מרקוס 12:9

תנ ך עברי מודרני

ועתה מה יעשה בעל הכרם יבוא ויאבד את הכרמים ההם ויתן את הכרם לאחרים׃

📖 ניתוח דקדוקי

הטקסט המקורי

Τί οὖν ποιήσει ὁ κύριος τοῦ ἀμπελῶνος; ἐλεύσεται καὶ ἀπολέσει τοὺς γεωργούς, καὶ δώσει τὸν ἀμπελῶνα ἄλλοις.

תעתיק

What oun poiēsei ho kyrios tou ampelōnos? He-will-eleusetai and apolesei tous geōrgous, and dōsei ton ampelōna allois.

פרטי דקדוק

• *oun*: inferential particle - therefore/then
• *poiēsei*: future active indicative, 3rd singular - will do
• *ho kyrios*: nominative singular masculine article + noun - the lord/owner
• *tou ampelōnos*: genitive singular masculine article + noun - of the vineyard
• *eleusetai*: future middle indicative, 3rd singular - will come
• *apolesei*: future active indicative, 3rd singular - will destroy
• *tous geōrgous*: accusative plural masculine article + noun - the farmers
• *dōsei*: future active indicative, 3rd singular - will give
• *ton ampelōna*: accusative singular masculine article + noun - the vineyard
• *allois*: dative plural masculine adjective - to others

משמעויות מילים

• *oun*: therefore/then/so
• *poiēsei*: will do/will make
• *kyrios*: lord/master/owner
• *ampelōnos*: vineyard/vine-field
• *eleusetai*: will come/will arrive
• *apolesei*: will destroy/will eliminate/will kill
• *geōrgous*: farmers/vinedressers/tenants
• *dōsei*: will give/will grant
• *ampelōna*: vineyard/vine-field
• *allois*: to others/to different ones

פסוקים מקושרים

• לוק 19:27 : 27 אבל את איבי ההם אשר לא חפצו מלכי עליהם הביאו אתם הנה והרגו אתם לפני׃
• מתי 21:43 : 43 על כן אני אמר לכם כי תקח מכם מלכות האלהים ותנתן לגוי אשר יעשה את פריה׃
• מתי 22:7 : 7 ויקצף המלך וישלח צבאותיו ויאבד את המרצחים ההם ואת עירם שרף באש׃
• מתי 23:34-38 : 34 לכן הנני שלח לכם נביאים וחכמים וסופרים ומהם תהרגו ותצלבו ומהם תכו בשוטים בבתי כנסיותיכם ותרדפום מעיר לעיר׃ 35 למען יבא עליכם כל דם נקי הנשפך בארץ מדם הבל הצדיק עד דם זכריה בן ברכיה אשר רצחתם אותו בין ההיכל ולמזבח׃ 36 אמן אמר אני לכם בא יבא כל אלה על הדור הזה׃ 37 ירושלים ירושלים ההרגת את הנביאים והסקלת את השלוחים אליה כמה פעמים רציתי לקבץ את בניך כתרנגלת המקבצת את אפרחיה תחת כנפיה ולא אביתם׃ 38 הנה ביתכם יעזב לכם שמם׃
• לוק 19:41-44 : 41 ויהי כאשר קרב וירא את העיר ויבך עליה לאמר׃ 42 לו ידעת אף את בעוד יומך הזה את דבר שלומך ועתה נעלם מעיניך׃ 43 כי ימים באים עליך ושפכו איביך סוללה סביביך והקיפוך וצרו עליך מכל עבריך׃ 44 וסחבו אותך ואת בניך בקרבך ולא ישאירו בך אבן על אבן עקב כי לא ידעת את עת פקדתך׃
• לוק 20:15-16 : 15 ויגרשו אותו אל מחוץ לכרם ויהרגהו ועתה מה יעשה להם בעל הכרם׃ 16 יבוא ויאבד את הכרמים האלה ויתן את הכרם לאחרים ויהי כשמעם ויאמרו חלילה מהיות כזאת׃
• מע״ש 13:46-48 : 46 אז הגידו פולוס ובר נבא על פניהם לאמר בדין היה להשמיע אתכם בראשונה את דבר האלהים ועתה אחרי אשר מאסתם אותו ואינכם זכים בעיניכם לחיי העולם לכן הננו פנים אל הגוים׃ 47 כי כן צוה עלינו האדון נתתיך לאור גוים להיות ישועתי עד קצה הארץ׃ 48 וישמחו הגוים כשמעם ויהללו את דבר יהוה ויאמינו כל אשר היו מוכנים לחיי עולם׃
• מע״ש 28:23-28 : 23 וישימו לו יום מועד ויבאו אליו רבים אל מלונו ויעד בהם ויבאר את מלכות אלהים ויוכח להם עניני ישוע מתורת משה ומן הנביאים מבקר עד ערב׃ 24 ויש אשר שמעו אל דבריו ויש אשר לא האמינו׃ 25 ויחלקו בדעתם ויסורו ללכת לדרכם בדבר פולוס הדבר האחד הזה היטב דבר רוח הקדש לאבותינו בפי ישעיהו הנביא לאמר׃ 26 לך ואמרת לעם הזה שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראו ואל תדעו׃ 27 כי שמן לב העם הזה ואזניו כבדו ואת עיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפאתיו׃ 28 לכן דעו כי לגוים נשלחה תשועת אלהים והמה ישמעו׃
• רומ 9:30-33 : 30 ועתה מה נאמר הגוים אשר לא רדפו אחרי הצדקה השיגו את הצדקה היא הצדקה אשר מתוך האמונה׃ 31 וישראל בבקשו אחרי תורת צדקה לתורת הצדקה לא הגיע׃ 32 ועל מה יען אשר לא מאמונה דרשוה כי אם ממעשים כי התנגפו באבן נגף׃ 33 ככתוב הנני יסד בציון אבן נגף וצור מכשול וכל המאמין בו לא יבוש׃
• רומ 10:20-11:12 : 20 וישעיהו מלאו לבו לאמר נמצאתי ללא בקשני נדרשתי ללוא שאלו׃ 21 ועל ישראל הוא אמר פרשתי ידי כל היום אל עם סורר ומרה׃ 1 ¶ ובכן אמר אני הכי זנח האלהים את עמו חלילה כי גם אנכי בן ישראל מזרע אברהם למטה בנימן׃ 2 לא זנח האלהים את עמו אשר ידעו מקדם או הלא תדעו את אשר הכתוב אמר באליהו כאשר קרא אל האלהים על ישראל לאמר׃ 3 יהוה את נביאיך הרגו ואת מזבחתיך הרסו ואותר אני לבדי ויבקשו את נפשי׃ 4 אבל מה ענה אתו מענה אלהים השארתי לי שבעת אלפים איש אשר לא כרעו לבעל׃ 5 וכן גם בעת הזאת נותרה שארית על פי בחירת החסד׃ 6 ואם היתה זאת על ידי החסד לא היתה מתוך המעשים כי לולי כן החסד איננו עוד חסד ואם היתה מתוך המעשים איננו עוד חסד כי לולי כן המעשים יחדל להיות מעשה׃ 7 ועתה מה הוא את אשר בקש ישראל לא השיג רק הנבחרים הם השיגו והנשארים השמינו לבבם׃ 8 ככתוב נתן להם האלהים רוח תרדמה עינים לא לראות ואזנים לא לשמע עד היום הזה׃ 9 ודוד הוא אמר יהי שלחנם לפח ולרשת ולמוקש ולשלומים להם׃ 10 תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד׃ 11 ובכן אני אמר הנכשלו למען יפלו חלילה אך בפשעם יצאה הישועה לגוים למען הקניאם׃ 12 ואם פשעם עשר העולם וחסרונם עשר הגוים מלאם על אחת כמה וכמה׃
• ויק׳ 26:15-18 : 15 ואם בחקתי תמאסו ואם את משפטי תגעל נפשכם לבלתי עשות את כל מצותי להפרכם את בריתי׃ 16 אף אני אעשה זאת לכם והפקדתי עליכם בהלה את השחפת ואת הקדחת מכלות עינים ומדיבת נפש וזרעתם לריק זרעכם ואכלהו איביכם׃ 17 ונתתי פני בכם ונגפתם לפני איביכם ורדו בכם שנאיכם ונסתם ואין רדף אתכם׃ 18 ואם עד אלה לא תשמעו לי ויספתי ליסרה אתכם שבע על חטאתיכם׃
• ויק׳ 26:23-24 : 23 ואם באלה לא תוסרו לי והלכתם עמי קרי׃ 24 והלכתי אף אני עמכם בקרי והכיתי אתכם גם אני שבע על חטאתיכם׃
• ויק׳ 26:27-28 : 27 ואם בזאת לא תשמעו לי והלכתם עמי בקרי׃ 28 והלכתי עמכם בחמת קרי ויסרתי אתכם אף אני שבע על חטאתיכם׃
• דב׳ 4:26-27 : 26 העידתי בכם היום את השמים ואת הארץ כי אבד תאבדון מהר מעל הארץ אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה לא תאריכן ימים עליה כי השמד תשמדון׃ 27 והפיץ יהוה אתכם בעמים ונשארתם מתי מספר בגוים אשר ינהג יהוה אתכם שמה׃
• דב׳ 28:15-68 : 15 והיה אם לא תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר לעשות את כל מצותיו וחקתיו אשר אנכי מצוך היום ובאו עליך כל הקללות האלה והשיגוך׃ 16 ארור אתה בעיר וארור אתה בשדה׃ 17 ארור טנאך ומשארתך׃ 18 ארור פרי בטנך ופרי אדמתך שגר אלפיך ועשתרות צאנך׃ 19 ארור אתה בבאך וארור אתה בצאתך׃ 20 ישלח יהוה בך את המארה את המהומה ואת המגערת בכל משלח ידך אשר תעשה עד השמדך ועד אבדך מהר מפני רע מעלליך אשר עזבתני׃ 21 ידבק יהוה בך את הדבר עד כלתו אתך מעל האדמה אשר אתה בא שמה לרשתה׃ 22 יככה יהוה בשחפת ובקדחת ובדלקת ובחרחר ובחרב ובשדפון ובירקון ורדפוך עד אבדך׃ 23 והיו שמיך אשר על ראשך נחשת והארץ אשר תחתיך ברזל׃ 24 יתן יהוה את מטר ארצך אבק ועפר מן השמים ירד עליך עד השמדך׃ 25 יתנך יהוה נגף לפני איביך בדרך אחד תצא אליו ובשבעה דרכים תנוס לפניו והיית לזעוה לכל ממלכות הארץ׃ 26 והיתה נבלתך למאכל לכל עוף השמים ולבהמת הארץ ואין מחריד׃ 27 יככה יהוה בשחין מצרים ובעפלים ובגרב ובחרס אשר לא תוכל להרפא׃ 28 יככה יהוה בשגעון ובעורון ובתמהון לבב׃ 29 והיית ממשש בצהרים כאשר ימשש העור באפלה ולא תצליח את דרכיך והיית אך עשוק וגזול כל הימים ואין מושיע׃ 30 אשה תארש ואיש אחר ישגלנה בית תבנה ולא תשב בו כרם תטע ולא תחללנו׃ 31 שורך טבוח לעיניך ולא תאכל ממנו חמרך גזול מלפניך ולא ישוב לך צאנך נתנות לאיביך ואין לך מושיע׃ 32 בניך ובנתיך נתנים לעם אחר ועיניך ראות וכלות אליהם כל היום ואין לאל ידך׃ 33 פרי אדמתך וכל יגיעך יאכל עם אשר לא ידעת והיית רק עשוק ורצוץ כל הימים׃ 34 והיית משגע ממראה עיניך אשר תראה׃ 35 יככה יהוה בשחין רע על הברכים ועל השקים אשר לא תוכל להרפא מכף רגלך ועד קדקדך׃ 36 יולך יהוה אתך ואת מלכך אשר תקים עליך אל גוי אשר לא ידעת אתה ואבתיך ועבדת שם אלהים אחרים עץ ואבן׃ 37 והיית לשמה למשל ולשנינה בכל העמים אשר ינהגך יהוה שמה׃ 38 זרע רב תוציא השדה ומעט תאסף כי יחסלנו הארבה׃ 39 כרמים תטע ועבדת ויין לא תשתה ולא תאגר כי תאכלנו התלעת׃ 40 זיתים יהיו לך בכל גבולך ושמן לא תסוך כי ישל זיתך׃ 41 בנים ובנות תוליד ולא יהיו לך כי ילכו בשבי׃ 42 כל עצך ופרי אדמתך יירש הצלצל׃ 43 הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה ואתה תרד מטה מטה׃ 44 הוא ילוך ואתה לא תלונו הוא יהיה לראש ואתה תהיה לזנב׃ 45 ובאו עליך כל הקללות האלה ורדפוך והשיגוך עד השמדך כי לא שמעת בקול יהוה אלהיך לשמר מצותיו וחקתיו אשר צוך׃ 46 והיו בך לאות ולמופת ובזרעך עד עולם׃ 47 תחת אשר לא עבדת את יהוה אלהיך בשמחה ובטוב לבב מרב כל׃ 48 ועבדת את איביך אשר ישלחנו יהוה בך ברעב ובצמא ובעירם ובחסר כל ונתן על ברזל על צוארך עד השמידו אתך׃ 49 ישא יהוה עליך גוי מרחוק מקצה הארץ כאשר ידאה הנשר גוי אשר לא תשמע לשנו׃ 50 גוי עז פנים אשר לא ישא פנים לזקן ונער לא יחן׃ 51 ואכל פרי בהמתך ופרי אדמתך עד השמדך אשר לא ישאיר לך דגן תירוש ויצהר שגר אלפיך ועשתרת צאנך עד האבידו אתך׃ 52 והצר לך בכל שעריך עד רדת חמתיך הגבהות והבצרות אשר אתה בטח בהן בכל ארצך והצר לך בכל שעריך בכל ארצך אשר נתן יהוה אלהיך לך׃ 53 ואכלת פרי בטנך בשר בניך ובנתיך אשר נתן לך יהוה אלהיך במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך׃ 54 האיש הרך בך והענג מאד תרע עינו באחיו ובאשת חיקו וביתר בניו אשר יותיר׃ 55 מתת לאחד מהם מבשר בניו אשר יאכל מבלי השאיר לו כל במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך בכל שעריך׃ 56 הרכה בך והענגה אשר לא נסתה כף רגלה הצג על הארץ מהתענג ומרך תרע עינה באיש חיקה ובבנה ובבתה׃ 57 ובשליתה היוצת מבין רגליה ובבניה אשר תלד כי תאכלם בחסר כל בסתר במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך בשעריך׃ 58 אם לא תשמר לעשות את כל דברי התורה הזאת הכתובים בספר הזה ליראה את השם הנכבד והנורא הזה את יהוה אלהיך׃ 59 והפלא יהוה את מכתך ואת מכות זרעך מכות גדלות ונאמנות וחלים רעים ונאמנים׃ 60 והשיב בך את כל מדוה מצרים אשר יגרת מפניהם ודבקו בך׃ 61 גם כל חלי וכל מכה אשר לא כתוב בספר התורה הזאת יעלם יהוה עליך עד השמדך׃ 62 ונשארתם במתי מעט תחת אשר הייתם ככוכבי השמים לרב כי לא שמעת בקול יהוה אלהיך׃ 63 והיה כאשר שש יהוה עליכם להיטיב אתכם ולהרבות אתכם כן ישיש יהוה עליכם להאביד אתכם ולהשמיד אתכם ונסחתם מעל האדמה אשר אתה בא שמה לרשתה׃ 64 והפיצך יהוה בכל העמים מקצה הארץ ועד קצה הארץ ועבדת שם אלהים אחרים אשר לא ידעת אתה ואבתיך עץ ואבן׃ 65 ובגוים ההם לא תרגיע ולא יהיה מנוח לכף רגלך ונתן יהוה לך שם לב רגז וכליון עינים ודאבון נפש׃ 66 והיו חייך תלאים לך מנגד ופחדת לילה ויומם ולא תאמין בחייך׃ 67 בבקר תאמר מי יתן ערב ובערב תאמר מי יתן בקר מפחד לבבך אשר תפחד וממראה עיניך אשר תראה׃ 68 והשיבך יהוה מצרים באניות בדרך אשר אמרתי לך לא תסיף עוד לראתה והתמכרתם שם לאיביך לעבדים ולשפחות ואין קנה׃
• יהוש׳ 23:15 : 15 והיה כאשר בא עליכם כל הדבר הטוב אשר דבר יהוה אלהיכם אליכם כן יביא יהוה עליכם את כל הדבר הרע עד השמידו אותכם מעל האדמה הטובה הזאת אשר נתן לכם יהוה אלהיכם׃
• מש׳ 1:24-31 : 24 יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב׃ 25 ותפרעו כל עצתי ותוכחתי לא אביתם׃ 26 גם אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם׃ 27 בבא כשאוה פחדכם ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה׃ 28 אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני׃ 29 תחת כי שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו׃ 30 לא אבו לעצתי נאצו כל תוכחתי׃ 31 ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו׃
• יש׳ 5:5-7 : 5 ועתה אודיעה נא אתכם את אשר אני עשה לכרמי הסר משוכתו והיה לבער פרץ גדרו והיה למרמס׃ 6 ואשיתהו בתה לא יזמר ולא יעדר ועלה שמיר ושית ועל העבים אצוה מהמטיר עליו מטר׃ 7 כי כרם יהוה צבאות בית ישראל ואיש יהודה נטע שעשועיו ויקו למשפט והנה משפח לצדקה והנה צעקה׃
• יש׳ 29:17 : 17 הלוא עוד מעט מזער ושב לבנון לכרמל והכרמל ליער יחשב׃
• יש׳ 32:15-16 : 15 עד יערה עלינו רוח ממרום והיה מדבר לכרמל וכרמל ליער יחשב׃ 16 ושכן במדבר משפט וצדקה בכרמל תשב׃
• יש׳ 65:15 : 15 והנחתם שמכם לשבועה לבחירי והמיתך אדני יהוה ולעבדיו יקרא שם אחר׃
• יר׳ 17:3 : 3 הררי בשדה חילך כל אוצרותיך לבז אתן במתיך בחטאת בכל גבוליך׃
• דנ׳ 9:26-27 : 26 ואחרי השבעים ששים ושנים יכרת משיח ואין לו והעיר והקדש ישחית עם נגיד הבא וקצו בשטף ועד קץ מלחמה נחרצת שממות׃ 27 והגביר ברית לרבים שבוע אחד וחצי השבוע ישבית זבח ומנחה ועל כנף שקוצים משמם ועד כלה ונחרצה תתך על שמם׃
• זכ׳ 13:7-9 : 7 חרב עורי על רעי ועל גבר עמיתי נאם יהוה צבאות הך את הרעה ותפוצין הצאן והשבתי ידי על הצערים׃ 8 והיה בכל הארץ נאם יהוה פי שנים בה יכרתו יגועו והשלשית יותר בה׃ 9 והבאתי את השלשית באש וצרפתים כצרף את הכסף ובחנתים כבחן את הזהב הוא יקרא בשמי ואני אענה אתו אמרתי עמי הוא והוא יאמר יהוה אלהי׃
• מל׳ 1:11 : 11 כי ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים ובכל מקום מקטר מגש לשמי ומנחה טהורה כי גדול שמי בגוים אמר יהוה צבאות׃
• מתי 3:9-9 : 9 ואל תחשבו בלבבכם לאמר אברהם הוא אבינו כי אני אמר לכם כי מן האבנים האלה יכול האלהים להקים בנים לאברהם׃ 10 וכבר הושם הגרזן על שרש העצים והנה כל עץ אשר איננו עשה פרי טוב יגדע וישלך באש׃ 11 הן אנכי טובל אתכם במים לתשובה והבא אחרי חזק הוא ממני אשר אינני כדי לשאת נעליו והוא יטבל אתכם ברוח הקדש ובאש׃ 12 אשר בידו המזרה וזרה את גרנו ואסף את דגנו אל אוצרו ואת המץ ישרפנו באש אשר לא תכבה׃
• מתי 8:11-13 : 11 ואני אמר לכם רבים יבאו ממזרח וממערב ויסבו עם אברהם ויצחק ויעקב במלכות השמים׃ 12 אבל בני המלכות המה יגרשו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרוק השנים׃ 13 ויאמר ישוע אל שר המאה לך וכאמונתך כן יהיה לך וירפא נערו בשעה ההיא׃
• מתי 12:45 : 45 ואחר תלך ולקחה אליה שבע רוחות אחרות רעות ממנה ובאו ושכנו שם והיתה אחרית האדם ההוא רעה מראשיתו כן יהיה גם לדור הרע הזה׃
• מתי 21:40-41 : 40 והנה כבוא בעל הכרם מה יעשה לכרמים ההם׃ 41 ויאמרו אליו ירע לרעים ויאבדם ואת הכרם יתן לכרמים אחרים אשר ישיבו לו את הפרי בעתו׃