מרקוס 7:23
כל הרעות האלה מקרב האדם הן יוצאות ומטמאות אתו׃
כל הרעות האלה מקרב האדם הן יוצאות ומטמאות אתו׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
14ויקרא אל כל העם ויאמר אליהם שמעו אלי כלכם והבינו׃
15אין דבר מחוץ לאדם אשר יוכל לטמא אותו בבאו אל קרבו כי אם הדברים היוצאים ממנו המה יטמאו את האדם׃
16כל אשר אזנים לו לשמע ישמע׃
17ויהי כאשר שב הביתה מן ההמון וישאלהו תלמידיו על דבר המשל׃
18ויאמר אליהם האף אתם חסרי בינה הלא תשכילו כי כל הבא את תוך האדם מחוצה לו לא יטמאנו׃
19כי לא יבוא אל לבו כי אם אל כרשו ויצא למוצאות להבר כל אכל׃
20ויאמר היצא מן האדם הוא מטמא את האדם׃
21]22-12[ כי מתוך לב האדם יצאות המחשבות הרעות נאף וזנה ורצוח וגנוב ואהבת בצע ורשעה ורמיה וזוללות וצרות עין וגדוף וזדון וסכלות׃
22]22-12[׃
17העוד לא תשכילו כי כל הבא אל הפה יורד אל הכרש וישפך משם למוצאות׃
18אבל היוצא מן הפה יוצא מן הלב והוא מטמא את האדם׃
19כי מן הלב יוצאות מחשבות רע רציחות נאופים זנונים גנבות עדיות שקר וגדופים׃
20אלה הם המטמאים את האדם אבל אכול בלי נטילת ידים לא יטמא את האדם׃
11לא הבא אל הפה יטמא את האדם כי אם היוצא מן הפה הוא מטמא את האדם׃
33או עשו את העץ טוב ופריו טוב או עשו את העץ משחת ופריו משחת כי בפריו נכר העץ׃
34ילדי הצפעונים איכה תוכלו למלל טוב ואתם רעים כי משפעת הלב ימלל הפה׃
35האיש הטוב מאוצר לבו הטוב מוציא את הטוב והאיש הרע מאוצר הרע מוציא רע׃
45האיש הטוב מאוצר לבבו הטוב מפיק את הטוב והאיש הרע מאוצר לבבו הרע מפיק את הרע כי משפעת הלב ימלל פיהו׃
24ויקם משם וילך לו אל גבולות צור וצידון ובבואו הביתה לא אבה כי יודע לאיש ולא יכל להסתר׃
23ואם עינך רעה כל גופך יחשך והנה אם יחשך האור אשר בקרבך מה רב החשך׃
25אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי מטהרים אתם פני הכוס והקערה מחוץ ותוכן מלא גזל ופריצות׃
26פרוש עור טהר בראשונה את תוך הכוס למען תטהר גם מחוץ׃
15הן הכל טהור לטהורים אבל לנטמאים ולאינם מאמינים אין דבר טהור כי נטמאה גם דעתם גם רוחם׃
23ואיש היה בבית כנסתם אשר רוח טמאה בו ויצעק לאמר׃
17כן כל עץ טוב עשה פרי טוב והמשחת עשה פרי רע׃
18עץ טוב לא יוכל עשות פרי רע ועץ משחת לא יעשה פרי טוב׃
41אבל תנו לצדקה את אשר בם והנה הכל טהור לכם׃
39ויאמר אליו האדון כעת אתם הפרושים מטהרים את הכום והקערה מחוץ והפנימי אשר בכם הוא מלא גזל ורשע׃
15ויאמר אליהם אתם הם המצטדקים לפני האדם ואלהים יודע את לבבכם כי הגבה באדם תועבה הוא לפני האלהים׃
45ואחר תלך ולקחה אליה שבע רוחות אחרות רעות ממנה ובאו ושכנו שם והיתה אחרית האדם ההוא רעה מראשיתו כן יהיה גם לדור הרע הזה׃
27כי את כל התועבת האל עשו אנשי הארץ אשר לפניכם ותטמא הארץ׃
30כי המה אמרו רוח טמאה בו׃
3או כי יגע בטמאת אדם לכל טמאתו אשר יטמא בה ונעלם ממנו והוא ידע ואשם׃
26ואחר תלך ולקחה שבע רוחות אחרות רעות ממנה ובאו ושכנו שם והיתה אחרית האדם ההוא רעה מראשיתו׃
4וירא ישוע את מחשבתם ויאמר למה תחשבו רעה בלבבכם׃
8כי הוא אמר אליו צא רוח טמא מן האדם הזה׃
24הרוח הטמאה אחרי צאתה מן האדם תשוטט במקמות ציה לבקש לה מנוחה ולא תמצא אז תאמר אשובה נא אל ביתי אשר יצאתי משם׃
15אין זאת החכמה הירדת ממעל כי אם חכמת אדמה היא וחכמת היצר והשדים׃
17ועתה לא אנכי עוד הפעל אתו כי אם החטא הישב בי׃
28ככה גם אתם מחוץ נראים כצדיקים אל בני אדם ותוככם מלא חנפה ואון׃
9עקב הלב מכל ואנש הוא מי ידענו׃
20כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא׃
19כי אינני עשה הטוב אשר אני רצה בו כי אם הרע אשר אינני רצה בו אותו אני עשה׃
4מי יתן טהור מטמא לא אחד׃
13ואשר בחוץ האלהים ישפטם ואתם תבערו את הרע מקרבכם׃
10מפה אחד יצאת ברכה וקללה וכן לא יעשה אחי׃
21ובכן מצא אני בי זה החק אנכי רצה לעשות הטוב ודבק בי הרע׃
29וירב בקרבם כל חמס זנות ורשע בצע ואון וימלאו קנאה ורצח ומריבה ומרמה ותהפכות׃
19וגלוים הם פעלי הבשר אשר הם נאוף זנות טמאה וזמה׃