׃
9ויחל לדבר אל העם את המשל הזה איש אחד נטע כרם ויתן אתו אל כרמים וילך בדרך מרחוק לימים רבים׃
10ולמועד שלח עבד אל הכרמים לתת לו מפרי הכרם והכרמים הכהו וישלחהו ריקם׃
11ויסף שלח עבד אחר ויכו גם אתו ויחרפהו וישלחהו ריקם׃
12ויסף לשלח שלישי וגם אתו פצעו ויגרשהו וידחפהו חוצה׃
13ויאמר בעל הכרם מה אעשה אשלחה את בני את ידידי כראותם אותו אולי יגורו מפניו׃
14וכראות אתו הכרמים נועצו יחדו לאמר זה הוא היורש לכו ונהרגהו ותהי לנו הירשה׃
15ויגרשו אותו אל מחוץ לכרם ויהרגהו ועתה מה יעשה להם בעל הכרם׃
16יבוא ויאבד את הכרמים האלה ויתן את הכרם לאחרים ויהי כשמעם ויאמרו חלילה מהיות כזאת׃
1¶ ויחל לדבר אליהם במשלים לאמר איש נטע כרם ויעש גדר סביבותיו ויחצב יקב ויבן מגדל ויתנהו אל כרמים וילך למרחקים׃
2ולמועד שלח אל הכרמים עבד לקחת מאת הכרמים מפרי הכרם׃
3ויחזיקו בו ויכהו וישלחהו ריקם׃
4ויסף לשלח אליהם עבד אחר ואתו סקלו באבנים ומחקו ראשו וישלחהו נכלם׃
5ויסף וישלח אחר וגם אתו הרגו וכן עשו ברבים אחרים מהם הכו ומהם הרגו׃
7והכרמים ההם אמרו איש אל רעהו הנה זה הוא היורש לכו ונהרגהו ולנו תהיה הירשה׃
8ויחזיקו בו ויהרגו אותו וישליכהו אל מחוץ לכרם׃
9ועתה מה יעשה בעל הכרם יבוא ויאבד את הכרמים ההם ויתן את הכרם לאחרים׃
5והם לא שתו לבם לזאת וילכו להם זה אל שדהו וזה אל מסחרו׃
6והנשארים תפשו את עבדיו ויתעללו בם ויהרגום׃
11ויאמר איש אחד היו לו שני בנים׃
12ויאמר הצעיר אל אביו אבי תנה לי את חלק הרכוש אשר יפל לי ויחלק להם את הנחלה׃
13ויהי מקץ ימים ויאסף הבן הצעיר את הכל וילך אל ארץ רחוקה ושם פזר את רכשו וילך בדרך סובאים וזוללים׃
28אבל מה דעתכם איש היה ולו שני בנים ויגש אל הראשון ויאמר בני לך היום ועבד בכרמי׃
29ויען ויאמר אל אביו הנה זה שנים רבות אני עבד אתך ומימי לא עברתי את מצותך ומימי לא נתת לי גדי למען אשיש עם רעי׃
30ויבא בנך זה אשר בלע את נחלתך עם הזנות ותזבח לו את עגל המרבק׃
31ויאמר אליו בני אתה תמיד עמדי וכל אשר לי לך הוא׃
26ויקרא אל אחד הנערים וישאל מה זאת׃
12על כן אמר איש אחד מן האדירים הלך אל ארץ רחוקה לקחת לו ממלכה ולשוב׃
3וידבר אליהם את המשל הזה לאמר׃
23מי אשר לא יכבד את הבן גם את האב אשר שלחו איננו מכבד׃
12אלה האחרונים לא עשו כי אם שעה אחת ואתה השויתם אלינו אשר סבלנו את כבד היום ואת חמו׃
1¶ ויען ישוע ויסף דבר במשלים אליהם לאמר׃
2דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר עשה חתנה לבנו׃
3וישלח את עבדיו לקרא הקרואים אל החתנה ולא אבו לבוא׃
7ויאמרו לו כי לא שכר אותנו איש ויאמר אליהם לכו גם אתם אל הכרם וכישר יתן לכם׃
6וישא משלו ויאמר איש אחד היתה לו תאנה נטועה בכרמו ויבא לבקש בה פרי ולא מצא׃
6ולשפחתך שני בנים וינצו שניהם בשדה ואין מציל ביניהם ויכו האחד את האחד וימת אתו׃
27אבל את איבי ההם אשר לא חפצו מלכי עליהם הביאו אתם הנה והרגו אתם לפני׃
37ויען ויאמר אליהם הזורע את הזרע הטוב הוא בן האדם׃
27ויאמר אם כן אבי שאל אני מאתך כי תשלח אתו אל בית אבי׃
16וישא משלו ויאמר אליהם לאמר שדה איש עשיר אחד עשה תבואה הרבה׃
12ואח ימסר את אחיו למות ואב את בנו וקמו בנים באבותם והמיתו אותם׃